אוהו... קצרה היריעה... פריט טראומטי אחד: להוריי היה כד חרסינה יפני, אותו הביא אבי ממסעותיו מעבר לים. כל ילדותי עברה בזהירות לא להתעטש לכיוון הכד, לא להסתכל חזק מדיי, שלא יאונה כל רע לכד היקר. ביום בלתי נשכח אחד, כשהיה בכורנו בן 4 בערך,עבר בריצה ליד הכד, ו...הכד נשמט והתרסק... כולנו עצרנו נשימתנו... אבל אבא שלי נאנח קלות, וזהו ../images/Emo12.gif זו אחת הפריבילגיות של נכד ראשון... לאף אדם אחר זה לא היה עובר בשקט...