איזה כיף לי, ראיתי סרט מעפן
כותרת תמוהה משהו, לא? ההסבר: פעם, כשהייתי ילד, מספיק שהיו מראים שנייה אחת או רמז להומוסקסואליות בסרט כדי להפוך אותו לסרט חובה בעיניי. אחר כך עברו השנים ואזכורים הומואים היו קצת יותר נפוצים - אפילו היו סרטים שלמים על הומואים. ואני כמובן רצתי לראות את כולם. אבל היום - כבר יש כל כך הרבה סרטים הומואים - שאני כבר לא רץ לקולנוע בשבילם. למה? כי אני יכול לסנן ולראות רק את הטובים מביניהם, ולא פחות חשוב - כי גם ככה הם יגיעו לטלויזיה. אז אתמול או שלשום ראיתי בערוץ הסרטים את הסרט "בעמק השווה". בתכל´ס - סרט חביב. שלושה סיפורים - אחד על לסבית שמשתחררת מהצבא האמריקאי בשנות החמישים על סטייה מינית (לסביות), השני על ילד בשנות השבעים שיוצא מהארון בבי"ס, והשלישי על חתונה הומוסקסואלית. הסרט נורא קיטשי כמתבקש, כולל כמה וכמה כוכבים חצי מוכרים - מאלה שראיתם את הפנים שלהם ולעולם לא תזכרו איפה (יוצאי דופן - בו ברידג´ס בתפקיד אבא של החתן ההומו, וג´ייסון פריסטלי כחייל הומו), מוזיקה קיטשית, צילומים שבלוניים ולא כוללים מין (כי זה סרט חינוכי), מסר חברתי "נוקב" שלהיות הומו זה ממש כמו להיות סטרייט...! כן, הומואים מתחתנים בדיוק כמו סטרייטים, הומואים לובשים אותם בגדים כמו סטרייטים, הומואים רגישים ופגיעים כמו סטרייטים. בקיצור - גועל נפש אמריקאי בשיא התגלמותו. כך שלסיכום החוויה - חרא של סרט. אל תראו אותו. ויש כל כך הרבה סרטים על גייז היום - שאשכרה אפשר לבחור ולא להסתפק במה שיש
(אני מבטיח גם לעשות סרט על הומואים כשאני אהיה במאי מפורסם. רק שאצלי זה יהיה סרט אימה: קוקסינלית מיפו ולסבית גברית נרקומנית יוצאים לרצוח הומואים במועדונים חשוכים. שיט, גיליתי את הסוף)
כותרת תמוהה משהו, לא? ההסבר: פעם, כשהייתי ילד, מספיק שהיו מראים שנייה אחת או רמז להומוסקסואליות בסרט כדי להפוך אותו לסרט חובה בעיניי. אחר כך עברו השנים ואזכורים הומואים היו קצת יותר נפוצים - אפילו היו סרטים שלמים על הומואים. ואני כמובן רצתי לראות את כולם. אבל היום - כבר יש כל כך הרבה סרטים הומואים - שאני כבר לא רץ לקולנוע בשבילם. למה? כי אני יכול לסנן ולראות רק את הטובים מביניהם, ולא פחות חשוב - כי גם ככה הם יגיעו לטלויזיה. אז אתמול או שלשום ראיתי בערוץ הסרטים את הסרט "בעמק השווה". בתכל´ס - סרט חביב. שלושה סיפורים - אחד על לסבית שמשתחררת מהצבא האמריקאי בשנות החמישים על סטייה מינית (לסביות), השני על ילד בשנות השבעים שיוצא מהארון בבי"ס, והשלישי על חתונה הומוסקסואלית. הסרט נורא קיטשי כמתבקש, כולל כמה וכמה כוכבים חצי מוכרים - מאלה שראיתם את הפנים שלהם ולעולם לא תזכרו איפה (יוצאי דופן - בו ברידג´ס בתפקיד אבא של החתן ההומו, וג´ייסון פריסטלי כחייל הומו), מוזיקה קיטשית, צילומים שבלוניים ולא כוללים מין (כי זה סרט חינוכי), מסר חברתי "נוקב" שלהיות הומו זה ממש כמו להיות סטרייט...! כן, הומואים מתחתנים בדיוק כמו סטרייטים, הומואים לובשים אותם בגדים כמו סטרייטים, הומואים רגישים ופגיעים כמו סטרייטים. בקיצור - גועל נפש אמריקאי בשיא התגלמותו. כך שלסיכום החוויה - חרא של סרט. אל תראו אותו. ויש כל כך הרבה סרטים על גייז היום - שאשכרה אפשר לבחור ולא להסתפק במה שיש