איחולי שנה טובה ממני ומחברת "היברו פאבלישינג"
(Hebrew publishing) מארה"ב!
אחד האוספים החשובים שלי הוא של "שנות טובות" – כרטיסי ברכה לשנה החדשה. כמה מחברי אומרים לי, שבעברית תקנית יש לומר "שנים טובות". אני מאחל לאותם חברים שיזכו לשנים ארוכות וטובות, בהן יראו כיצד האוסף של שנות טובות שלי ממשיך להתפתח.
אילו הייתי חי באמריקה בשנות העשרה של המאה הקודמת הייתי יכול לקנות בעבור סנט אחד גלוית ברכה צבעונית של שנה טובה מתוצרת "היברו פאבלישינג". תמורת דולר שלם הייתי יכול לקנות את כל הסדרה שכללה 116 גלויות וליהנות מחיסכון של 16 סנט!
מצד אחד חבל שלא חייתי אז ולא עשיתי זאת, אך מצד שני אילו הייתי חי אז מן הסתם לא הייתי חי היום. דילמה!
חברת "היברו פאבלישינג" הוקמה כבית דפוס ובית הוצאה לאור בשנת 1900 על ידי שלושה מהגרים יהודים מאירופה: מ. חינסקי, יהודה קאצענעלענבאגען ו- דוד ווערבעלאיוסקי. רק על האחרון הצלחתי למצוא מעט מידע ביוגרפי. ווערבעלאיוסקי (או בכתיב המקובל היום – ורבלובסקי) נולד בליטא בשנת 1854, היגר לארצות הברית בשנת 1884 ונפטר בברוקלין ביוני 1919 בגיל 65. הוא עבד כמוכר ספרים וכמוציא לאור במשך מספר שנים לפני שהקים את "היברו פאבלישינג".
כאמור, "היברו פאבלישינג" הוקמה בשנת 1900. בית הדפוס היה ממוקם ברחוב קאנאל בלואר איסט סייד של מנהטן, באזור שבו השתקעו מהגרים יהודים רבים באותה תקופה. החברה הדפיסה ספרים, גלויות ושאר דברי דפוס בעלי זיקה לדת היהודית ולמסורת. החברה היתה הוצאת הספרים הגדולה ביותר ביידיש באותה תקופה. במשך עשרות שנים הייתה להם חנות קמעונאית (גם כן בלואר איסט סייד של ניו יורק) שהייתה עמוסה בכל טוב. מלבד תוצרי בית הדפוס החנות מכרה גם מוצרי דת שונים כגון טליתות, ספרי דת, חפצי יודאיקה ועוד.
בחגיגות החמישים לחייה הפיקה חברת "היברו פאבלישינג" קטלוג של פרסומיה, שהכיל כ-200 עמודים, הקטלוג מציג מלאי נרחב (כולל מחירים, החל משנת 1951) של ספרים וחוברות ביידיש, עברית ואנגלית. בצד ספריהם של סופרי היידיש הקלאסיים – שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים, וי. ל. פרץ, החברה פרסמה גם תרגומים ליידיש של סופרים פופולאריים כגון טולסטוי וז'ול ורן, וכן תרגום ליידיש של הרומן האוטופי של תיאודור הרצל "אלטנוילנד". הקטלוג כולל גם ספרי לימוד ביידיש, אבל עיקרו הוא ספרי תפילה ודת.
בשנת 1960 כנראה נסגרה ההוצאה לאור, והחברה המשיכה לעבוד כבית דפוס בלבד. החברה נקנתה על ידי צ'ארלס ליבר מספנסרטאון, ניו יורק בשנת 1980 וכנראה נסגרה סופית בשנת 2000 (אשמח לכל אינפורמציה נוספת בנושא).
קהל הלקוחות של "היברו פאבלישינג" היה יהדות ארצות הברית, אשר מנתה באותם ימים (ראשית המאה העשרים) כשלושה מיליון איש, אשר רבים מהם נמלטו מגלי אנטישמיות והפוגרומים של ארצות מזרח אירופה. הם חיפשו חיים חדשים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, יצרו קהילה חדשה ואימצו גם כמה מנהגים חדשים. אחד מהם הוא משלוח שנות טובות, מנהג שהחל בסוף המאה התשע עשרה, והפך תוך שנים ספורות לפופולארי מאוד. יהודים נהגו לברך איש את רעהו לכבוד השנה העברית החדשה מאז ומעולם, אך משלוח כרטיסי ברכה צבעוניים ומיוחדים היה מנהג חדש אשר הועתק מהעולם הנוצרי.
חברת "היברו פאבלישינג", שהייתה קשובה לצרכיו של קהל לקוחותיה, הנפיקה סדרה של 116 גלויות, שרובן הגדול הוא שנות טובות. הציורים מציגים את העולם היהודי: סיפורי התנ"ך, נופים של ארץ ישראל (כפי שהאמן ראה בדמיונו), חגים ומועדים וחיי היום יום בבית ומחוצה לו. כיום ניתן ללמוד מגלויות אלה כיצד נראה אז בית יהודי, וכיצד נהגו האנשים אז להתלבש. חלק מהציורים מנציח את המפגש בין המהגרים ה"טריים" שהגיעו מאירופה בלבוש מסורתי שהם נושאים חבילות ובהן רכוש דל לבין יהודי ארה"ב ה"ותיקים" שכבר התבססו בארץ החדשה והם לבושים בהידור. כמו כן יש מספר גלויות עם אימרות ביידיש המפגינות את ההומור יהודי.
הגלויות צוירו על ידי מספר מעצבים / ציירים מבלי ציון שמם. בחלק מהמקרים ניתן לומר כי הרמה האמנותית של הציור היא נמוכה, כך שהאלמוניות של האמן היא בהחלט מוצדקת... עד כה הצלחתי לאתר רק אמן אחד – ג'ייקוב קלר, שהיה אחראי למספר רב של גלויות שצוירו בשנת 1909/10. אני יכול לקבוע כי המוטיב היהודי ביצירתו חזק במיוחד, אך מעבר לכך לא מצאתי כל מידע אודותיו.
ציינתי כבר שסדרת הגלויות של "היברו פאבלישינג" כוללת 116 גלויות. למעשה, יצאו מספר סדרות של גלויות כאלה, כאשר על גבי צידה האחורי של הגלויה מצוין מספר הסדרה וכן המספר של הגלויה בתוך הסדרה. יוצאת דופן מכלל זה היא הסדרה הראשונה, שהיא בלתי ממוספרת. באופן כללי ניתן לומר כי עיצוב נתון מופיע עם אותו מספר סודר בכל הסדרות, אלא שלעיתים נרשמו "תזוזות" במספרים או שנכנסו עיצובים חדשים, כל זה מתוך כוונה ברורה וזדונית להקשות על חייו של האספן המסור העתידי.
ברור שהסדרה הנחשקת ביותר היא הסדרה הראשונה, וכיום ידוע לי רק על אספן אחד בחו"ל שברשותו כל הסדרה הזו. יש גם אספן אחד בארץ המתקרב בצעדי ענק להשלים אותה, ותתפלאו לשמוע שזה לא אני. מאחר ואני אספן של שנות טובות ולא של גלויות באופן כללי נמנעתי לאורך השנים מלחפש את הגלויות של "היברו פאבלישינג" שאינן שנות טובות. בדיעבד זו הייתה טעות, ולאחרונה החלטתי לנסות להשיג את כל הסדרה (וספק אם אצליח במשימה זו).
הערת אגב אין קשר בין מספור הגלוית בצידה האחורי למיספור במאמר זה וכן תודה לחברי משה רימר, אריק שוורץ ויורם ל.
אז בברכת שנה טובה לכולנו אסיים ומקווה שנהנת.
(Hebrew publishing) מארה"ב!
אחד האוספים החשובים שלי הוא של "שנות טובות" – כרטיסי ברכה לשנה החדשה. כמה מחברי אומרים לי, שבעברית תקנית יש לומר "שנים טובות". אני מאחל לאותם חברים שיזכו לשנים ארוכות וטובות, בהן יראו כיצד האוסף של שנות טובות שלי ממשיך להתפתח.
אילו הייתי חי באמריקה בשנות העשרה של המאה הקודמת הייתי יכול לקנות בעבור סנט אחד גלוית ברכה צבעונית של שנה טובה מתוצרת "היברו פאבלישינג". תמורת דולר שלם הייתי יכול לקנות את כל הסדרה שכללה 116 גלויות וליהנות מחיסכון של 16 סנט!
מצד אחד חבל שלא חייתי אז ולא עשיתי זאת, אך מצד שני אילו הייתי חי אז מן הסתם לא הייתי חי היום. דילמה!
חברת "היברו פאבלישינג" הוקמה כבית דפוס ובית הוצאה לאור בשנת 1900 על ידי שלושה מהגרים יהודים מאירופה: מ. חינסקי, יהודה קאצענעלענבאגען ו- דוד ווערבעלאיוסקי. רק על האחרון הצלחתי למצוא מעט מידע ביוגרפי. ווערבעלאיוסקי (או בכתיב המקובל היום – ורבלובסקי) נולד בליטא בשנת 1854, היגר לארצות הברית בשנת 1884 ונפטר בברוקלין ביוני 1919 בגיל 65. הוא עבד כמוכר ספרים וכמוציא לאור במשך מספר שנים לפני שהקים את "היברו פאבלישינג".
כאמור, "היברו פאבלישינג" הוקמה בשנת 1900. בית הדפוס היה ממוקם ברחוב קאנאל בלואר איסט סייד של מנהטן, באזור שבו השתקעו מהגרים יהודים רבים באותה תקופה. החברה הדפיסה ספרים, גלויות ושאר דברי דפוס בעלי זיקה לדת היהודית ולמסורת. החברה היתה הוצאת הספרים הגדולה ביותר ביידיש באותה תקופה. במשך עשרות שנים הייתה להם חנות קמעונאית (גם כן בלואר איסט סייד של ניו יורק) שהייתה עמוסה בכל טוב. מלבד תוצרי בית הדפוס החנות מכרה גם מוצרי דת שונים כגון טליתות, ספרי דת, חפצי יודאיקה ועוד.
בחגיגות החמישים לחייה הפיקה חברת "היברו פאבלישינג" קטלוג של פרסומיה, שהכיל כ-200 עמודים, הקטלוג מציג מלאי נרחב (כולל מחירים, החל משנת 1951) של ספרים וחוברות ביידיש, עברית ואנגלית. בצד ספריהם של סופרי היידיש הקלאסיים – שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים, וי. ל. פרץ, החברה פרסמה גם תרגומים ליידיש של סופרים פופולאריים כגון טולסטוי וז'ול ורן, וכן תרגום ליידיש של הרומן האוטופי של תיאודור הרצל "אלטנוילנד". הקטלוג כולל גם ספרי לימוד ביידיש, אבל עיקרו הוא ספרי תפילה ודת.
בשנת 1960 כנראה נסגרה ההוצאה לאור, והחברה המשיכה לעבוד כבית דפוס בלבד. החברה נקנתה על ידי צ'ארלס ליבר מספנסרטאון, ניו יורק בשנת 1980 וכנראה נסגרה סופית בשנת 2000 (אשמח לכל אינפורמציה נוספת בנושא).
קהל הלקוחות של "היברו פאבלישינג" היה יהדות ארצות הברית, אשר מנתה באותם ימים (ראשית המאה העשרים) כשלושה מיליון איש, אשר רבים מהם נמלטו מגלי אנטישמיות והפוגרומים של ארצות מזרח אירופה. הם חיפשו חיים חדשים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, יצרו קהילה חדשה ואימצו גם כמה מנהגים חדשים. אחד מהם הוא משלוח שנות טובות, מנהג שהחל בסוף המאה התשע עשרה, והפך תוך שנים ספורות לפופולארי מאוד. יהודים נהגו לברך איש את רעהו לכבוד השנה העברית החדשה מאז ומעולם, אך משלוח כרטיסי ברכה צבעוניים ומיוחדים היה מנהג חדש אשר הועתק מהעולם הנוצרי.
חברת "היברו פאבלישינג", שהייתה קשובה לצרכיו של קהל לקוחותיה, הנפיקה סדרה של 116 גלויות, שרובן הגדול הוא שנות טובות. הציורים מציגים את העולם היהודי: סיפורי התנ"ך, נופים של ארץ ישראל (כפי שהאמן ראה בדמיונו), חגים ומועדים וחיי היום יום בבית ומחוצה לו. כיום ניתן ללמוד מגלויות אלה כיצד נראה אז בית יהודי, וכיצד נהגו האנשים אז להתלבש. חלק מהציורים מנציח את המפגש בין המהגרים ה"טריים" שהגיעו מאירופה בלבוש מסורתי שהם נושאים חבילות ובהן רכוש דל לבין יהודי ארה"ב ה"ותיקים" שכבר התבססו בארץ החדשה והם לבושים בהידור. כמו כן יש מספר גלויות עם אימרות ביידיש המפגינות את ההומור יהודי.
הגלויות צוירו על ידי מספר מעצבים / ציירים מבלי ציון שמם. בחלק מהמקרים ניתן לומר כי הרמה האמנותית של הציור היא נמוכה, כך שהאלמוניות של האמן היא בהחלט מוצדקת... עד כה הצלחתי לאתר רק אמן אחד – ג'ייקוב קלר, שהיה אחראי למספר רב של גלויות שצוירו בשנת 1909/10. אני יכול לקבוע כי המוטיב היהודי ביצירתו חזק במיוחד, אך מעבר לכך לא מצאתי כל מידע אודותיו.
ציינתי כבר שסדרת הגלויות של "היברו פאבלישינג" כוללת 116 גלויות. למעשה, יצאו מספר סדרות של גלויות כאלה, כאשר על גבי צידה האחורי של הגלויה מצוין מספר הסדרה וכן המספר של הגלויה בתוך הסדרה. יוצאת דופן מכלל זה היא הסדרה הראשונה, שהיא בלתי ממוספרת. באופן כללי ניתן לומר כי עיצוב נתון מופיע עם אותו מספר סודר בכל הסדרות, אלא שלעיתים נרשמו "תזוזות" במספרים או שנכנסו עיצובים חדשים, כל זה מתוך כוונה ברורה וזדונית להקשות על חייו של האספן המסור העתידי.
ברור שהסדרה הנחשקת ביותר היא הסדרה הראשונה, וכיום ידוע לי רק על אספן אחד בחו"ל שברשותו כל הסדרה הזו. יש גם אספן אחד בארץ המתקרב בצעדי ענק להשלים אותה, ותתפלאו לשמוע שזה לא אני. מאחר ואני אספן של שנות טובות ולא של גלויות באופן כללי נמנעתי לאורך השנים מלחפש את הגלויות של "היברו פאבלישינג" שאינן שנות טובות. בדיעבד זו הייתה טעות, ולאחרונה החלטתי לנסות להשיג את כל הסדרה (וספק אם אצליח במשימה זו).
הערת אגב אין קשר בין מספור הגלוית בצידה האחורי למיספור במאמר זה וכן תודה לחברי משה רימר, אריק שוורץ ויורם ל.
אז בברכת שנה טובה לכולנו אסיים ומקווה שנהנת.
