איזה פחד הכי משתק אתכם ...?

איזה פחד הכי משתק אתכם ...?

מה החשש הכי גדול שמעכב אתכם מלהיות במקום שבו הייתם רוצים למצוא את עצמכם..?
 

dahoe

New member
מאוד קשה לשים על סוג החשש הזה את האצבע

זה סוג של אותו פחד, אבל בכל זאת יש לו שלושה צדדים:
האחד הוא החשש מלהיתפס בצורה שגויה. בסצנות זרות לא יודעים מה נכון ומה לא נכון והחשש להיתפס כאדם מוזר ולעשות דברים משום מקום הוא גדול.
השני הוא החשש מלפגוע, מיצירת חוסר נעימות שתגרום לאנשים מסביב להרגיש לא בנוח.
ובגדול, אפשר להכניס את הכל לחשש מלא נודע, ממשהו לא מוכר ללא ספר הוראות שיראה לך את הדרך. אדם מכיר את מה שהוא מכיר ובאופן טבעי לחלוטין לא יודע להתנהל בתוך מה שהוא לא. ושם נמצא בעיני המחסום.
 
ללא נודע יש קשר ישיר עם הביטחון שלנו

או לחילופין החוסר ביטחון שלנו
&nbsp
אותי מעניין מה יוצר ביטחון או חוסר ביטחון
כדי שננסה לשפר את המצב
למשל כמו שכתבת, שזה להתפס בצורה שגויה (ואני לגמרי מתחבר לכל מה שכתבת)
עצם הרצון לא להתפס בצורה שגויה מעיד שיש לנו רעיון שיש צורה לא שגויה
ומה זה בכלל צורה שגויה או צורה תקנית ?
או לא להתפס מוזר, איך כן אמורים להתפס? מה זה להתפס תקין?
&nbsp
 
אני חושבת שמדובר בהתנסות וגישה לחיים

גישה פתוחה שמוכנה לחוות ולהתנסות גם במצבים שחודרים את איזור הנוחות.
ולהיות בסדר עם לא לדעת תמיד איך להתנהג אומנם המטרה לנסות לזרום נכון אבל גם אם יש פקשושים אז לקבל אותם בברכה וכניסיון שעוזר ללמוד אני מאמינה שכשמתנסים אבל באים לזה בגישה הנכונה ולא בגישה שמוכנה לברוח כל רגע אז מתרחש שינוי פנימי ואז גם מתחילים להרגיש יותר נוח בסיטואציות מגוונות ויש פחות בריחה פנימית מהסיטואציה ויותר נמצאים בהווה מקווה שהובנתי שבוע טוב
 

dori78

New member
מכיר את "מה שנהוג"?

העובדה היא שמרבית האנושות שופטת אנשים שלא חוו דברים מסויימים עד שלב מסוים בחיים.
אפילו במה שנוגע לחיפוש עבודה, אם לא עברת תהליך התמיינות "רציני" שכולל משחקי דינמיקה חברתית למשל, אתה נחשב דפוק. כשחיפשתי עבודה לפני 4 שנים ישבתי מול איזו פוסטמה בחברת השמה כלשהי.
הסברתי לה שמעולם לא חיפשתי עבודה ככה, תמיד הגעתי ישירות דרך מודעה במדור הדרושים בעיתון לבוס שראיין אותי ישירות. לא יודעת לענות על שאלות מטופשות שמלמדים אותך לענות עליהן בקורסים, לא מבינה למה צריך את כל המשחקים האלה.

אותו דבר בעולם ההיכרויות:
אנשים ששומעים
"רווקה בת 30+, ללא ניסיון במערכת יחסים רצינית, ללא ניסיון במגורים משותפים (או עם שותפים)"
או
"בן 28, ללא ניסיון מיני או זוגי"
מיד מניחים שמדובר באנשים בעייתיים.

כשלמעשה הבעיה היא של מי ששופט בלי לדעת את העובדות.
 

dory141

New member
מה שאני חושב

1. הרצון שיאהבו אותי כמו שאני ושלא אצטרך להשתנות ולעשות התאמות, על מנת שזה יקרה.
2. התמודדות עם מערכת שהיא מעצם הגדרתה לא רציונלית. למכונת כביסה יש הוראות, להפעלת VOD יש הוראות, למערכת יחסים לא.
3. העובדה שאני צריך להתחיל מכיתה א' בגיל קרוב ל-35. אני אוהב להשקיע וללמוד, אבל איכשהו אני לא תמיד בטוח שאמצא את זו ששווה בכלל להשתדל בשבילה.
 
אמממ

1) למה לא להשתנות, או במקום המילה להשתנות נקרא לזה להשתדרג
לא נולדנו מושלמים (חוץ ממני) ובטח שלא נולדנו בנויים לזוגיות, ועל כל זה כמו שאמרת, אין הוראות הפעלה
אז מאיזו סיבה שלא נשתנה(נשתדרג) ונתאים את עצמינו
אתה רוצה שגם הפרטנרית שלך לזוגיות ולחיים, לא תשתנה, תהיה כמו שהיא בדיוק?
שלא תתאים את עצמה לבן זוג שלה, אני מי שאני וזה מה יש?
&nbsp
2) אין הוראות הפעלה אבל יש דרכים להשיג הדרכה
ואם ברור לך שבלי הדרכה מאוד קשה להתמודד עם זה, אז צא מיד ורכוש לעצמך הדרכה
אל תשב ותחכה
&nbsp
3) אתה אוהב להשקיע וללמוד, וזה לא קשור לאם היא שווה או לא, כי המציאות היא שאתה אוהב להיות כזה, אז לך ותהיה כזה בלי קשר ותנאים
ותאמין לי שכולנו מרגישים בני 3 כשקשר מתחיל להבנות,נכון שניסיון מוסיף המון
אבל את אפחד לא לימדו בבית הספר
&nbsp
בהצלחה
 

dory141

New member
תודה על העצות

אבל אני כרגע לא מחפש אף אחת, אז הן פשוט לא רלוונטיות.
 

ga26

Member
מה קורה עם התגובות העצבניות משהו לאחרונה? (לפני העריכה)

הכל בסדר?
נראה שעובר עליך משהו.
&nbsp
אגב אם אתה לא בקטע של זוגיות אז לא ברור למה כל כך מפריע לך שיש בפורום אנשים שהם כן בזוגיות.
 

ga26

Member
אתה באמת חושב שיאמרו לך פה?

רבים לא רוצים להתוודות בפחדים אז הולכים מסביב בכאילו חששות/פחדים. למשל:
- אין לי זמן בגלל לימודים וכו'
- אני צריך להשתנות וזה לא מתאים לי
- לא יוצא לי לפגוש בחורות
וכו' ....
&nbsp
אני מכיר את כל התירוצים ההזויים מקרוב.
אבל לכל אחד יש נקודות פנימיות שהן הרבה יותר בעייתיות והוא לא תמיד ירשום לך אותן פה.
הרבה פעמים זה עניין של חוסר ביטחון והערכה עצמית מופחתת. אני מבין שמי שלא שם מתקשה להבין ממה החשש (הרי מה יקרה אם יגידו לך לא או לחילופין אין הוראות לשיחה קלילה עם בחורה ולמעשה זה לא כזה מסובך). אבל, כל אחד צריך לעשות את העבודה העצמית שלו ולחילופין ללכת ולנסות לפתור אותה בדרך זו או אחרת.
כשמדובר רק בשאלות טכניות (איך מתחילים, איך ניגשים וכו' ) אז יש פיתרונות קלים
אבל לפעמים מתלווים לזה קשיים של ביטחון עצמי שיוצרים מצב שגם אם יווצר קשר או הזדמנות לקשר - זה יהיה חסר סיכוי.
 

dori78

New member
בהנחה שהתכוונת לנושא הפורום

אני יכולה להעיד על הדברים שעצרו אותי:

* התחושה שכולם (אבל כולם!) מסביבי חיים באיזה יקום מקביל, שבו כולם מזדיינים עם כולם כל היום, לא עושים עניין מסקס וממגע באופן כללי. זה כשאני חושבת אלף פעם אם לצאת עם מישהו, אם לגעת בו, כמה לתת לו לגעת בי...

* הדיבורים מסביב, שגרמו לי להרגיש שונה.
זה השימוש בכינויים כמו "כבדה", "לא זורמת" וכד' לנשים שלא קופצות למיטה בדייט השני או השלישי.
זה הדיבור הבלתי פוסק על כיבושים וחוויות מיניות על בסיס יומי, כשאני יודעת שלדובר אין בן/בת זוג קבוע/ה.
זה הדיבורים על חוויות זוגיות כשאני לא חוויתי את הדברים שדיברו עליהם.

כשאתה חי במציאות כזאת, התחושה היא שלא משנה כמה תנסה להכיר ולצאת לדייטים - תמיד יפסלו אותך על סעיף חוסר הניסיון/חוסר התאמה למה שמקובל בנוגע לקצב הפיזי.
 

bluish raindrop

New member
אהבתי


גם עליי השפיעה התחושה הזאת שכולם בחיים אחרים שהם בסקס כל הזמן.
אבל היום אני חושב קצת אחרת. אני חושב שאנשים שמדברים בהגזמה על מין או מקלים בעניין מאוד("זה זיין את זו בלה בלה בלה") הם בני אדם כמו כולם שצריכים אהבה ושיקבלו אותם והם מרגישים צורך לכסות את זה בשטחיות שעמוק בפנים הם יודעים שהיא זיוף. כלומר לכאורה הם "יודעים הכל", אבל בעצם הם לא רוצים להתחבר לדבר האמיתי וזה מפחיד אותם.. בכל מקרה זה עדיין מעצבן אותי היום שרבים לוקחים יחסי מין כדבר מובן מאליו.
 
למעלה