איזה כיף שמתרגשים איתי
איכשהו במשפחה כנראה קשה להם לסחוב חדשות חיוביות. מילא.
אני שמחה, ולעת עתה - זה מה שחשוב
מרגישה נהדר כמובן. הדיקור עצמו כאב יותר ממה שזכרתי, ואחריו לא הרגשתי ממש טוב, אבל עכשיו הכל עבר!
בשעות שעברו באיטיות עד הטלפון המיוחל עמדו לי בקצות העיניים דמעות שפשוט סרבו לצאת - אז במקום לצפות בסדרה דבילית כהמלצתך - חיפשתי סרטים עצובים שיעזרו לדמעות לצאת. כלום לא עזר! אפילו מאט דיימון (הלא הוא טוראי ראיין) מזיל דמעה על אחיו שנפלו בקרב לא הצליח לפתוח את הברז..
אבל אז גיליתי צמח קטן שהתייבש לו בעציץ... אז בכיתי עליו...