יש הבדל
טיריון פוגע באחרים כדי להגן על עצמו (למשל, הזמר שנזרק לחום), בעוד שאצבעון פוגע באחרים כדי לקדם את עצמו. בעיקרון, שניהם מנסים להתקדם על גרף ההצלחה באותו כיוון, אבל תחת נסיבות שונות. נכון שהמהלכים של אצבעון יכולים להיתפס כמניעתיים (אם אתה צובר מספיק כוח מוקדם ב"משחק", יש לך יותר אפשרות לשלוט בגורל שלך בהמשך ולהינצל מפגיעה), אבל ההרגשה בתור קורא היא אחרת (הדעה של רובנו על ריב מושפעת מ"מי התחיל?", ולכן התוקפנות של אצבעון נתפסת כמרושעת כי הוא היוזם) וזה חלק מההעדפה לטיריון (שנחשפנו הרבה פעמים גם לחמלה שלו, גם אם לא תמיד, לנכים ודברים שבורים).
כמובן שיש יוצאים מן הכלל. למשל, טיריון שרוצח את טיווין כנקמה גרידא, ולא כדי להציל את עצמו (המהלך הזה מגדיל את סיכויי השרידות שלו בהמשך אם טיווין הוא לא זה שרודף אחריו, אבל קראנו את זה מנקודת המבט של טיריון ואנחנו יודעים שלא זה היה השיקול), אבל זה יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל.
אישית, אני גם די מחבב את אצבעון כשאני יודע את סיפור ההשפלה מול בראנדון סטארק (וכנראה ההחלטה שלו לשנות את הגישה למשחק, כתוצאה מכך), אם כי אני מקווה שבסופו של חורף (או של אביב) הוא ייפול.