איזה כיף לאהוב את עצמי

איזה כיף לאהוב את עצמי

אני יושבת בחדר מורים ושומעת יום אחרי יום מורות, נשים ששונאות את עצמן בגלל משקל. בגלל שלא ניראות כמו בעיתון. אחת לא מאיזה ללבוש מכנסיים קצרים או אפילו סנדלים!!! בגלל שלדעתה הרגליים שלה לא מושלמות. שניה לא מוכנה לקנות לעצה חזיה חדשה כי לא מגיע לה כשהיא שוקלת ככה. ואני שואלת את עצמי-אם המורות מרגישות ככה מה הן מעבירות לילדים?
דור שלא יאהב את עצמו?איך מצילים את הילדים?
 
לא זכור לי במיוחד

שאיזושהי מורה הייתה פונקציה מהבחינה הזו. לא באה להגיד שמורות הן לא חשובות, אלא שלא עד כדי כך.
 
אני מסכימה...

אני חושבת שככל עוד המורה לא מעליבה בסגנון של "איזו פרה את, תפסיקי לבלוס חטיפים" (שאז לדעתי היא לא מתאימה לתפקיד), אני חושבת שרוב המורות לא ממש מהוות לחיקוי או להזדהות. אני זוכרת את עצמי בתור תלמידה (ואני עוד הייתי ילדה טובה ירושלים) מאוד משייכת את המורים לדור ה"מבוגרים" שלא ממש הזדהיתי איתו (כולל ע כל המורות בתיכון שניסו להיות "סחבקיות" שלנו).
 
למעלה