איזה סופשבוע מדהים!

איזה סופשבוע מדהים!

ששי בבוקר 6:30- אימון ריצה עם הקבוצה (רצי חיפה של אליעזר רוזן). בין השאר- מדידת 3000 מ'. מסלול עפר איטי מאוד, 12:10 דקות. המאמן לא מרוצה במיוחד, אני דוקא חיה בשלום עם התוצאה, ודאי בהתחשב בחום, בלחות, בחוסר הברזל שלי ובעובדה שאני כבר כמה ימים על אנטיביוטיקה. ששי לפני הצהריים- מכון כושר, אימון משקולות חלק גוף עליון, כבר בסט הראשון נפתח לי החיוך ונכנסתי להיי. האימון לווה בשיחת בנות סוערת עם המדריכות בחדר הכושר ובתיאום רכיבה לשבוע הבא עם אחד המתאמנים. אימון של קצת פחות משעתיים נמרח מטעמים חברתיים על פני שעתיים וחצי אבל היה חזק וטוב. ששי אחה"צ- 17:00- רכיבת שטח בדרך נוף הכרמל, 29 ק"מ, קצב קליל, מתענגת על הנוף, אחרי שעה ו-42 דקות כבר הייתי ברכב, בדרך לארוחת הערב המשפחתית. שבת בבוקר- 6:00- ריצת 20.5 ק"מ על כביש 4. פתחתי לאט, הגברתי בהמשך, החלפתי ברכות בוקר טוב עם כל הרצים והרוכבים שבדרך, סיימתי בזמן שלא ציפיתי לו- 1:35 ש'. בסיום הריצה נכנסתי לים, שחיתי עד המצוף וחזרה עם תוספות זיגזוג, לפחות 700 מ', ומשם ישר לארוחת בוקר מושחתת במיוחד בביתם של זוג רצים עם חבורת רצי החוף/כביש 4. תגידו, מה עוד אפשר לבקש?
אה, כן, עוד כמה שעות כדי לדחוף בעתיד גם רכיבת כביש?
 
כל הכבוד../images/Emo70.gif + ../images/Emo207.gif לסיכום הסופ"ש שלי

ביום שישי אימון רכיבה על הסוס. הסוס עבד השבוע בשני פיקים של מאמץ, ומטעמים של שחיקה גופנית, ויותר מזה - מנטלית, העדפתי אימון אחר ומשחרר. שיחקנו קצת עם קפיצות מכשולים. כיוון שאני פחדנית, זה רק היה בגבהים נמוכים, אבל הסוס היה מאוד שמח ונרגש, ולי היתה הרבה עבודת שיווי משקל, שליטה בקצב ותכנון הגישה. טיול קירור בחוץ אח"כ ושנינו מרוצים מאוד מאוד. בשבת רביצה רוב השבת. לקראת מוצ"ש, עליתי על האופניים, רכבתי לקיבוץ השכן לבריכה. כחמישה ק"מ בעלייה מתונה עם רוח צידית. בבריכה - עשיתי 24 בריכות ברצף, והפסקתי משתי סיבות: הערב ירד ולא רציתי לרכב בחזרה בחושך, ושכחתי משקפת ושרפו לי העיניים
. הרכיבה בירידה הביתה היתה ממש קלילה, למעט זה שהרוח היתה ממש חזקה, וכדי לא לזגזג, הייתי חייבת להישען כנגדה ולספוג התנגדות. בסה"כ - אימון מגוון ולא קשה. תובנה נאה וחדשה: בעקבות הפנייה מפה, שקעתי בקריאה באתר שחייה בשיטת TI. בפעם הקודמת ששחיתי עשיתי 14 בריכות אם אינני טועה, בהפסקות ובמאמץ רב. הפעם אימצתי לי את התובנות מהקריאה, ובעיקר הקפדתי על תנועות חלקות ורפויות, גוף מאוזן, נדנוד האגן עם תנועות רגליים איטיות בקצב שתיים. הפלה-ופלה! קצבהשחייה לא פחת בכלל (אולי אפילו עלה) והמאמץ היה מינימלי. בחיי שיכולתי להמשיך עוד, לולא שתי הסיבות הפרוזאיות שצויינו לעיל. שבוע טוב לכולן!
 
../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifובעצם, גם ../images/Emo207.gif לשאלה

אני מרגישה מאוד בנוח על האופניים. אבל משום מה, רגל ימין - והיא בלבד - נרדמת לי בצד החיצוני של כף הרגל. מתחיל מהזרת ונרדם כל הצד החיצוני. אני לא מרגישה שהמנח שונה מהרגל השמאלית ולא מבינה למה זה קורה. (רוכבת עם נעלי ספורט) למישהי יש עצה?
 
זה לא עניין של אטרקטיביות השאלה...

לי למשל אין מושג מהי התשובה... אבל הייתי בודקת את כיוון האופניים (למרות שאמרו לי שכיוון אופניים נעשה רק כשמתחברים עם קליטים, וכרגע גם אני רוכבת ללא חיבור ובנעלי ספורט). תבדקי גם אם הנעל לא נשרכת באופן הדוק מדי. שווה לבדוק גם את עמוד השדרה והאגן, אולי שם מקור הבעיה.
 

moran ashur

New member
תנסי לשחרר קצת את הסגירה של הנעל

ברכיבה כפות הרגליים מתנפחות ולפעמים אחרי מס' שעות מרגישים "שרפה" ברגל או הרדמות כואבת כזאת של האצבעות. אז אני מציעה לך: א. לנסות גרב רכיבה אורגינלית (לא משהו עבה) ב. לנסות בזמן הרכיבה לשחרר קצת את ההידוק של הנעל לרגל ולראות אם הרגל "מתעוררת". ג. בהפסקות לחלוץ את הנעל ולעשות עיסוי קל לרגל גם לי זה קורה, בעיקר בקיץ, וזה בהחלט לא ממש נעים. אם כל זה לא עוזר אז אולי הקליט יושב במקום לא טוב וצריך לשנות. בהצלחה
 

moran ashur

New member
רוכבת עם נעלי ספורט??

זו בדיוק הסיבה לעבור לנעלי כביש ולהתחבר. כל העבודה עם נעלי ספורט מאוד לא מאוזנת וגורמת לבזבוז נורא של האנרגיה שאת משקיעה בדיווש - חבל. יש לי הרגשה שאת מהדקת יותר מדי את הנעל וזו הבעיה. יאללה תתחברי כבר
בלי פחד
 
תודה רבה

לא פחד, עוד לא סגרתי עם עצמי עד כמה אני מחוייבת לאופניים (בשביל להחליף פדלים אם לא את האופניים עצמם, רכוש נעלי רכיבה וכו'). אולי להתחבר לקליט זו הדרך להתחייב?
אנסה לשרוך את הנעליים יותר רפוי, זה נראה לי קצת יותר פשוט להתחלה
 

ofec bar

New member
אולי...

בדרך כלל אם משהו "לא בסדר" עם אחת הרגליים הסיבה היא שאותה הרגל עובדת שונה. גם אם את מרגישה שהמנח זהה בין שתי הרגליים ייתכן שהוא בכל זאת שונה. כמו כן גופינו לא סימטרי - ייתכן שקיים הבדל בין שתי הרגליים שלך שמצדיק כיוון מעט שונה של הקליטים. בעיני התשובה הכי פשוטה היא שאת עובדת שונה עם שתי הרגליים. יכול להיות שרגל אחת חזקה יותר ולכן העבודה לא סימטרית, מה שאומר שאת יוצרת עומס שונה על כל אחת מהרגליים. התשובה במקרים האלה היא "לכי למומחה שיבדוק אותך". אבל אני אנסה לתת לך עצה אחרת, לבדיקה בבית - נסי לרכוב אינטרוולים של כל רגל בנפרד. המטרה היא לבודד כל רגל, כדי לנתח עצמאית את התנועה שלה. נסי לבדוק האם התנועה של כל אחת משתי הרגליים עגולה וחלקה. יכול להיות שברגע שתפרידי בין הרגליים תשימי לב בעצמך שאחת מהן עובדת יותר חזק. במקרה הזה הפתרון הוא חיזוק ספציפי. עוד משהו - יכול להיות שאת מכווצת את האצבעות בתוך הנעל? שמתי לב שאצלי יש נטייה כזאת בריצה, הציפוניים שלי לא אוהבות את זה... תנסי להתרכז בכפות הרגליים כשאת רוכבת, יכול להיות שבלי לשים לב את מכווצת את האצבעות ולכן הן נרדמות. עוד משהו - יכול להיות שאת מפעילה את הכוח של הפידול על החלק החיצוני של כף הרגל.
 
תוך שאני קוראת אותך

ועוד מהרהרת במה שכתב "רצה רחוק", אני חושבת על זה שיש לי בעיית מפרק ירך בשני הצדדים, אבל משמעותית חמורה יותר בצד ימין. התנועה במפרק הזה איננה (ולא תהיה לעולם) חלקה ממה. למשל, כשאני עושה תרגיל פשיטה של הרגל, אני שומעת ומרגישה שם קפיצה (מחלה אורתופדית מהעבר, סיפור ארוך). יכול להיות שזו הבעייה
כך או כך, אנסה להיות מודעת יותר לכיוון ולעוצמה שבהם אני מפעילה הכח. תודה על העצה.
 
למעלה