איזוהי עשירה? השמחה בחלקה...

[debby12]

איזוהי עשירה? השמחה בחלקה...

בעקבות דיון (טוב נו, לכיוון הויכוח

) שהיה לי עם הישן לצידי אתמול.

הייתן אומרות שאתן שמחות בחלקכן? האם אתן שואפות ליותר? נגיד בעבודה, במקום המגורים, בהכנסות הכלכליות שלכן, בעוד דברים? בשאיפות עבור הילדים שלכן אם הם טיפה יותר גדולים?

והישן לצדכן? בערך אותו דבר? יותר? פחות?

יצא לכן לראות דוגמאות של חמדנות (לאו דווקא בכסף) שיצא שכרה בהפסדה כמו בסיפור של הדייג ודג הזהב?

אחזור עם תשובתי טיפה יותר מאוחר. צריכה לצאת.

 

[MiaJoy]

הישן לצידי כנראה עבר קורס ויפסאנה

האיש הכי מאוזן שאני מכירה. טוב לו במקום בו הוא נמצא, עם האישה המתאימה (לי יש הרהורי כפירה כל פעם שהוא מעלה לי את הנרבים שזה בערך אחת ליומיים...), הילדות שלו הכי, הכי. העבודה שלו מעניינת, המשכורת שלו מתגמלת. אין לו צורך לעשות יותר, לשאוף ליותר, לנסוע יותר, לבלות יותר, או כל דבר אחר הכרוך ביותר. ואותי זה משגע, אני שואפת תמיד ליותר, יותר נסיעות, יותר עניין, יותר סיפוק, יותר הכרה. אני שואפת לבית גדול יותר, למשכורת ראויה יותר וזה יוצר שני דברים ראשית אני אף פעם לא מסופקת עד הסוף ובית אני תמיד שואפת ליותר. מה שגרם לי לסיים מהר תואר ראשון ושני עם תזה ולעבור במסלול מואץ לדוקרטורט ו... בקיצור הבנתן.
גם מהילדות אני דורשת יותר, הגדולה כמוני אם תקבל 95 תתבעס כי היא שואפת ל- 100 (אני שקיבלתי 94 בעבודות הייתי בדיכאון יומיים או 100 או כלום...) והשנייה שנאטי נולדה ככה. טוב לה ככה ברגוע כמו אבא שלה. המנטרה שלה בגיל כמעט 7 "אמא הכי חשוב שניסיתי..."

 

[debby12]

מדהים איך זה עובר בדי אן איי לילדות

ואצלך - ירשת את התכונה מאבא או מאמא? או משניהם? וזה משהו שהיית שמחה לשנות אצלך או אצלו?

אני קצת מקנאה ב"מקום" הרגוע של הישן לצידך.

 

[debby12]

תשובותי

אצלי - זה תלוי באיזה תחום. אני כמו מיה-גו'י בזה שהתחום שבו אני תמיד שואפת ליותר הוא בעבודה (גם מבחינת תכנים ותחומי אחריות וגם משכורת). וגם מהילדות שלי יש לי דרישות משמעותיות

.

לגבי השאר אני די רגועה בעיני עצמי. אני נשואה לבחור הכי הכי

(בעיני), טוב לי בבית הנוכחי שלי, מעודי לא עלה על דעתי להסתכל על מכוניות אחרות ברמזור או לחשוב עליהן - כל עוד יש לי רכב שנוסע היטב + חימום/מזגן שעובדים בו - זה אחלה בעיני ואני שמחה ליסוע ברכב עד להתפגרותו [בד"כ זה קורה כשחשבון התיקון שלו שווה הרבה יותר ממחיר הרכב]

לעומת זאת הישן לצידי תמיד מקדיש מחשבה לאיך לשפר את תנאי הדיור [במובן של מעבר דירה. את שיפוץ האדירים כבר צלחנו ואין פה יותר מה לעשות]. הוא גם תמיד חושב על רכבים אחרים. המחשבות על מעבר מכניסות לויברציות את בכורתנו ששונאת עד מאוד שינויים. והאמת שגם אותי זה קצת מלחיץ - כי בית הוא קצת מבצר/עוגן בחיים ואני לא יודעת מתי אכנס הביתה ותבוא דרישה שהבית יועמד למכירה שלשום.

נדמה לי שלפעמים כשחושבים כל הזמן קדימה בטירוף קצת "מפספסים את החיים" בדרך.

 

[mikmik291]

תמיד טוב לשאוף ליותר

אבל הטריק הוא גם לדעת להנות ולהכיר תודה על מה שיש.
הישן לצדי מאושר מחייו, טוב לו בעבודה, אני מבחינתו האישה הכי הכי בעולם והילדה שלנו הכי הכי בעולם.
בעיני, הייתי שמחה למצוא תעסוקה וקצת יותר חברות אבל אני שמחה בחלקי.

שנינו מסתכלים על זה די באותה הגישה, טוב לנו במקום שלנו אבל אנחנו עם הפנים קדימה ובודקים מה אפשר לשפר.

 

[mykal]

העלית הרבה נושאים

בפוסט הזה, נכון שהם נוגעים אחד באחר--ובכ"ז נפרדים.
בעיני יש הבדל בין "חמדנות" שהיא בד"כ חומרית,
לבין שאיפה ורצון לקידום והשגים בתחום הערכי /לימודי/מעמדי/חברתי,
אין הבדל ביני לבין הישן לצידי בהבנה הזו,
וגם חינכנו כך את ילדינו.
מעולם לא היתה לנו חמדנות או שאיפה חומרית,
כן רצינו שדרוגים שבעצם היו צורך--גרנו בדירה של 46 מ"ר, משפחה גדולה,
וכשהתיתמתי בגיל צעיר מאוד התוספו אבא ואחותי--וזה לא היה פשוט,
וגם ארחתי המון (אפרופו שרשור הארוח) ואהבנו את החיים האלה,
כשעברנו לדירה שהכפילה את עצמה--הרגשנו הכי מאושרים בעולם.
(ולא זו לא דירה באזור פאר ולא באמת גדולה בבניה צירפנו 2 דירות קטנות)

לגבי--לימודים תמיד למדנו תמיד השקענו בעוד תארים, ותמיד בהצטינות וכך גם
הילדים שלנו. אגב לכל אחד ואחת מהם יותר ממקצוע אחד,
ותמיד בהצטינות ותמיד נציגי הקבוצות למידה.

לגבי עבודה--תמיד יש שאיפה קדימה--אבלתקרת הזכוכית --
גם מבחינת מגדר,וגם מבחינה פוליטית, חסמה את הדרך הלאה.
היום אני מחוץ למעגל העבודה, אז ההסתכלות שלי על הדברים
ממקום יותר רגוע, וממקום יותר מסופק, כי הפידבקים על העשיה שלנו--
הם מדהימים ונעימים.
ובכלל נראה לי שהייתי עונה על הפוסט הזה שונה בכל תקופה בחיים.
ותשמרי את דברייך תבדקי אם את חושבת אותו הדבר
כשתבחני זאת בעוד עשור או שני עשורים.

(השתדלתי לדלג על תובנות שנגזרות מאובדנים וצער שמשנים ראית עולם
כי לא רוצה להכביד על אף קוראת)

 

[עדיקים]

אני בתקופה עמוסה שפחות שמחה בחלקי

מבחינה תעסוקתית גם אני וגם האיש במקום פחות טוב כרגע. מקווה שהמצב ישתפר בקרוב, שנהיה שמחים יותר בחלקנו.
מבחינה משפחתית אני שמחה מאוד בחלקי, במשפחה שיצרנו, בזוגיות ובבית שבנינו.
אני חושבת שמהבחינה הזו אין לי הרבה שאיפות רק שיהיה טוב תמיד. אנחנו במקום טוב מאוד.

 

[איילה א]

כמו כולן, תלוי במה

בעבודה - שואפת ליותר. יותר כסף, יותר סמכות, אולי אפילו תפקיד יותר בכיר, על אף שאני במעין דילמה בנושא הזה כיוון שתפקידי הנוכחי הוא די הטופ ולהתקדם עוד זה כבר לתחום אחר שאני פחות מחבבת. מצד שני אני מאוד אוהבת את התפקיד שלי ואת הצוות שלי. יש לי בוס מדהים שסומך עלי לחלוטין ונותן לי לעוף סולו, שזה בדיוק מה שאני צריכה כי קבלת מרות זה לא הצד החזק שלי.
מאידך גיסא, בגזרה המשפחתית אני רק שואפת לכך שהבן שלי יעבור כבר את שלב בדיקת הגבולות המעייף והמייאש שלו, ואז הכל יהיה מושלם. בעלי הוא הגבר הכי מדהים בעולם בעיני, הילדים שלי בריאים, חכמים ובעיקרון אני שבעת רצון מהם מאוד, ומבחינתי אין מוטיבציה לשנות כלום.
המדהים שיחיה, לעומת זאת, נתקף בשנים האחרונות במעין תאוות שדרוג בלתי מוסברת. הוא בדיוק קיבל קידום בעבודה והוא חופר לי על שדרוג מגורים. אני מאוד טיפוס של "ביתי הוא מבצרי" והרעיון שלו לעבור עושה לי ויברציות שליליות למדי. אני גם שונאת שינויים. מצד שני, עדיף שהוא מפנה את האנרגיה השדרוגית לכיוון הבית ולא לכיוונים אחרים... בנוגע למשפחתו, אגב, הוא לגמרי כמוני - משוכנע שיש לו אישה נפלאה וילדים מושלמים (גם אם הבכור קצת קשה לפעמים).
&nbsp
בסופו של יום אני חושבת ששנינו שמחים בחלקנו במקומות החשובים, ושאפתניים במידה במקומות הנכונים. אני די שבעת רצון מחיי

555

 

[פרפרי אהבה]

אני מודה על מה שיש לי, אבל לא שמחה בחלקי

יש בי שאיפה לעוד ילד/ה רק שאצלי המשמעות היא לחזור לטיפולים והריון שכנראה יהיה מסובך.
יש בי שאיפה להגדיל את העסק שהקמתי אבל יש דברים שלא תלויים בי למרות כל הנסיונות.
יש בי שאיפה שהזוגיות שלנו תפרח ותהיה יותר כמו בעבר- וזה משהו שאני ממש מנסה לעבוד עליו יחד עם הבנזוג.
&nbsp
מודה על כל מה שיש לי ועל מה שהשגתי או קיבלתי אבל בהחלט הייתי שמחה ליותר.
&nbsp
&nbsp