איזה כיף לקום מארוחת החג מבלי
להתפוצץ, ובכל זאת לטעום מכל מה שרוצים. בראש השנה שעבר הייתי בדיוק אחרי הניתוח, כולם אכלו מסביבי ואני בקושי יכולתי להסתכל על האוכל, עצם הישיבה היתה לי קשה. אני שתיתי לי מרק ירקות טחון, יותר נכון, ירק טחון לתוך דלי של מים, בקצב של צב. ירדתי בלילה אחרי ארוחת החג לטייל עם הבובה שלי (למה אין אייקון לכלב???), ונזכרתי איך עם אותה כלבה באותה פינה לפני כמה שנים בודדות הקאתי את נשמת נשמתי אחרי ארוחת ערב ראש השנה בא אכלתי ללא הכרה. אני מסתכלת אחורה, ומצד אחד בא לי לצעוק לשמים מרוב שמחה, כי הורדתי 40 קילו והפסקתי לעשן, החזרתי לעצמי את החופש שלי (באופן חלקי לפחות), ומצד שני יש את הדכדוך כי הדברים לא תמיד הולכים בקצב הרצוי, אבל מצד שלישי (
) במיוחד ימי ראש השנה, הם ימים לשמירה על אופטימיות רבה. כי מי שאופטימי בראש השנה, אופטימי כל השנה! אז באוירה אופטימית זו, תהנו מהחג ומהחופש.
להתפוצץ, ובכל זאת לטעום מכל מה שרוצים. בראש השנה שעבר הייתי בדיוק אחרי הניתוח, כולם אכלו מסביבי ואני בקושי יכולתי להסתכל על האוכל, עצם הישיבה היתה לי קשה. אני שתיתי לי מרק ירקות טחון, יותר נכון, ירק טחון לתוך דלי של מים, בקצב של צב. ירדתי בלילה אחרי ארוחת החג לטייל עם הבובה שלי (למה אין אייקון לכלב???), ונזכרתי איך עם אותה כלבה באותה פינה לפני כמה שנים בודדות הקאתי את נשמת נשמתי אחרי ארוחת ערב ראש השנה בא אכלתי ללא הכרה. אני מסתכלת אחורה, ומצד אחד בא לי לצעוק לשמים מרוב שמחה, כי הורדתי 40 קילו והפסקתי לעשן, החזרתי לעצמי את החופש שלי (באופן חלקי לפחות), ומצד שני יש את הדכדוך כי הדברים לא תמיד הולכים בקצב הרצוי, אבל מצד שלישי (
