time to fly
New member
איזה כיף לפתוח הודעה חדשה
והנה סיפורי אינטואיציה שלי להיום הלכתי כמו כל יום שישי (בשאיפה) לדולפינריום, לטרבוקות בדרך הרגשתי שהאוטובוס בתחנה ושאני חייב לטוס לשם רצתי כמו מטורף עברתי את פינת הרחוב, וראיתי אוטובוס אחר התאכזבתי קלות איך שלא הספקתי לסיים לחוות את תחושת האכזבה, האוטובוס זז לו וגילה לי את האוטובוס שלי הוא כבר העלה את אחרון נוסעיו והחל לזוז ברגע האחרון הוא הסכים להעלות אותי אם לא הייתי רץ, הייתי מפספס אותו והייתי מאחר ב45 דקות לא מדהים?
ויש המשך, שלא תחשבו שנגמר ערב ירד לו הגעתי לבית חברתי הטובה, לישון אצלה שבת מפה לשם הורייה רבו עימה ולא יכלתי לישון אצלה עכשיו, אני בלי רכב, וצריך לחזור הביתה הסתובבנו לנו כל הלילה, עשינו דברים עד שנישברנו השעה 6:00, אין תחבורה פרטית הביתה, מתחילה רק ב10, ומונית ממש לא בא לי. מה עושים היא מציעה לי לישון בפארק על איזה ספסל, סתם לנמנם. אני מעקם את האף, "נראה לך" "ממש לא מתאים" "בוא כבר, יא כבד, יהיה בסדר גמור" אמרתי לעצמי, בוא נלך אחריה, כנראה שיש משהו שם ושתבינו, אני בחיים לא נקטתי פעולה בכיוונים כאלה, ספסלים והכל אז אנחנו הולכים לשם, ופתאום אני רואה חברה טובה מהעבר מתחבקים מתנשקים, "את חוזרת לראשון היום?" "כן" "עכשיו?" "כן, יאללה בוא" פשוט מדהים!!! ואחרי 20 דקות, גם הגעתי לראשון, וגם ראיתי אותה, שלא ראיתי מזמן וואו פשוט הוכיח לי שוב פעם מחדש הפחדים הללו, הספקות הללו הם שם בשביל למנוע מאיתנו לחיות באמת הם שם בשביל להרחיקנו מהאמת כלכך עשה לי הכל טוב היום אפילו שההורים שלה פגעו בה בנושא הקשור אלי, אני ממש לא נותן לזה להשפיע עלי, כלכך לא לוקח את זה אישי פשוט לומד לנתק את עצמי מדברים שלא עושים לי טוב לומד לשחרר את השדים החוצה קישטא, לכו מכאן, לא רוצה בכם
רק דבש שלומי
והנה סיפורי אינטואיציה שלי להיום הלכתי כמו כל יום שישי (בשאיפה) לדולפינריום, לטרבוקות בדרך הרגשתי שהאוטובוס בתחנה ושאני חייב לטוס לשם רצתי כמו מטורף עברתי את פינת הרחוב, וראיתי אוטובוס אחר התאכזבתי קלות איך שלא הספקתי לסיים לחוות את תחושת האכזבה, האוטובוס זז לו וגילה לי את האוטובוס שלי הוא כבר העלה את אחרון נוסעיו והחל לזוז ברגע האחרון הוא הסכים להעלות אותי אם לא הייתי רץ, הייתי מפספס אותו והייתי מאחר ב45 דקות לא מדהים?
