איזוהי אשה המאושרת בחייה?

דקל נור*

Well-known member
לדידי, זו רק אחת, שיש לה ככ הרבה ארונות בחדר השינה, שאין לה צורך להחליף בגדי חורף וקיץ.
אחת המשימות המפרכות. לכן רק אתמול, כמעט אמצע החורף, אזרתי כח להתמודד עמה.

ולמה זה בלתי נסבל? אני אפילו לא מלינה על הסולם הקטן.
כי צריך לקחת החלטות אמיצות לגבי כל הבגדים ששוכבים כבר שנים בירכתיים, מחכים להיגאל.
או שארזה סופסוף או שיהיה לי העוז להיפטר מהם.
גם הפעם לא יכולתי לשלח מעליי בגדים שאהבתי במיוחד. אני עוד ארזה השנה.

החלטה השניה היא מה לעשות עם השקית הענקית של בגדים טובים שסר חינם. האם לויצו? שם הם נמכרים לנזקקים. שמעתי על עוד מקום אבל הוא בעצם עסק. המיכלים ברחובות מיועדים להכנת סמרטוטים. גם עסק. אם אשים על המדרכה, הם יתפזרו בערבוביה על הרצפה.
בדכ, אני מוסרת לבעלי שימסור הלאה ואין לי ככ מושג לאן זה התגלגל.

מה אתם עושים עם הבגדים הדחויים שלכם?
 

אבח"י

Well-known member
לדידי, זו רק אחת, שיש לה ככ הרבה ארונות בחדר השינה, שאין לה צורך להחליף בגדי חורף וקיץ.
אחת המשימות המפרכות. לכן רק אתמול, כמעט אמצע החורף, אזרתי כח להתמודד עמה.

ולמה זה בלתי נסבל? אני אפילו לא מלינה על הסולם הקטן.
כי צריך לקחת החלטות אמיצות לגבי כל הבגדים ששוכבים כבר שנים בירכתיים, מחכים להיגאל.
או שארזה סופסוף או שיהיה לי העוז להיפטר מהם.
גם הפעם לא יכולתי לשלח מעליי בגדים שאהבתי במיוחד. אני עוד ארזה השנה.

החלטה השניה היא מה לעשות עם השקית הענקית של בגדים טובים שסר חינם. האם לויצו? שם הם נמכרים לנזקקים. שמעתי על עוד מקום אבל הוא בעצם עסק. המיכלים ברחובות מיועדים להכנת סמרטוטים. גם עסק. אם אשים על המדרכה, הם יתפזרו בערבוביה על הרצפה.
בדכ, אני מוסרת לבעלי שימסור הלאה ואין לי ככ מושג לאן זה התגלגל.

מה אתם עושים עם הבגדים הדחויים שלכם?
לויצ"ו או לספסל הקהילתי ברחוב.
 

קלייטון.ש

Well-known member
אני מינימליסט. אין לי בגדים מיותרים. כל מה שיש לי נלבש עד שהוא מתפורר.
בהחלט מומלץ מאד להיפטר מבגדים מיותרים. ובכלל מדברים מיותרים.
ההרגשה אחרי הרבה יותר טובה.
בבגדים זה קל לדעת מה מיותר - מה שלא נלבש שנה, להיפטר.
 

צליליתה1

Well-known member
אני לא עושה חורף קיץ. הארון שלי הוא רק שלי, יש מקום להכל (ושרפרף קטן וחינני להגיע למדף העליון, שם שוכנים הפוכים)

אבל אין ספק שהארון מלא בסטאף שחייב לזוז

פעם, בעבר הייתי מעבירה הכל לבתי שאוהבת את טעמי בבגדים, מה שכבר לא לובשת ובעיקר מה שקטן (יש הרבה כזה). מה שלא מצא חן בעיניה העבירה לחברות, שאוהבות את טעמי בבגדים, ומה שהן לא אהבו מצא דרכו הלאה והלאה, אלא שבתי הרתה וילדה במזל טוב, והקג נשארו עליה ואחרכך הרתה וילדה ונשארו עוד קצת קג. פתאום הסתכלתי ושמתי לב שלמרות כל הקג היא לגמרי פחות ממני, ושאצלי חלק גדול מאוד מהארון קטן. (מענקי קורונה וגיל).

הגיע הזמן לעשות העברה.
(אין לי כוח)

כל הקורונה לא היה לי חשק לקנות בגדים אבל האומיקרון עורר את תאבוני.
 

סופהו 1

Well-known member
אני לא עושה חורף קיץ. הארון שלי הוא רק שלי, יש מקום להכל (ושרפרף קטן וחינני להגיע למדף העליון, שם שוכנים הפוכים)

אבל אין ספק שהארון מלא בסטאף שחייב לזוז

פעם, בעבר הייתי מעבירה הכל לבתי שאוהבת את טעמי בבגדים, מה שכבר לא לובשת ובעיקר מה שקטן (יש הרבה כזה). מה שלא מצא חן בעיניה העבירה לחברות, שאוהבות את טעמי בבגדים, ומה שהן לא אהבו מצא דרכו הלאה והלאה, אלא שבתי הרתה וילדה במזל טוב, והקג נשארו עליה ואחרכך הרתה וילדה ונשארו עוד קצת קג. פתאום הסתכלתי ושמתי לב שלמרות כל הקג היא לגמרי פחות ממני, ושאצלי חלק גדול מאוד מהארון קטן. (מענקי קורונה וגיל).

הגיע הזמן לעשות העברה.
(אין לי כוח)

כל הקורונה לא היה לי חשק לקנות בגדים אבל האומיקרון עורר את תאבוני.
דווקא בקורונה הזותי ניצלתי כל מיני מבצעים שהיו וחידשתי חלק מהגרדרובה.
בשלב מסויים, לשמחת הבגדים, חזרתי לעבוד והם ראו אור יום..
כשפרק העבודה תם, הסתדרו בעצב על המדפים בחדר הארונות וכעת, כשכבר ממש חורף, הועברו (סופסוף) בין המדפים, מחכים לשנה הבאה.

את הישנים ארזתי והעברתי לבכורתי, המתמחה במיחזור בגדים של ילדים, בתקווה שגם פה תצליח.
אין לי מושג איך העניין הסתיים.
גם לא כל כך משנה לי.
 
למעלה