איזה נושא חתך בתנ"ך הכי קשה מבין אלו?

[erezhazan1]

איזה נושא חתך בתנ"ך הכי קשה מבין אלו?

שלום, יש לי מותאם בתנ"ך, שזה אומר שמותר לי, במקום לעשות 3 נושאי חתך לעשות 2. עכשיו הבחירה בביה"ס שלנו הוא בין 3 נושאי החתך האלו: 1.חוק וחברה במקרא 2.המאבק לחברה מוסרית 3.חיי הפרט הכלל בראי השירה עכשיו מכיוון שבנושא החוק והחברה במקרא יש המון פרקים וזה המון לזכור,אז חשבתי לא ללמוד אותו.. אבל מכיוון שאמרו לי שחיי הפרט הכלל בראי השירה הוא נושא ממש קשה ושאת הנושא הזה לא כדאי לי ללמוד אז אני לא יודע מה כדאי לי לא ללמוד.. מה אתם אומרים?

 

[roeenoy]

נושא השירה הוא הקשה ביותר

יש לזכור שם כל מיני פירושים שונים לאותו הפסוק, מטאפורות, דימויים, האנשות, נמשלים, והוא ללא ספק יותר קשה מהנושאים האחרים. אמנם בחוק וחברה יש המון פרקים, אבל הנושא מאד פשוט: חצי ממנו אני בטוח שאתה יודע (עשרת הדברות וגרסאות שלהן בתנך) והחלק השני אמנם הרשימת פסוקים נראית מאיימת ברם זה בגלל שכל פסוק מתעכב על חוק קצרצר ופשוט לגמרי "כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד..." זה לדעתי החלק הכי מסובך (כמובן שזה נאמר בציניות) בנושא של החוק והחברה, כי יש לחוק הזה כמה סעיפים.. אה וגם חוקי מלחמה אותו העיקרון, אבל שוב זה חוקים ממש ברורים שאפילו לא צריך באמת ללמוד אותם, פשוט אתה קורא תוך כדי המבחן בתנך ומבין מי נגד מי. המאבק לחברה מוסרית אמנם קצת יותר מסה אבל ההגיון מאחורי זה מאד פשוט! כל הפרקים שבנושא זה מתרכזים בכך שהעם מעדיפים לעבוד את ה' בפולחן וכדומה מאשר לקיים מצוות שבין אדם לחברו, והנביאים מטיפים להם על כך. ברצינות שבמשפט הזה מסתכם כל הנושא! נושא ממש חביב. אם אתה צריך עוד עזרה אשמח לעזור רועי

 

[erezhazan1]

תודה רבה!

תודה רבה על התשובה הארוכה והמאוד מפורטת! אמרו לי שהנושא של השירה הוא קשה אבל לא הייתי באמת בטוח שהוא קשה... תודה רבה על העזרה והמשך יום טוב!

 

[Aeiona]

חוק ומוסר ממש קלים!

זה העיקרון שלהם

חוק וחברה במקרא- מקור החוק הוא ה' להבדיל מעמים אחרים שקבלו את החוקים מהמלך (שהוסמך לכך ע"י האלים אומנם – אבל הוא ניסח את החוקים) לכן במקרא נמצא גם חוקים חברתיים וגם חוקים דתיים ואצל עמים אחרים נמצא חוקים חברתיים בלבד שמשקפים חברה כלכלית ולכן העונשים יהיו בעיקר בשיקול כלכלי. נמצא גם הבדל ביחס לחיי בני האדם: במקרא יש שוויון מוחלט בין בני האדם (גבר, אשה, ילד, עברי או זר ובחוקי העמים יש ערך שונה לחיי מבוגר או ילד, אדם חופשי או עבד ). המחוקק רוצה להגן על החלשים בחברה (גר, יתום, אלמנה ולוי) מפני החזקים, בעלי הממון והתפקיד. החוק שואף ליצור חברה מוסרית עם מערכת שיפוט נקייה. לעיתים יופיע החוק עם נימוק בעיקר כדי לעודד את קיומו - במיוחד כשהפנייה היא למצפון של האדם. בין החוקים השונים בתורה ניתן לזהות התפתחות וככל שהחוקים נכתבו מאוחר יותר (למשל השוואה בין שמות הקדום לדברים המאוחר יותר) כך נראה שיפור במעמד האישה או העבד למשל. המאבק לחברה מוסרית- מבחר פרקים ממבחר נביאים שיש להם מכנה משותף: התנהגות מוסרית בין אדם לאדם חשובה יותר מהתנהגות דתית בין אדם לאלהים. פולחן ללא מוסר הוא חסר ערך! התנהגות מוסרית כוללת צדק, חסד, צדקה, יושר, הגנה על החלשים, כבוד וכד' ההתנהגות הדתית כוללת: קורבנות, פולחן, תפילות, חגים ושבתות, טקסים דתיים, נגינה ושירה כליווי בטקסים דתיים וכד'. כל הנביאים מתלוננים שההנהגה (הרועים שהזניחו את הצאן=העם), העשירים, הכהנים והסופרים כולם מנצלים את העניים, משפילים אותם, גוזלים מהם, לא עושים אתם צדק במשפט ובאותו זמן עובדים את ה' באופן ראוותני וכאילו מושקע בתקווה שכך יכפרו על מעשיהם ושבית המקדש יציל אותם. הנביאים מנבאים להם כמובן עונשים קשים כמו גלות ואפילו רעידת אדמה (שאכן קרתה בימי עמוס). העונשים כמובן יהיו בעקרון של מידה כנגד מידה – מי שגרם למוות – ימות ומי שפגע באחרים ייפגע. אלהים יריב עם העם (ריב = תביעה משפטית כלומר יביא אותם לדין כשהעדים יהיו הטבע הנצחי שמכיר את ההסטוריה ויודע כמה חסדים ה' עשה לעם כפוי הטובה הזה).