לנה החטובה
New member
איזה עצות מעשיות תייעצו לי ?
אני לומדת בכיתה יב בתיכון ואני עדינה ונפשי עוד צעירה גם בלב הרך שלי. אני אוהבת תלמיד לכיתתי שלומד איתי באותו בית ספר ובאותה כיתה.
החברים שלו בכיתה מרגישים שאנחנו רוצים לדבר אבל בגללם הוא לא מדבר איתי כי הוא כנראה נבוך מהם, וגם אני נבוכה.
הפחד שלי היא שאם אנחנו לא מדברים אז הוא לא אוהב אותי.
אני אוהבת אותו.
בכל יום שאנחנו לא מדברים אז אני חוזרת הביתה עם תחושת דיכאון ורוצה למות כי אני מרגישה שהוא לא אוהב אותי
אנו לומדים באותה כיתה, אני כל הזמן רואה אותו, אני מדברים, זה כיף אבל.. באותה כיתה לומדים חברים טובים שלו וזה רע מאוד. הם כל הזמן רוצים "לעזור" לנו אבל אתה מבין שלא הולך כלום מעזרה שלהם.. הם עושים רק רע יותר. אנחנו לא יכולים אפילו לדבר - חברים שלו כל הזמן על-ידנו
אני מרגישה שאני שונאת את החברים שלו בגלל זה ומרגישה עצבנית ורוצה למות בגללם.
איזה עצה מעשית תייעצו לי ?
אני לומדת בכיתה יב בתיכון ואני עדינה ונפשי עוד צעירה גם בלב הרך שלי. אני אוהבת תלמיד לכיתתי שלומד איתי באותו בית ספר ובאותה כיתה.
החברים שלו בכיתה מרגישים שאנחנו רוצים לדבר אבל בגללם הוא לא מדבר איתי כי הוא כנראה נבוך מהם, וגם אני נבוכה.
הפחד שלי היא שאם אנחנו לא מדברים אז הוא לא אוהב אותי.
אני אוהבת אותו.
בכל יום שאנחנו לא מדברים אז אני חוזרת הביתה עם תחושת דיכאון ורוצה למות כי אני מרגישה שהוא לא אוהב אותי
אנו לומדים באותה כיתה, אני כל הזמן רואה אותו, אני מדברים, זה כיף אבל.. באותה כיתה לומדים חברים טובים שלו וזה רע מאוד. הם כל הזמן רוצים "לעזור" לנו אבל אתה מבין שלא הולך כלום מעזרה שלהם.. הם עושים רק רע יותר. אנחנו לא יכולים אפילו לדבר - חברים שלו כל הזמן על-ידנו
אני מרגישה שאני שונאת את החברים שלו בגלל זה ומרגישה עצבנית ורוצה למות בגללם.
איזה עצה מעשית תייעצו לי ?
