איזור הנוחות

קלייטון.ש

Well-known member
הנה סיפור אישי לשם שינוי: בחודשי הקורונה וקצת לפני עבדתי על פרויקט חדש, תוכנה, אבל כזו שלא מעניינת את החברה שלנו. לא בתחום העיסוק שלה. המנכ"ל - שהיא למי שלא זוכר גם אשתי - נתנה לי רשות, ועבדתי. הפרויקט נגמר והתוכנה מוכנה, אבל את המנכ"ל היא כאמור לא מעניינת. אמרה לי נכון שקיבלת על זה משכורת אבל קח זה שלך, תמכור בעצמך ומה שתרויח יהיה כולו לכיסך.

אני, למי שלא יודע, מתכנת מחשבים. אני לא איש עסקים. מאד טוב לי איפה שאני, מאד מרוצה, ולא אוהב ולא מחפש שינויים. עכשיו מסתבר שזו בעיה.

שהרי בשביל למכור צריך קודם כל להקים חברה. אמרתי לאשתי תעזרי לי, אני לא יודע. אמרה מה אתה לא יודע? חפש באינטרנט. צריך עורך דין, יש לך, לא? דבר איתה. אז חיפשתי באינטרנט ודיברתי עם העורכת דין, הקמתי חברה ועכשיו אני בעל שליטה. עכשיו מה? אמרתי לאשתי תעזרי לי למצוא לקוחות. היא מסתכלת על בן אדם זר ברחוב ורק מזה שהסתכלה עליו הוא נעשה לקוח שלה, ועוד מרוצה. לי אין את כוח העל הזה. אמרה לי פרסם בגוגל, ולקוחות פוטנציאלים יתקשרו אליך. יתקשרו? לטלפון שלי? אני אצטרך לדבר איתם? אולי נשים את הטלפון שלך ותדברי איתם את?
אומרת: לא. גם לא תקצה לי איש מכירות. אתה לבד בזה. אם קשה לך חפש שותף. אבל מה זה עוזר, לחפש שותף זה שוב כישור חיים שאין לי.

זה הפרק הראשון (ולא עבודת הפיתוח שהיתה ההקדמה למבוא). אם יבוא המשך, אני לא יודע. אבל לפחות יש לי סיבה לדאגה וזה גם משהו.
 

Zadig

Well-known member
יש 2 תובנות:
1. אתה תמיד לבד (כמו כל אחד אחר. זה רק ענין של מודעות).
2. תחשוב שאין דבר כזה שלך, או עשיתי או פיתחתי וכיוב'. יש, כי איפשרו לך. לחשיבה הזאת יש נגזרות שאין לי כח לפרט. זה פשוט עצוב מידי.
 

צליליתה1

Well-known member
זה הפרק הראשון (ולא עבודת הפיתוח שהיתה ההקדמה למבוא). אם יבוא המשך, אני לא יודע. אבל לפחות יש לי סיבה לדאגה וזה גם משהו.

אההההה....צרות של עשירים.

כשעבדתי כעצמאית היה לי הרבה מה למכור, אבל 0 כישורים ויכולת למצוא לקוחות או לגבות כסף. הסתדרתי, כי הייתי צריכה להסתדר, וזה לא היה לגמרי כיף. בכל מקרה, אני מעולם לא שקלתי להוסיף שותף אבל כן שכרתי עזרה פה ושם.

אבל אל תשכח שאתה כאן בפלטפורמה הגדולה ביותר בעולם למציאת לקוחות, שותפים, בני זוג, וכו.

אני זוכרת, מזמן, מזמן, מזמן, שפוטושופ היה עדיין לפני גרסת 1.0, כתבתי על משהו שעשיתי בפוטושופ
מישהו ישר התחיל להתקשקש איתי בנחמדות ,ובקש ממני לעשות לו תיקון של 500 תמונות שצילם בחו״ל ויצאו על הפנים.
(אני מספיק כלבה כדי לברר, זו היה טובה אישית, לא היתה לו שום כוונה לשלם. לכל זונה יש מחיר אבל עבור במיליון דולאר לא הייתי נוגעת בזה)
הוא ממש נעלב מהסירוב הבאמת, לגמרי, מנומס שלי.

שלא לדבר על כל מי שרואים שהניק שלי מסתיים ב-ה (תכלס ב 1, אבל זה בגלל המערכת החדשה, אין לזה קשר למגדר) ויש להניח שאני ממין נקבה ואשמח מאוד לספק צרכים כאלה ואחרים של כל אידיוט ממגדר אחר.
 
נערך לאחרונה ב:

אבח"י

Well-known member
הנה סיפור אישי לשם שינוי: בחודשי הקורונה וקצת לפני עבדתי על פרויקט חדש, תוכנה, אבל כזו שלא מעניינת את החברה שלנו. לא בתחום העיסוק שלה. המנכ"ל - שהיא למי שלא זוכר גם אשתי - נתנה לי רשות, ועבדתי. הפרויקט נגמר והתוכנה מוכנה, אבל את המנכ"ל היא כאמור לא מעניינת. אמרה לי נכון שקיבלת על זה משכורת אבל קח זה שלך, תמכור בעצמך ומה שתרויח יהיה כולו לכיסך.

אני, למי שלא יודע, מתכנת מחשבים. אני לא איש עסקים. מאד טוב לי איפה שאני, מאד מרוצה, ולא אוהב ולא מחפש שינויים. עכשיו מסתבר שזו בעיה.

שהרי בשביל למכור צריך קודם כל להקים חברה. אמרתי לאשתי תעזרי לי, אני לא יודע. אמרה מה אתה לא יודע? חפש באינטרנט. צריך עורך דין, יש לך, לא? דבר איתה. אז חיפשתי באינטרנט ודיברתי עם העורכת דין, הקמתי חברה ועכשיו אני בעל שליטה. עכשיו מה? אמרתי לאשתי תעזרי לי למצוא לקוחות. היא מסתכלת על בן אדם זר ברחוב ורק מזה שהסתכלה עליו הוא נעשה לקוח שלה, ועוד מרוצה. לי אין את כוח העל הזה. אמרה לי פרסם בגוגל, ולקוחות פוטנציאלים יתקשרו אליך. יתקשרו? לטלפון שלי? אני אצטרך לדבר איתם? אולי נשים את הטלפון שלך ותדברי איתם את?
אומרת: לא. גם לא תקצה לי איש מכירות. אתה לבד בזה. אם קשה לך חפש שותף. אבל מה זה עוזר, לחפש שותף זה שוב כישור חיים שאין לי.

זה הפרק הראשון (ולא עבודת הפיתוח שהיתה ההקדמה למבוא). אם יבוא המשך, אני לא יודע. אבל לפחות יש לי סיבה לדאגה וזה גם משהו.
תעלה את הסיפור בפייסבוק, אם יש לך, תעלה בווטסאפ בקבוצות שונות שאתה חבר בהן, טוויטר גם יאהב מאוד שתפרסם אצלו. רק חשוב שתדאג - טלפון אחר, לא אישי, לא של הבית. ואם כמות הטלפונים ענקית, יש לך איזה נכד/ה בגיל שאפשר לסמוך עליהם, נכון? הפוך אותם - תמורת שכר - לאנשי הקצה שיקבלו שיחות, יתנו מענים מעט נרחבים לאלות מסוןימות, ובהחלט יצרו אתך קשר כשזה אקטואלי.
בהצלחה
אגב, באיזה תחום התכנה שפיתחת?
 

קלייטון.ש

Well-known member
תעלה את הסיפור בפייסבוק, אם יש לך, תעלה בווטסאפ בקבוצות שונות שאתה חבר בהן, טוויטר גם יאהב מאוד שתפרסם אצלו. רק חשוב שתדאג - טלפון אחר, לא אישי, לא של הבית. ואם כמות הטלפונים ענקית, יש לך איזה נכד/ה בגיל שאפשר לסמוך עליהם, נכון? הפוך אותם - תמורת שכר - לאנשי הקצה שיקבלו שיחות, יתנו מענים מעט נרחבים לאלות מסוןימות, ובהחלט יצרו אתך קשר כשזה אקטואלי.
בהצלחה
אגב, באיזה תחום התכנה שפיתחת?
גם בעלה של הראשונה, שהוא איש עסקים מצליח מאד (ועורך דין ידוע בתחום דיני חברות), מציע לי כל מיני פייסבוק וכאלה. הוא גם מוסר לי את הערכתו שיידרשו לפחות מיליון ש"ח ושלוש ארבע שנים לחדור לשוק. על רווחים אין מה לדבר בכלל, לשיטתו. אני חושב שהוא נהנה להתעלל בי וזו הסיבה שהוא מייעץ לי ככה. אשתי מקשיבה לו בשתיקה אבל אני רואה חיוך קטן על שפתיה, ומבין שהיא נהנית מהסיטואציה לא פחות ממנו.
הם מכירים אותי ויודעים שאם יערימו בפני קשיים וינסו לייאש אותי, זה ידחף אותי דווקא להמשיך גם לתוך איזור לא מוכר. להצלחה או כישלון אין כל כך משמעות. כל העניין שיהיה לי מה לעשות. שאהיה עסוק. אשתי במיוחד לאורך כל השנים, גם כשחיינו בנפרד, שמרה ודאגה שתמיד יהיה לי מה לעשות ושתמיד תהיה לי סדרה של בעיות לפתור.
 

אבח"י

Well-known member
גם בעלה של הראשונה, שהוא איש עסקים מצליח מאד (ועורך דין ידוע בתחום דיני חברות), מציע לי כל מיני פייסבוק וכאלה. הוא גם מוסר לי את הערכתו שיידרשו לפחות מיליון ש"ח ושלוש ארבע שנים לחדור לשוק. על רווחים אין מה לדבר בכלל, לשיטתו. אני חושב שהוא נהנה להתעלל בי וזו הסיבה שהוא מייעץ לי ככה. אשתי מקשיבה לו בשתיקה אבל אני רואה חיוך קטן על שפתיה, ומבין שהיא נהנית מהסיטואציה לא פחות ממנו.
הם מכירים אותי ויודעים שאם יערימו בפני קשיים וינסו לייאש אותי, זה ידחף אותי דווקא להמשיך גם לתוך איזור לא מוכר. להצלחה או כישלון אין כל כך משמעות. כל העניין שיהיה לי מה לעשות. שאהיה עסוק. אשתי במיוחד לאורך כל השנים, גם כשחיינו בנפרד, שמרה ודאגה שתמיד יהיה לי מה לעשות ושתמיד תהיה לי סדרה של בעיות לפתור.
רק אוסיף, חתני המקסים פתח קו מוצרים בשיתוף עם.. וגם גיסי משווק וחי מצויין מהפייסבוק.
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
הנה סיפור אישי לשם שינוי: בחודשי הקורונה וקצת לפני עבדתי על פרויקט חדש, תוכנה, אבל כזו שלא מעניינת את החברה שלנו. לא בתחום העיסוק שלה. המנכ"ל - שהיא למי שלא זוכר גם אשתי - נתנה לי רשות, ועבדתי. הפרויקט נגמר והתוכנה מוכנה, אבל את המנכ"ל היא כאמור לא מעניינת. אמרה לי נכון שקיבלת על זה משכורת אבל קח זה שלך, תמכור בעצמך ומה שתרויח יהיה כולו לכיסך.

אני, למי שלא יודע, מתכנת מחשבים. אני לא איש עסקים. מאד טוב לי איפה שאני, מאד מרוצה, ולא אוהב ולא מחפש שינויים. עכשיו מסתבר שזו בעיה.

שהרי בשביל למכור צריך קודם כל להקים חברה. אמרתי לאשתי תעזרי לי, אני לא יודע. אמרה מה אתה לא יודע? חפש באינטרנט. צריך עורך דין, יש לך, לא? דבר איתה. אז חיפשתי באינטרנט ודיברתי עם העורכת דין, הקמתי חברה ועכשיו אני בעל שליטה. עכשיו מה? אמרתי לאשתי תעזרי לי למצוא לקוחות. היא מסתכלת על בן אדם זר ברחוב ורק מזה שהסתכלה עליו הוא נעשה לקוח שלה, ועוד מרוצה. לי אין את כוח העל הזה. אמרה לי פרסם בגוגל, ולקוחות פוטנציאלים יתקשרו אליך. יתקשרו? לטלפון שלי? אני אצטרך לדבר איתם? אולי נשים את הטלפון שלך ותדברי איתם את?
אומרת: לא. גם לא תקצה לי איש מכירות. אתה לבד בזה. אם קשה לך חפש שותף. אבל מה זה עוזר, לחפש שותף זה שוב כישור חיים שאין לי.

זה הפרק הראשון (ולא עבודת הפיתוח שהיתה ההקדמה למבוא). אם יבוא המשך, אני לא יודע. אבל לפחות יש לי סיבה לדאגה וזה גם משהו.
נראה לי שכבר קיבלת את כל התשובות הנכונות.

בהצלחה |כן|
 
למעלה