איזה סיוט היה אתמול!!!

[QueenOfMagic]

איזה סיוט היה אתמול!!!

אחותי לפני כשבועיים ילדה בת. אז עשינו חגיגה בשבילה, ארוחת צהריים עם כל המשפחה. כמובן שהבן של אחותי התפרע ושפך קולה ב"טעות" על השולחן ואחרי זה עשה זאת בכוונה. האחות האחרת שלי שסגרה את "הבסטה" (מה שאומר אין עוד ילדים..) סבלה מאוד מההתפרעות של האחיין שלה. לאחות שילדה עשיתי קצת רגשות אשם/ עוררתי לה את המצפון. והבאתי לה מתנה ממני ומהחבר שלי מה שעשה לה "לא נעים". (סיפור ארוך ובקצרה בעלה מנסה לגרום לה לשנוא את כולם במשפחה ובמיוחד את החבר שלי). אימא שלי כמעט התעלפה לה שם איזה שלוש פעמים בגלל שיטת החינוך הקלוקלת של אחותי האם הטרייה. ואז הגיעה השיחה ...- מתי את תביאי "אחת כזו".. אמרתי להם אין לי כסף לשלם ללימודים שלי אז שעד שיהיה לי כסף נדבר.. ופתאום אימא שלי אומרת..מה זה משנה אני אדאג לזה..(פיחס לא רוצה ילדים..) והחבר שלי אמר שהוא תומך באימא שלי?!? מה?? הרגשתי מותקפת...איכסה לא רוצה ילדים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה נראה כאילו כולם מחכים שאני אפליץ ילדים!!! אני בת 21 מה בוער לכולם?? הרי אחיותיי עשו את שלהם בגיל מבוגר אז שלא יסתכלו עלי.. בדרך חזרה הביתה הבהרתי לאימא שלי, שלי לא יהיו ילדים!!!!!!!!! ושכדאי לה להניח לנושא והכי חשוב שתרגיע!! והיא אומרת לי בשיא חוצפתה.. הנושא לא ניגמר ואני לא אעזוב אותו.. מרגישה זוועה...בא לי לבכות!!!!1

 

[habubnik]

הצעה

תצלמי את עצמך, תדביקי את התמונה לרשמקול שבו תהיה קלטת שתאמר במרווחים קבועים "כן, אמא"..ותני לה לדבר לשם. ייתכן שזה מה שהיא מחפשת.

 

[efroch99]

אני מכירה את אמא שלך...

או גרסא דומה לה... אשה שלפעמים אנחנו יושבת באותו מעגל בארוחת צהריים. בכורתה בדיוק משתחררת מהצבא.... והיא רק חושבת על הנכדים... עיניה כלות כשמזכירים ילדים (יש לה בעצמה 4). לא מעניין אותה בכלל רצונותיה של הבת, רק "שתביא כבר ילד". היא אומרת את זה בכזאת דרשנות, כאילו הבת חייבת לה את זה ראיתי תמונה של בתה, זה פשוט ילדה בעצמה. איך אפשר לאחל את זה לילדה כזאת, לפני שעשתה משהו בחייה כבר להשבית אותה עם ילד? מגעילה אותי האישה הזאת, הדרשנות שלה, צרות המוח, אבל אני מתאפקת מלהגיד לה את דעתי. ברור שאני בגילי המופלג נראית לה ממש כמו פריק.

 

[prizman]

תיראי, המעמד הזה הוא מדכא ללא ספק

אבל בואי נראה מה האחריות האישית שלך לסיטואציה. את הלכת למיפגש שידעת שתסבלי בו (לא נעים ומשפחה זה לא תירוץ) תירצת את חוסר "הבאת" ילד בכסף ולא בחוסר הרצון. החבר שלך לא מודע לדעותייך. אז למי את באה בטענות? היה לך מפגש צהריים מעצבן? כמה עצוב. מעבר לזה לא נראה לי שאת ממש סגורה על נושא אי הילודה. משום מה נראה שאת מדברת על "כרגע" ולא על "בכלל" וזה כמובן לגיטימי. מקווה שאני לא נשמע תוקפני כי לא זו כוונתי.

 

[QueenOfMagic]

אממ אתה טועה...

דבר ראשון אני בקושי הולכת לראות את המשפחה שלי ואני מתחמקת בכל עפם כשאפשר. המצב החמיר לאחר הלידה של אחותי ככה שממש לא ציפיתי להתקפה שכזו. ודבר שני לא כל המשפחה שלי צריכה לדעת על זה שאני שונאת ילדים וניגעלת מהם. ולכן עדיף מול המשפחה לא לעשות סצינה של "אני לא מביאה ילדים לעולם נקודה." ואני מאוד סגורה על כך..אין מצב שיהיה לי ילד שאני אישית ילדתי הפשרה הכי טובה שאני יכולה לעשות פה זה אימוץ.. והחבר שלי לא רק שהוא יודע הוא מאילו שאומרים..כן כן הדיעה שלך תשתנה... ואני שונאת את זה כל כך.. אבל כשדיברתי איתו על מה שהיה במתקפה של אתמול הוא אמר לי..אני לא מתכוון ללחוץ..זה לא אומר שאני לא מתרגזת מזה.. אז היית רחוק וטעית בגדול.. ועל כן אין לי מה להתרגז על דברייך

 

[prizman]

בהחלט ייתכן שאני טועה

אבל בכל זאת לדעתי עדיף להבהיר לחברה שסביבך, משפחה, חבר וכד' את עמדותייך ביתר נחרצות. זה יחסוך עמל בעתיד.

 

[QueenOfMagic]

אני לא מוצאת סיבה

לפחות בגילי לעשות סצנות מיותרות כרגע בשלב הזה של החיים שלי. מכיוון שאני צעירה דעתי נחשבת כמבוטלת בעיניי החברה. אני מעדיפה להגיד על "איזה תינוק חמוד" - "כן, כן" ולא להתכוון לזה מאשר להצהיר לכל משפחתי הדורשנית והתובענית "אני שונאת ילדים כולל אילו שלכן". אני גם לא אעשה את זה, כי אחרי זה איזה מין פרצוף יהיה לי במידה ואאמץ או בטעות ארצה ילד (לא סתם כתבתי בטעות).. לא בא לי על נידוי משפחתי בגלל הדעות שלי. חוצמזה זה שונה מכיוון שאתה גבר, לגברים לא עושים את המוות אם הם לא רוצים ילדים. כי זה הרי ברור ומובן מאליו שנשים אוהבות ורוצות ילדים. הרי ילדים זוהי כל משאת נפשה של האישה..NOT ולאחרונה מאז פתיחת הפורום הזה שהוא ניפלא בעיניי אני מדברת יותר ויותר עם החבר שלי בנושא..ונראה כאילו הוא מסכים איתי על הפשרה של אימוץ.. אבל עדיין מנסה לדחוף בנושא ילד ביולוגי..(בעעע) לגבי אנשים "מהחברה" שזה אומר חברים וסתם כאילו שבטעות היו מולי ממש לא אכפת לי מהם ולא אכפת לי להגיד להם שאני לא רוצה ולא אוהבת ילדים גם אם הם רואים בזה פגם..כי החברה באמת מעניינת לי את ה@#$!! ולא..לא משנה כמה פעמים תגיד "אני לא רוצה ילדים" לא יקבלו את זה וימשיכו לנדנד לך...במיוחד אם את אישה..

 

[prizman]

אני מסכים עם הקטע שלנשים

יותר קשה וכמובן מקבל את האפשרות שבעתיד תשני את דעתך. לא משנה מה תבחרי, העיקר שתהיי שלמה עם עצמך. בהצלחה בחגים הבאים.

 

[nili6]

לא מסכימה איתך

לא נראה לי שלהסתגר ולא ללכת למפגשים משפחתיים בגלל זה זהו פתרון. הייתי יותר בודקת , אם כבר, את האחריות של האם לסיטואציה. (הווה אומר- בילדות, בנערות).

 

[nili6]

(ההודעה הנל מכוונת לפריזמן).

 

[prizman]

לא ראיתי איפה המלצתי להיסתגר

למרות שאני כלל לא שולל את האופציה אני לא בעד להטיל אחריות על אחרים אלא לקחת החלטות עצמאיות.

 

[nili6]

ברגע ש

ברגע שאתה טוען שלא היה עליה ללכת לאירוע, אתה אומר לה להתרחק מהמשפחה.

 

[קונכיה סגולה]

ומה רע בזה?

אם משפחתה לא מסוגלת לכבד את דיעותיה, לא מסוגלת לכבד את הגבולות שלה, כופה עליה ותוקפת אותה- מה הטעם בדיוק בלהתרועע עימם? אני קצת לא מבינה את ה"קדושה" של הקורבנות במצב הזה. למה היא צריכה להיות קורבן לכזה יחס מבזה ולא מכבד לה, לדעות שלה, לתחושות שלה? בעיני זה פשוט נורא. יכול הליות שהחלטה להימנע ממפגשים כאלה היא דווקא כן נכונה -למעשה, מה שאני קולטת מהסיפור הזה הוא חוסר מוחלט של גבולות בין בני המשפחה ,פולשנות וחודרנות חצופה לחיי הפרטים בה ורמיסת רצונו של היחיד. ולך קווין- אם אתה לא מתכוונת להצהיר על כוונותייך תוך שימת גבול ברור לכולם עד להיכן מותר להם לחדור לך לחיים (שלא לומר לרחמך)- אל תתפלאי אם כולם כולל בן זוגך, מתייחסים אלייך כאל ילדה קטנה עם קפריזות ש"יעברו לה".

 

[nili6]

תשובה לקונכיה

אם היא באמת סובלת עד כדי כך אכן שלא תלך גמני לא הולכת לחלק מהמפגשים (אומנם לי לא מעירים) אבל לא תמיד צריך שיעירו מספיקה ההרגשה ואני חושבת שיש בזה גם הפסד משום שיש גם דברים טובים במפגשים הללו שאנו מן הסתם מפסידים כמובן שאם מדובר במצב שמעירים ומציקים זה שונה.

 

[מלח השמים]

אני מבין אותך.

מישהי יקרה מאד במשפחתי [בלי ציניות], קיבלה את העובדה, שאני יוצא בשאלה. אבל את העובדה, שאיני רוצה להוליד, ממש לא הפנימה. והייתה מנסה להכיר לי בנות וכשהייתי שואל אותה, אם הן רוצות ללדת, היתה אומרת לי- "אל תדבר שטויות". זה היה מחרפן אותי. לפני מספר שנים היא חלתה בסרטן ולאחר שנתיים של טיפולים קשים נפטרה. בחצי השנה האחרונה, לפני פטירתה, פתאום היא החלה לקבל ולהפנים את העובדה, שאיני רוצה להוליד. כנראה, שמצבים קיצוניים משנים משהו אצל הבנאדם

רק חבל, שעד שכבר קיבלה זאת, היא נפטרה

 

[karnity]

ליבי איתך!

אני גם משתדלת להתרחק מאירועים משפחתיים בהם מתרוצצים הזאטוטים - כולם מרוצים מה"חכמות" שלהם ובן זוגי ואני מתקשים להסתיר את סלידתנו ואת פיהוקי השיעמום... אני לא מציעה לך לצאת נגד משפחתך אבל אני מאמינה שאת לא צריכה להיות היכן שלא נעים לך! ואין מה לעשות, במוקדם או במאוחר הם יאלצו לקבל את זה... את רק צריכה לעמוד על שלך, ולא לבטל את רצונותיך בגלל המשפחה... יש לי חברה שמחר משתתפת במסיבת יום הולדת של אחיינה בן ה- 3 (?) ואני ממש מרחמת עליה.... היא כמובן בוחרת לנסוע אבל היא אמרה "אם אני רוצה להיות חלק מהמשפחה אז..." - אלו הן הבחירות שלה.. ואין פה ויכוח אבל כמו שאני צריכה לקבל את המשפחה - גם הם צריכים לקבל אותי... ככה- כמו שאני: אשה שלא רוצה ילדים...ומסתייגת מחברת זאטוטים מרובים ..

 

[קונכיה סגולה]

../images/Emo45.gif

 

[QueenOfMagic]

למדתי לפתח ראייה סלקטיבית

זאת אומרת שאני לא "רואה" את הילדים במיוחד עם החבר שלי איתי. למשל אם הייתי שמה לב לכל הילדים שם בארוחת הצהריים לא הייתי מסוגלת לאכול בכלל. כן, עזרתי לכולם כשהילד הקטן שפך את הקולה שלו על השולחן. אבל לא "ראיתי" אותו עושה את זה מכיוון שאני לא מסתכלת עליו בכלל... למעשה אני זוכרת אולי 10% מהזמן שהוא היה שם (וגם זה יותר מדי). את שאר הילדות שהיו שם אני כמעט ולא זוכרת ולמזלי התינוקת ישנה. והינה לך אירוע משפחתי נטול ילדים...(מבחינתי). בדרך כלל המשפחה שלי שומרת לעצמה כל מיני "חוכמות" ואף פעם לא הייתי מתחת למתקפה שכזו...אין לי מושג מה עבר עליהם.. אולי איזה לחץ של... יאללה בואו כולנו נסגור את "הבסטה" שכולנו נהיה נשואים+ ילדים ונהיה מאושרים ומעושרים עד עצם היום הזה.. הם פשוט לא קולטים שזה לא עובד ככה יותר. כמובן שאני רוצה להיות חלק מהמשפחה שלי...גם ככה הבעלים של אחיותיי גורמים לריחוק נוראי. אני לא אוהבת את השינאה הלא גלויה שיש שם שאני לפחות חשה. הם מנסים להיות צבועים ולהגיד שמשפחה זה הכי חשוב בזמן שהם לא מחבבים אותי (בגלל החבר שלי). והם סתם, פשוט סתם עושים לי רע.. כמובן שאני האדם הטוב יותר ואני הכי נחמדה בעולם לידם. אבל אני מרגישה את הוויברציות הלא נחמדות שהולכות שם... בכל מקרה אני רואה אותם פעם בחודש או אפילו פחות...אני לא מרגישה געגוע או משהו...סתם ייאוש בכל פעם שהמצב איננו משתפר או מחמיר. תודה על התמיכה זה בדיוק מה שאני צריכה ולא מקבלת מהמשפחה שלי ומהחבר שלי.

 

[marish]

קווין בבקשה אל תבכי

משפוחה יכולה להיות לפעמים המקום האחרון שאת רוצה להיות בו. האמונה ש"המשפחה היא הדבר הטוב והיקר ביותר בעולם ואין כמו משפחה" היא סוג של שכנוע עצמי בדיוק כמו הטענה שילדים זה אושר. הדבר הכי כן שאת יכולה לעשות זה להגיד לאמא שלך, שלהביא ילד לאווירה כל-כך מורעלת כמו שיש במשפחה שלך זה דבר נורא, כי חבל שירעילו את הנשמה ליצור חף מפשע.אבל זה עלול להביא עלייך את כל קן הצרעות, אז אולי פשוט תגידי שאת חושבת על אימוץ? אמא שלך יכולה להמשיך לחשוב שעם הילד יבוא התאבון (כן, בטח) ואולי יעזבו אותך בשקט. ואם ישאלו אותך למה לא ילדים משלך - תמיד אפשר לחזור ולהזכיר את הגנים הנפלאים של משפחתך האוהבת, שמתבטאים בעיקר ביחס שלהם כלפי החבר שלך, ואת חוששת מיחס דומה אל צאצאייך הפוטנציאליים.