באדיבות וויקי
מעבר לעלטה מאת אורסולה לה-גווין, 1969, (ראה אור בעברית גם כצד שמאל של החושך; במקור: The Left Hand of Darkness), זוכה פרס הוגו ונבולה.
 
הספר מתאר את העולם "גתן" אשר בו חי גזע תבוני שייחודו בכך שהפרטים בו הינם א-מיניים. ליתר דיוק, כל פרט הוא חסר מין מלבד בזמן קיום המגע המיני עם פרט אחר, אשר מתרחש בתזמונים קבועים, אחת לחודש, אז הוא נוטה לקבל את התפקיד הנקבי או הזכרי. הנטייה אינה עקבית, כלומר בכל מגע מיני עשוי פרט מסוים לתפקד כזכרי או נקבי ואין אפשרות לבחירה רצונית של התפקיד (מלבד בעזרת שימוש בסמים - תופעה שמתייחסים אליה בשלילה בגתן. ישנו גם מספר מסוים של "סוטים" אשר להם יש נטייה גנטית לאחד המינים. מצבם החברתי מזכיר את זה של ההומוסקסואלים.).
 
הספר כתוב כדו"ח מסע של נציג מטעם ארגון המאחד גזעים תבוניים אחרים ביקום, המנסה לשכנע את אותו עולם להצטרף לארגון. בספר בוחנת אורסולה לה-גווין את ההשלכות החברתיות של מצב בו רוב הזמן כל הפרטים הם שווים לחלוטין באמת ובתמים (נרמז כי השוויון המוכר לנו בין זכר לנקבה הוא מלאכותי ואילו האפליה בין זכר לנקבה מובנית במוחותינו) ומתארת קשייו של אורח שההבחנה בין זכר ונקבה מוטמעת בו להבין ולקבל עולם שכזה.
