מחשבות
הרבה פעמים אני חושבת על הנושא, את ההשפעה הלא חיובית והכואבת אני מרגישה והיא ברורה. לגבי התובנות כבר מפעילה יותר חשיבה.
קודם כל ברור לי שמקומה של המשפחה וחשיבות וחשיבות החיים התעצמו בי, גם קודם היה לי ברור, אבל אם לפעמים התבלבלתי ונתתי לדוגמא לעבודה להשתלט עלי אז זה נפסק.
כלומר אני חושבת שדר העדיפויות שלי בחיים יותר ברור לי, וכמובן התמונה יותר בהירה מה משמעותי ומה רק חולף,מעין פרופורציה לחיים.
עוד למדתי שאם אני רוצה שיהיה לי טוב עלי לדאוג לכך, אז גם בחשיבה אני מוצאת את הכל בכל מצב וגם באסרטיביות שפיתחתי, אם לא טוב לי משנה, לפחות מנסה. ואם זה לא עוזר אז לא נשארת באותו המקום.
אני חושבת שגם רמת הרגישות שלי גברה (זה חיובי ושלילי) אז נכון שאני בוכה יותר בקלות, ומתגעגעת המון, ומילה דברים קטנים לקוחים אותי למקומות, אבל אני גם יותר רגישה לזולת, לעזור להתחשב ברגשותיו ובמחשבותיו.
ולמדתי גם ענוה אם בעבר היו לי תוכניות והדרך היתה ברורה. היום אני יודעת שלא הכל תלוי בי, ועולות תהיות לגבי המשך דרכי, ומה אני רוצה.
למדתי שיש הרבה אנישם נגעתי בהם בחיי והם היו שם בשבילי במשבר והראו שהם ידידים טובים. וגם הזוגיות עם כל המשברים והקושי התחזקה, למדנו לדבר על מה שכואב, על חשיבות הלהיות אחד עבור השני. ולמדנו שדרכנו לא תהיה פשוטה אבל חשוב לנו לעבור אותה ביחד.
