איזו מין שלווה ועוד שבוע עבר
אתמול בערב שבת חשתי חנוקה ובכיתי מרות על גורלי. חשתי כמו ציפור שיר הרוצה לעוף לשחקים ומגלה כי מישהו גזר את כנפיה.הבוקר קמתי ואמא שכבה לה בתנוחה מתפנקת במיטה.לא רצתה לקום. רצתה שאעשה לה נעים בברכיים הכואבות.לקראתצהריים כשאחותי וכל בני משפחתה היו אמורים לבוא, בדיוק אחרי שניקיתי את אמא והלבשתי אותה יפה וגמרתי לתלות כביסה ולקרצף את השירותיים (אמרתי כבר פעם שעובדות פיליפיניות משפחתיות עובדות שבעה ימים בשבוע?!) לאמא היה שלשול ואני התחלתי לבכות. בסופו של דבר אחרי מאבק ניקיתי אותה. בשעת צהריים מאוחרת יצאנו לכיוון מסעדת ספגטים בעיר. היה יום יפה ורובנו הלכנו ברגל. עם אמא בעגלה. שמיים כחולים, ושמש חמימה ומלטפת וילדים מצחקקים בפארק הסמוך,ושלל פריחה המקדימה את האביב. במסעדה כל כך נהנינו. ביררנו מראש אם יש גישה נוחה לכסא גלגלים ושירותים בשביל אמא. ישבנו לנו כולנו וחגגנו יום הולדת לגיסי, וסיום קורס בהצטיינות לאחייניתי ( מופת זה המונח) והשחרור המתקרב של אחייני. לאמא הזמנו ארוחת ילדים, והיא נהנתה כל כך.תענוג לראות איך היא משוחררת מעכבות. אכלה והתענגה והזמינה לה אחרי עוגת שוקולד חמה עם גלידה.כלום לא עיניין אותה. פשוט נהנתה.וחזרנו ברגל. ואחרי שהמשפחה נסעה היא כבר היתה בעולמה. די מתעלמת מחברתה שבאה לבקר. ובלילה שוב העקשנות שלה כמעט וגרמה להר הגעש שבי לפלוט לבה חמה אבל התאפקתי.שבוע טוב לכולם
אתמול בערב שבת חשתי חנוקה ובכיתי מרות על גורלי. חשתי כמו ציפור שיר הרוצה לעוף לשחקים ומגלה כי מישהו גזר את כנפיה.הבוקר קמתי ואמא שכבה לה בתנוחה מתפנקת במיטה.לא רצתה לקום. רצתה שאעשה לה נעים בברכיים הכואבות.לקראתצהריים כשאחותי וכל בני משפחתה היו אמורים לבוא, בדיוק אחרי שניקיתי את אמא והלבשתי אותה יפה וגמרתי לתלות כביסה ולקרצף את השירותיים (אמרתי כבר פעם שעובדות פיליפיניות משפחתיות עובדות שבעה ימים בשבוע?!) לאמא היה שלשול ואני התחלתי לבכות. בסופו של דבר אחרי מאבק ניקיתי אותה. בשעת צהריים מאוחרת יצאנו לכיוון מסעדת ספגטים בעיר. היה יום יפה ורובנו הלכנו ברגל. עם אמא בעגלה. שמיים כחולים, ושמש חמימה ומלטפת וילדים מצחקקים בפארק הסמוך,ושלל פריחה המקדימה את האביב. במסעדה כל כך נהנינו. ביררנו מראש אם יש גישה נוחה לכסא גלגלים ושירותים בשביל אמא. ישבנו לנו כולנו וחגגנו יום הולדת לגיסי, וסיום קורס בהצטיינות לאחייניתי ( מופת זה המונח) והשחרור המתקרב של אחייני. לאמא הזמנו ארוחת ילדים, והיא נהנתה כל כך.תענוג לראות איך היא משוחררת מעכבות. אכלה והתענגה והזמינה לה אחרי עוגת שוקולד חמה עם גלידה.כלום לא עיניין אותה. פשוט נהנתה.וחזרנו ברגל. ואחרי שהמשפחה נסעה היא כבר היתה בעולמה. די מתעלמת מחברתה שבאה לבקר. ובלילה שוב העקשנות שלה כמעט וגרמה להר הגעש שבי לפלוט לבה חמה אבל התאפקתי.שבוע טוב לכולם