איזו שיטת אבחון עדיפה?
האבחון של פסיכולוגית כלל מפגש מקדים איתנו, שני מפגשים לבד עם הילד ומפגש מסכם איתנו. לאחר המפגש היא נתנה של של פסיכיאטר שהיא ממליצה, שעובד באותה הדרך בדיוק.
במקביל, קיבלנו המלצה על פסיכיאטר אחר. אצלו מדובר בפגישה מקדימה איתנו ואז פגישה כפולה עם הילד בנוכחות שלנו. לטענתו, ילד בגיל הזה מרגיש נוח יותר עם ההורים, יהיה חרד פחות, והוא לא נוהג לפגוש לבד ילדים עד גיל 12-13. הוא ציין ידבר עם הילד, יתרשם מההתנהלות שלו, לא נראה לי שיעשה לו מבחנים כמו המאבחנת.
הרושם שקיבלתי שהראשון עוסק בעיקר באבחונים, המזכירה גם אמרה שידריך אותנו לגבי המסמכים שיש להגיש לביטוח לאומי. השני מטפל בילדים, יותר רופא מאשר משווק. זה הרושם שקיבלתי לפחות.
מבחינת העלות הראשון יקר בהרבה כי השני מקבל דרך מושלם. אבל זה פחות שיקול, כי זה חד פעמי, והאבחון הוא לכל החיים, אז אנחנו מוכנים לשלם.
מה לדעתכם נכון יותר? התחושה שלי היא שהילד שיתף פעולה עם המאבחנת, לא בטוח שבנוכחות שלנו יהיה משוחרר יותר. מה אם הוא ירצה לרצות אותנו וזה דווקא יקשה עליו?
האבחון של פסיכולוגית כלל מפגש מקדים איתנו, שני מפגשים לבד עם הילד ומפגש מסכם איתנו. לאחר המפגש היא נתנה של של פסיכיאטר שהיא ממליצה, שעובד באותה הדרך בדיוק.
במקביל, קיבלנו המלצה על פסיכיאטר אחר. אצלו מדובר בפגישה מקדימה איתנו ואז פגישה כפולה עם הילד בנוכחות שלנו. לטענתו, ילד בגיל הזה מרגיש נוח יותר עם ההורים, יהיה חרד פחות, והוא לא נוהג לפגוש לבד ילדים עד גיל 12-13. הוא ציין ידבר עם הילד, יתרשם מההתנהלות שלו, לא נראה לי שיעשה לו מבחנים כמו המאבחנת.
הרושם שקיבלתי שהראשון עוסק בעיקר באבחונים, המזכירה גם אמרה שידריך אותנו לגבי המסמכים שיש להגיש לביטוח לאומי. השני מטפל בילדים, יותר רופא מאשר משווק. זה הרושם שקיבלתי לפחות.
מבחינת העלות הראשון יקר בהרבה כי השני מקבל דרך מושלם. אבל זה פחות שיקול, כי זה חד פעמי, והאבחון הוא לכל החיים, אז אנחנו מוכנים לשלם.
מה לדעתכם נכון יותר? התחושה שלי היא שהילד שיתף פעולה עם המאבחנת, לא בטוח שבנוכחות שלנו יהיה משוחרר יותר. מה אם הוא ירצה לרצות אותנו וזה דווקא יקשה עליו?