איזו חוצפה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

[AdiBason]

איזו חוצפה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אמרתי אתמול לבעלי כך:" רק רציתי שתדע שאני השבת מתכוונת להעיר לאימך שלא תדבר עם ביתנו כמו תינוקת ("בבו = בקבוק, תאתא= סבתא וכו´)" ובעלי אמר לי:"לאמא שלי לא מעירים" אני מזה חטפתי קריזה ועניתי לו: "למה לא מעירים לאמא שלך????????!!!! אני לא מבקשת ממך רשות להעיר לה אלא אני אומרת לך שאני מתכוונת להיר לה אז שלא תהיה מופתע, זה הכל!!! אני רוצה שביתי תדבר רגיל ולא תתחיל לדבר במילים אלו!" ובזאת הסתיימה השיחה ובעלי לא אמר עוד מילה!!!! מה אתן אומרות? חסיד של אמא?

 

[סיגליהיא]

למה את בכלל "מודיעה"../images/Emo12.gif לבעלך?

שמרי על גורם ההפתעה מה יש? תגידי מה שתגידי לאותו רגע וזהו. אל תדוני בדבר שעוד לא בצעת, כי פה אתה מודה באשמה עוד לפני ביצוע הפשע.

 

[AdiBason]

יתכן ואת צודקת...

 

[5שוש]

צודקת מאה אחוז

 

[הגנובה]

אני מסכימה עם סיגלי!!

אם את מודיעה לו מה את עומדת לאמר מראש, כשאת יודעת מראש מה דעתו על "סטירת" דבריה של אימו, את קוצצת לעצמך את הכנפיים ורבה איתו מראש על מה שאולי לא היה מתפתח לריב עם פשוט תעירי לה ברגע שהיא מדברת בצורה זו עם ביתך! בקיצור - אל תגידי! - תעשי!!

 

[anat30g]

מה אכפת לך ????

מה אכפת לך שהיא מדברת איתה בצורה מטומטמת כזאת. הילדה נמצא אצלה כל יום? 12 שעות בכל פעם? היא תזכור את הדיבור הקלוקל הזה? סביר להניח שלא. לא שווה לך לבזבז עליה את האנרגיות שלך אם הביקורים והדיבורים הללו קורים פעם ב... אני תמיד נזכרת בסרט "תראו מי שמדבר" - המחשבות של תינוק מפיו של ברוס ויליס... בטח גם הבת שלך חושבת: איזה סבתא מטומטמת יש לי... אבל מה אכפת, אם היא מביאה מתנות, אני מוכנה לסלוח לה.

 

[av_i_va]

יש לנו ילדים חכמים../images/Emo39.gif

בהרבה מקרים הילדים יותר חכמים ממה שאנחנו חושבים.... אני זוכרת שבאנו לבקר אצל הורי לאחר שלבני נפלה שן ראשונה. בגאוה הוא הראה את המקום הריק ועל כך הגיבה אמא שלי: מה קרה? עכבר אכל לך אתה השן? בני, בלי להתבלבל, ענה לה על המקום: סבתא, לא סיפרו לך שלידלים בגיל 6 נופלות שיני החלב? מכך תביני, שמה שחשוב באמת, זה החינוך שאת משקיעה, והאופן בו את מעבירה מסרים לידתך. שתהיה לך שבת נעימה.

 

[amitmom]

מסכימה לחלוטין ואהבתי את הקטע של

הסרט עם התינוק (ברוס ויליס).

 

[סיגל של שגיא]

אביבה-מצד אחד את צודקת ואני מסכימה

איתך ב-1000% ולא ב-100%. אבל

אצלי (והדגש הוא על "אצלי") יש את הצורך שהקרובים אלי, ואני אדבר כרגע רק על הורי בלבד, ידברו בעיברית תיקנית ככל האפשר עם שגיא. ביקשתי מהם להקפיד כשהם שואלים את שגיא: "איך נובח כלב?" ולא "איך עושה כלב?"

ויש לי עוד הרבה דוגמאות. זה חשוב לי מאוד. יש מקרים שאני לא מעירה, כמו למשל לסבתא של בן-זוגי שהעיברית התיקנית אינה שגורה בפיה (אבל זה החיסרון היחידי של האישה המדהימה הזו....

)-ואז ממש לא משנה לי מה ואיך היא אומרת לשגיא מה שהיא אומרת (גם היא אי-פעם תאמר לו "אני לא אוהבת אותך" ממנה זה ישמע כאילו היא אומרת: "אתה הילד הכי מקסים בעולם ואתך אני הכי אוהבת"...). אולי זה סימפטום של ילד ראשון, לא יודעת. את זה רק הזמן יכול "להגיד". ויש עוד דברים שחשוב לי שלא אימרו לו, כגון: "לא קרה כלום" אם כואב לו משהו; או אם מישהו מהמבוגרים נבהל ממה ששגיא עומד לעשות, אז אני כ"כ לא אוהבת שמשמיעים את המשפט המבהיל הזה: "אווויייי....תזהר....." ואני מעירה ומבקשת לא לומר זאת. ושוב-אולי זה יעבור לי עם הילד הבא.