איזה מהעליות לארץ הכי מוצלחת?

goro11

New member
איזה מהעליות לארץ הכי מוצלחת?

ב 130 שנה האחרונות היו גלי הגירה רבים לארץ אבל בתקופות מוגדרות ביותר . לפי דעתי העלייה הרביעית והעלייה מרוסיה הם המוצלחות ביותר בשתי העליות האלה באו המהגרים לארץ המתפתחת כלכלית ובשתיהן אנשים רבים מדור המהגרים הראשון הצליח כלכלית .העלייה הרביעית מוצלחת יותר (לפי דעתי) שהמהגרים מגרמניה באו עם כסף רב יותר והצליחו להשתלב ואף להגיע תוך שנים מועטות לעמדות כוח כלכליות ופוליטיות .אני משווה את העליות לגלי ההגירה לעולם החדש ששם במקרים רבים המהגרים התחילו מלמטה ורק הדור השני והשלישי הציח לפלס דרכו לעמדות כח כלכליות ופוליטיות
 

אורי-

New member
מוצלחות בזכות מי ועבור מי?

להבנתי, הגדרות העליות הן לאו דווקא על פי תקופות, אלא בעיקר על פי מאפיינים - וכך מחליטים מתי עוברים בין גל עליה אחד למשנהו. השאלה חשובה, ומעניין מי ממנהיגינו חושב עליהן. מדינה המוגדרת כבית לעם היהודי באשר הוא, צריכה לנסות ולהיות אטרקטיבית עבור יהודים שלא נמצאים בה בכדי להצדיק את צביונה, וגם לאפשר להם לבוא ולהשתלב. אני אתייחס עוד בהמשך, מקוצר זמן כרגע אבל השאלות דרכן אתייחס לשאלה: כיצד מוגדרת הצלחה? לזכות מה אפשר לזקוף הצלחה או כשלון? האם ההצלחה גורפת, או מתייחסת לחלק מהעולים? ועוד...
 

TaL53

New member
לא נכון לשאול דברים כאלה

כול עלייה תרמה במה שהיא יכלה לתרום ובהתאם לנקודת הפתיחה שלה. אם כבר אז העלייה השנייה הייתה המוצלחת ביותר עבור עצמה מכיוון שבאה עם תודעה פוליטית ומעמדית מאוד מגובשת ובפועל שלטה במדינה עד לשנת 79.
 

אורי-

New member
הבדלים מהותיים בין עליות:

חלק ממאפייני העליות, הם הסיבות לעליה וחלק מהמאפיינים הם האוכלוסיה העולה. מעבר לשני משתנים אלה ישנם משתנים נוספים המשפיעים על קליטת העולים - כמו הגישה הממסדית אל העולים והמצב במדינה בתקופה בה הם מגיעים. וכך, יש את העליות הראשונות לפני קום המדינה, הדור שהיה שותף לבניית המדינה - ברמת מודעות כזו או אחרת. הם אלה שיצרו את המציאות והשפיעו לא רק על עצמם בתוך החברה אלא היוו את עיקר החברה ולכן השפיעו על יצירתה. העליות הראשונות שלאחר קום המדינה, כללו קבוצות של יהודים מקהילות מסורתיות, שהיו מחוברים מתוקף המסורת לרעיון גאולת עם ישראל, אבל קיבלו עידוד ודחיפה לכיוון הגאולה המיידית בדמות מדינה עברית. לא ברור כמה מהם היו מנסים לעלות בכוחות עצמם. המודעות שלהם ליצירת חברה מודרנית היתה שונה מזו של עולים מאירופה שהכירו את העולם הפוסט מסורתי (מודרני) ולכן ההשתלבות שלהם בחברה בעייתית מיסודה. אם הם היו מגיעים אל חברה מסורתית אחרת, ורק נצרכים לשנות במקצת את השפה והמנהגים - מילא. אבל הם נאלצו לספוג המון שינויים (שפה, העתקת מקום מגורים, סתירה בדוגמות שעל פיהן הוא חי, הסתגלות למודרנה ועוד) בטווח זמן קצר, ומי שלא מצליח בכך נדחק אל שולי החברה. באותן עליות, העולים יכלו להשפיע על השתלבותם באופן חלקי, כי הממסד החליט עבורם היכן יגורו, במה יעבדו, איפה ילמדו הילדים שלהם, באיזו שפה ידברו ואפילו שינו את שמותיהם לשמות עבריים. במציאות כזו, קשה לאדם להשפיע על גורלו ולהצליח. דוגמא לעליות המודרניות: בשנות ה90 קליטת העולים נעשתה במודל שונה מזה של שנות ה50, העולים הוכוונו באופן מוגבל יותר וניתנה להם אפשרות בחירה מורחבת יותר. במקרה הזה, ניתן לראות את ההבדל בין עליה מאתיופיה - עולים שחווים שינוי עצום בעולמם האישי, משפחתי, חברתי ומדיני - עבורם סל קליטה לא אומר הרבה וקשה להם לנצל אותו מתוך החלטות מחושבות, לבין העליה מרוסיה - עולים שלרבים מהם אורח החיים המודרני אינו זר, והם יכלו להשתמש בסל הקליטה באופן מושכל, ובנוסף הדור החדש איפשר להם לשמר את דפוסי החיים הקודמים: קבלת שירותים שונים בשפת האם, עיתונות, טלוויזיה, אוכל, פעילות חברתית ועוד. לכן, אני לא חושב שיש מקום לבחון מהי עליה מוצלחת. מוצלחת עבור מי? עבור אותם עולים, בהשוואה להישארות בארצות מוצאם? עבור החברה הישראלית, האם היא "הפסידה" או "הרוויחה" מעלייתם? עבור הדור השני והשלישי של אותם עולים? ומהי הצלחה? האם הגעה אל עמדות כוח וצבירת כסף - היא הצלחה? או הצלחה יחסית? ואם זו הצלחה - מה עם הדור השלישי והרביעי שמהגר למדינות אחרות ומצליח להשתלב ולהתעשר - האם גם זו הצלחה לטווח ארוך יותר? (האם הדרך הקצרה ביותר עבור יהודי מ"ארצות המזרח" אל עמדות כוח בארה"ב היא בהכרח זו שעברה בישראל עם המתנה של דור או שניים?)
 

תותח9

New member
מעבר לשאלה הבעייתית

שכבר דנו בה המגיבים האחרים בעליה הרביעית דווקא לא הגיעו כמעט עולים מגרמניה, הם אפיינו יותר את העליה החמישית (וגם בה היו כרבע) עולי גרמניה הגיעו במידה רבה להצלחה כלכלית, אך דווקא לא פוליטית
 
למעלה