כמובן שלדילן שירי מחאה רבים, כך גם על מלחמת וייטנאם. יש את "The Lonesome Death of Hattie Carroll" ואת Blowing in the wind שם תמצא את השורה: "?how many years can a people exist before they're allowed to be free." יש עוד שירים רבים כדוגמאת "The masters of war", אך אלה שירים אנטי-מלחמתיים באופן כללי. מקווה שעזרתי ניל
דווקא בהקשר של התנועה למען זכויות האזרח. המשפט שציטטת מהשיר "blowing in the wind" מתייחס בעיקר לחוסר השיוויון ששרר בארה"ב באותה תקופה. מלחמת ויטנאם ככל הנראה פחות העסיקה את דילן. ראוי לציין כי דילן מעולם לא שאף להיות סמלה של התנועה למען האזרח, ומאס בשירי המחאה די מהר. אנו מאזיניו,הפסדנו והרווחנו מזה הרבה.
אבל לא רצה לעמוד בראשה. וועד היום הוא האדם שכמעט הכי מזוהה איתה אולי עקב הופעתו בנאום של מרטין לותר קינג או באירועים כאלה או אחרים. הוא פשוט רצה לעשות מוזיקה. מציע לכם לראות את הסרט של סקורסזה עליו, בו רואים כמה ג'ואן באאז לקחה קשה את אי רצונו לעמוד יחד איתה בראש תנועה זו.
שהוא לא רצה להיות הסמל שלה. זה שהוא תמך בה ובמה שהיא מייצגת זה ברור. לא שזה בהכרח מצריך איזשהו ייחוד או מעיד על תכונות מסויימות, רבים אז תמכו בתנועה גם בלי לדעת עליה הרבה. ואני מניח כי כולם כאן כבר ראו את הסרט של סקורסזה. ואם לא, אז הגיע הזמן!
