איזה פרק מ ע ו ל ה!!!!!

פרק 9

אין עליו שרשור, או שנדמה לי? בכל אופן, לדעתי הפרק היה יפה. אבל מרוכז מדיי. על גבול הבלתי אמין. תוך פגישה אחת עם ראובן הם כבר הספיקו להירגע, להיפתח אחד עם השני, ו... להפיל? תוך כדי פגישה?? וחצי שעה אחר כך יעל מתוודה על בגידה. נו באמת!
 

pomelit

New member
היו מעברים מוזרים בפרק הזה

מהרומנטיקה הבלתי מתפשרת של מיכאל ואורנה, להפלה הפתאומית, לאינטימיות עם יעל בעת ניקוי הספה לוידוי של יעל - כאילו יצאנו מהפאטרן שכבר התרגלנו אליו. היה ברור שברגע שיעל וראובן יושבים ביחד על הספה של "המטופלים" אין שם אף אחד שיכול באמת לעשות טיפול. אסי דיין היה מדהים בפגיעות השבירה שלו מול הוידוי הזה. בעיני רגישות שקצת חסרה לו בתפקיד המטפל לפעמיםפתאום צצה במנעד הבעות וחניירות מאוד מרשים. הרגשתי שהדמות של יעל באמת משדרת איזשהו מוות מבפנים, משהו כבוי שמשפיע על שני בני הזוג, ומפריע לשניהם. באוף טופיק, היה מגעיל איך שהוא ניקה את הדם דוחה
 

סלינוש

New member
לי קשה

לראות או לקבל דמות של פסיכולוג שנמצאת במקום של פגיעות. מאז ומתמיד כל הדמויות הטיפוליות האלה היו עבורי אולי כמו סוג של.... (אני מחפשת את התיאור הנכון..)לא יודעת, אנשים לא שבירים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, הם יודעים המון, מה, הם לא בוכים, לא כואב להם, הם לא סובלים אף פעם... בודאי שזה מוטעה, אבל עובדה - כשאני רואה סיטואציה כמו של אתמול, ראובן מתפתל לנוכח הוידוי של יעל, זה עושה לי בלגאנים.
 
לנגר זה לא היה קורה

אם נגר טוב מבצע עבודה גרועה, הוא יודע שהיא גרועה. איך פסיכולוג מסוגל להיות כ"כ אטום? האם הוא לא יכול ליישם על עצמו את השיטות שהוא כ"כ מקצוען בהן? לומדים פסיכולוגיה רק לטובת הקריירה? לדעתי זו אמורה להיות דרך חיים? אני מדבר בעיקר על התנהגותו בבית כפי שמשתקפת מדברי יעל ומהצורה בה דיבר לפני שסיפרה על הבגידה.
 
למעלה