איזה שינויי

[מלמלה]

איזה שינויי

עשיתם בחיים וכמה זמן לקח לכם להפנים אותו אני מתכוונת בהסתכלות על הדברים שינויי סדרי עדיפויות וכאלה דברים?

 

[lital_helmer]

וואו...איזו שאלה..

המון שינויים בסדרי עדיפויות. ההסתכלות על החיים בכלל היא אחרת. לפני המחלה לא ייחסתי חשיבות לבריאות.כלומר תמיד ידעתי שהבריאות היא החשובה ביותר וכולם אומרים תמיד "העיקר הבריאות"...רק עכשיו הבנתי את זה. הבנתי שצריך להנות מהחיים. פשוט כך. להנות ולא לרדוף אחרי דברים..ולהכנס ללחץ מכל דבר. המשפחה...גם היא הרבה יותר חשובה ופתאום נהייתי מודעת לכוח שיש למשפחה לעודד ולתמוך. יש עוד כמה דברים...אולי בהמשך כשיתארגנו לי המחשבות ליטל

 

[MemphisRaines]

שינויייייייםםםםםםםםםם

השינוי הכי גדול הוא ההבנה שהאושר הוא בחירה שלי לפני הסרטן היה לי הכל , כסף , חברה , תחביבים מה שלא היה לי זה אושר החיים שלי היו משהו מאד תבניתי לקח לי זמן להבין שהמסגרת נשברה ושהחיים הם הרבה יותר מ 4 צעלות זה השינוי הגדול ביותר שינויים קטנים יותר הם : המדיטציה שמחברת אותי לעצמי החיפוש אחר אהבת אמת ולא אהבה מאחורי מסיכה הסרת המסכות מהחיים שלי בכלל אבל כל אלו הם בסה"כ הדרך אל האושר

 

[הרונה]

היי מלמלה

השינויים הם שלומדים להנות ממה שיש ולא מחפשית הנאות מתחת לאדמה אומרים תודה על מה שיש ולא קופצים מעל הפופיק ונהנים פשוט נהנים......... ואני שאני שנתיים אחרי הניחוח ושנה בערך מתום הטיפולים המפרכים אומרת תודה ולא שואלת יותר מידי שאלות אז תהיו חזקים כולם ותאמינו רק לטוב אני שקוראת את הכל כאן גם אם לא תמיד מגיבה ... שבוע טוב

 

[MemphisRaines]

../images/Emo45.gif ../images/Emo13.gif

 

[מלמלה]

גם אצלי חלו כאלה שינויים

סדרי העדיפויות השתנו הצורך שלי ב"להיות צודקת" ירד ממש לא אכפת לי כשאני מאחרת לעבודה ב 5 דקות בגדול אני נרגישה שהמון דברים שבעבר התיחסתי עליהם כ"מאוד חשובים " אינם חשובים לי כלל למדתי לנטרל את הכעסים שלי ובאמת גם לפני גילויי המחלה ידעתי ממש טוב לחיות את הכאן והעכשיו רק איך לעשות שמרוץ החיים יהיה מעט יותר שפויי בדיוק בשלב הילדים הקטנית, המשכנא הגדולה, העבודה המרוחקת מהבית _ נסיעה של שעה... אבל תודה לכל העונים

 

[MemphisRaines]

../images/Emo13.gif ותודה לך על עצם העלאת השאלה

שעוררה בנו מחשבות והבנות חדשות

שרון

 

[שנה אחרי]

מה נשתנה

הרבה קשרים עם אנשים, היום הרבה יותר קל לי לוותר על קשרים עם אנשים שמרוקנים ממני את האנרגיה. זה אגב, קרה כבר לקראת סוף הטיפולים. ומשתכלל כל הזמן, גיליתי שאני לא נהנת מחברתם של חלק מהחברים והעזתי פשוט לוותר, אפילו שזה עשוי להעליב אותם, מצליחה קצת יותר להעמיד את עצמי במקום ראשון ולעשות יותר מה שמתאים לי ממה שמתאים לאחרים. ושכחת, ברוכים הנמצאים באתר. אני קוראת כבר כמה זמן, היום העזתי להגיב.

 

[MemphisRaines]

היי לך ../images/Emo13.gif

שמח לקרוא שאת כבר שנה אחרי ההרגשה של שנה אחרי היא מדהימה הכל נראה פתוח העולם מחייך אלייך וזה נפלא אהבתי את הגישה שלך את האמירה שאפשר לוותר על אנשים שמעיקים זה מותר וזה טבעי מאחל לך עוד המון שנים של אושר שרון

 

[ציפורלילה]

שינוי מיום ליום

עד כדי כך שאנשים סביבי הרגישו ואמרו, שאני הרבה יותר רגועה ויותר שמחה וממש זורחת. סדרי עדיפויות השתנו - קודם כל אני, מה שטוב לי. והפרופורציות - מה יותר לא נעים? כימו או להיות תקוע בפקק? דברים שפעם הייתי מתעצבנת מהם ממש היום פשוט עוברים לידי ונלקחים בחיוך, והפקק - זמן איכות עם עצמי. ועוד דבר חשוב - לא לחסוך ברגשות, אם מישהו מרגיז, לא שומרת בבטן וישר אומרת אבל גם אם אוהבת אז אומרת, וזה נובע בעצם מההתקרבות הפתאומית הזו למקום של מוות, וההבנה שהחיים הם דבר כל כך הפכפך ולא על הכל יש שליטה. אני חושבת שזה מסתכם בלדעת לתפוס ולחיות את הרגע ולעשות הכל באהבה. אז... שולחת לכולכם אור ואהבה ו

לימי החום גלי

 

[אחשל]

שינוי מהותי!!!

אני כבר 6.5 שנים אחרי הסיבוב השני, שהביא עמו שינוי דרסטי בחיי. מהות השינוי הוא קודם כל ההבנה שהאחריות לכל מה שקורה לי בחיים היא עלי, ואני יכול להחליט איך אני רוצה להמשיך... השינוי כלל גם השלמה עם עצמי, בניית האמונה שלי ביכולותי, באישיותי, בעצמי, חיזוק הביטחון העצמי...מהפך שלם... התוצאה היתה שקודמתי בעבודה מחד, ומאידך - עזבתי את הביית אחרי 9 שנות נישואין הרסניות והתחלתי מחדש...