איזה מן אמא את ?

[פרח לילה]

איזה מן אמא את ?

את, את שם עם הרעלה על פניך. את יושבת בסלון ביתך, בג´נין או בעזה, ומביטה על בנך . על אוצרך, על פרי בטנך, פרי אהבתך, האדם שהיה צריך להמשיך אותך. את עוברת עם ידך על פני תמונתו באלבום המשפחתי. תתרגלי לזה, מעכשיו, תוכלי לראות אותו רק באותה תמונה. את בטח מררת לך בבכי, אבל מחר כשיראיינו אותך לטלוזיה, תגידי שזה הכל למען פלשתין - המולדת, ושהיית שולחת לשם, להתפוצץ, גם את שמונת או תשעת בניך הנוספים. לא כואב לך ? לא כואב לך שהבן שלך, היה מבוקש בן 19 ? לא כואב לך לראות את הבנים של שכנותייך לומדים בגיל 7 מהו רימון, ואיך מרכיבים פצצה ? לא נשחק כבר המשפט הזה במוחך "למען המולדת" ? לא נמאס לך לראות אותם נופלים, אחד אחד, ולחיות עם הידיעה, שאת שלחת אותם לשם ? לא נמאס לך, לתת הוראות לילדים לרוץ לחיילים דווקא כשיש מצלמות, כדי ש"יאשימו את היהודים?" איזה מן אמא את ? איזה מן אמא את שמפקירה את בניה לשדה הקרב? איזה מן אמא את ? איזה מן אמא את שמלמדת את בנה הקטן, מהי מלחמה ? איזה מן אמא את ? איזה מן אמא את, שבמקום ללמדו דרכי ארץ ושלום, את שולחת אותו ליפול תחת אש, או להתפוצץ במרכז תל אביב ? האם אין בך רחמים ? האם אין בך אנושיות ? האם אין בך אמהיות ? האם אין בך נשיות ? איזה מן אמא את ...?

 

[ה מוזה]

לאחר התלבטות קשה החלטתי לעלות מכתב

המכתב נכתב על ידי לפני מספר שבועות לאחר אירוע דמים באוטובוס אז כפי שהיום התלבטתי לאור הרגישות והימים טעוני המתח האם להעלות לפה. הרגש גבר על ההגיון - הרי המכתב שלי . --------------------------------------------------------------------- זה לא מכתב מיהודיה לערביה זהו מכתב כאישה לאישה תשעה חודשים נשאת בבטנך את פרי אהבתך ילדת בעצב ובכאב ככל אישה אחרת שיולדת הנקת את ילדך בחלב אם - האם ממך הוא ינק את שנאת האדם ? הבטת בו פוסע פסיעות ראשונות לעולם לימדת אותו לשבת בכיסא ולאכול בשולחן האם את לימדת אותו שנאת חינם ? ליווית אותו ביומו הראשון לבית הספר לימדת אותו להחזיק עיפרון ולכתוב במחברת האם את לימדת אותו לזרוק את האבן ? פרי בטנך ,אישה הולך להתפוצץ בקרב בני אדם הילד שלך , אישה ..האם את בוכה?? או שמא תביאי שני לעולם יולדת חיילי מלחמה .. האין לב של אם פועם בקרבך? הילד שלך ,אישה ..הוא לא שרף ולא מלאך אלוהים אחד בעולם שאינו סולח על טבח אדם הילד שלך מכונת מלחמה האם תתני לסיסמאות לשחק בחייו ? האין בליבך חמלה לפחות על הילד שלך ?.. הרחם שלך והרחם שלי יוצרים חיים עד מתי נשב בצד נחזה בהם מתים? ילדים הורגים ילדים ואת לא תבכי ? תשבי לך שם בסוכת אבלים תהללי את "השאהיד"? לא תלמדי אותו להושיט יד לשכנים? לא יד שאוחזת מטען ! לא תלמדי אותו שיש לו עתיד ? לא עתיד בארגון חבלה ! לא תלמדי אותו להיות אנושי ??? בכל השפות בעולם "אמא" היא חוט השדרה ממנה יונקים ילדים ערכים מוסר ואהבת אדם מה ינק הילד שלך ??

 

[Rain-girl]

כואב

כואב על הילדים האלה. וכואב על הילדים שלנו- אף יותר. ילדים !!! כואב..

 

[הכל קיים]

ובאותה נימה..

ה-**/**/**,יומה המאושר ביותר של נ.,בנה הבכור נולד!היא כבר החליטה איך תקרא לו.....אברהם. כעבור שש שנים,עולה אברהם לכיתה א´.עם תיק אופנתי, מחברות חדשות,עפרונות,סרגל ומחק,הוא צועד לכיתה. הוא גדל כה מהר,קורא,מחשב,משנן..... עוד 6 שנים עברו להן והנה הוא עולה לכיתה ז´.שוב הוא מצטיין בלימודים וכבר מחכה לכיתה י"ב. בכיתה י"א הוא כבר יודע איפה הוא ישרת בצה"ל (קרבי כמובן) ומקבלרשיון לאופנוע.מלא שמחה ואושר הוא וחבריו יוצאים לחגוג את קבלת הרשיונות. הם יוצאים לאכול פיצה במדרחוב ירושלים.דנה,חברתי של אברהם,מתנדבת ללכת ולהביא את ההזמנות. ****************************בום!************************************* דניאל ויוסי,אינם עוד.הילה ואנה צורחות,הן כרגע יצאו מהשירותים.... אבי,לא מרגיש את הרגל,אבל מרגיש היטב דקירות בחזה.צרחות נשמעות מסביב. פיגוע......חושב לעצמו אבי. האמבולנס מגיע,דנה עולה עם אבי,בוכה בשוק,מנסה איכשהו לחשוב-מה אני עושה עכשיו? אבי שומע את הפרמדיק,במעורפל, "רסיסים בחזה,הנשמה...." מה הוא אמר?אנוש? הוא מתעורר בבית החולים.אמא לידו,בוכה....,"איפה דנה?""עם הילה ואנה" "מה עם יוסי ודני?" "אינם"...... הכאבים בחזה חוזרים.....*אלוהים*,הוא חושב לעצמו,*שזה ייגמר כבר!*. פתאום מד הדופק מתחיל לצפצף........הקו מתיישר......ואבי עם יוסי ודני.... בזמן שנ. יושבת מבכה על בנה,מנסה להסביר לאחיו הקטן,למה אבי לא בא הביתה,יושבת לה אישה מג´נין (או בית לחם) מקבלת כספים,ממלמת לעצמה *המולדת,שהיד,שהיד,המולדת.....*. לא חבל?

 

[מלודי 1985]

בזיקפה ובזרע נגאל את פלסטין...

הקשיבו עוד רגע לפני שאתם מורידים את המכנסיים ישמעאל ויצחק אחים היו ואב לנו אחד בשמיים לא ידי הילדה שלי גירשו את ילדיכם לא הפה שלי שהיה חתום אמר ג´וקים עליכם לא הרגליים העייפות שלי צעדו בחברון ובשכם ולא בעלי בכסא הגלגלים הוא הסיוט הציוני שלכם!!! מתוך "מאמי האונס" אופרת רוק

 

[siven16]

לזאת שמקבלת את הכסף...

את שהיית אמרוה ללמד את ערכך השלום... איסלם כך חלק ממכם אומרים אינו דוגל במלחמה אלא בשלום... את שלימדת את בנייך להרוג... אין לך בושה...? את בטח בוכה בליבך על בניך... מה עם 10 אמהות שבוכות על בניהם ובנותיהם? עליהם את לא חושבת... מה אמור להיות אכפת לך? את הרי כבר מקבלת כסף... זה בשביל המולדת את אומרת... מולדת איננה טרור... מולדת נבנת על ערכים לא על דם חפים מפשע... תתביישי לך!!! "דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה" למה דמי? כי אפילו שהרגת(את ובנך) נער אחד... האומה תצעק... סליחה אם התבטאתי קשה... הייתי חייבת...

 

[האור שבחושך]

סליחה

סליחה סליחה אם לא כולם יסכימו איתי סליחה סליחה אם לא כולם יבנו את כוונתי לימדו אותי מגיל צעיר להגיד מה שאני חושבת... אז אני פשוט אגיד... ואתם תנסו להבין... או לא... כן,גם אני כועסת על האמהות האלה ועוד יותר על הילדים שלהם כן, גם לי הם לקחו את היקר מכל אבל מה על האמהות ה"יהודיות" - או כמו שהם קוראות לעצמן - הכי יהודיות שיש... אלה שיושבות בשטחים הכי מסוכנים בארץ... אלה שמתנחלות (?!) שלא שאלו את הילדים שלהם אם הם מוכנים לסכן את החיים שלהם בשביל המולדת ,המדינה. נכון ... הן לא הורגות!! ואני מבדילה אותן אלף הבדלות מן הערבים שכן הורגים!!! אז הן לא הורגות... אבל מסכנות את הילדים שלהן... נותנות להם למות. והכל בשביל המולדת - ישראל. מדינת היהודים! ולא ... רובן לא מסתכנות בשביל מדינה בעלת שלטון יהודי! לא! הן הריי (רובן) לא תומכות במדינה... לא מאמינות בה. הן מסתכנות וגרוע מכך מסכנות את ילדיהן בשביל שטח ,שטח!! אני יכולה להבין את הקרבה והחיבור הזה לשטח. אבל גם בתנך שבו הן מאמינות יותר מכל כתוב שחיי אדם הם מעל לכל. לא שטח ,לא מדינה... רק חיי אדם. והילדים ,הילדים הקטנים שעוד לא הספיקו לעשות רע... אפילו לא טיפה רע. שעשו להורים שלהם רק טוב... הם אלו שמשלמים בחייהם על כך שאמא ואבא לא מוכנים להתפשר טיפה על העקרונות שלהם. מה שאני רוצה להגיד בעצם ... זה שבכל עם יש את הקבוצה המסויימת הזאת שעושה הכל (או הרבה) בשביל המולדת-ישראל/פלסטין... איך שהקבוצה רוצה לקרוא לזה.... ואני מתחננת אליכם- לאלה שעדיין קוראים את ולא סגרו באמצע- אני מתחננת... אל תכלילו... אל תלמדו את ילדיכם להכליל. זה מוביל רק לדברים רעים. ושוב , אני מתנצלת אם פגעתי במישהו בכל צורה שהיא... הכוונות שלי היו טובות...

 

[ה מוזה]

פה המקום לכל הדעות לא צריך ../images/Emo52.gif

 

[yakul]

לא מכלילים.

בהחלט שלא צריך להכליל, אבל אין מה לעשות... על מנת לעצור את הפיגועים גם החפים מפשע לפעמים נפגעים. כמו שמישהוא אמר פעם:"במלחמה החפים מפשע תמיד נפגעים ראשונים." אני לא שונא את הפלשתינאים, אבל בגלל הטרוריסטים והתומחים בטרור, כל הפלשתינאים נפגעים במידה כזו או אחרת. גם החפים מפשע.