תנוחי
ובעיקר תנוחי מלשפוט את הדאגה שלי. אני לא צינית ולא מדברת בציניות. אני דואגת. לא מחוסר הידיעה, מסוג הגישה והשאלות והאם הם מעידים על גישת המורים. זה משהו חיובי והוא בא מרצון לעזור, הדאגה שלי. וגם נסיונות הסיוע שלי בפורום עונים לקריטריונים אלה. אם את רוצה לקבל תגובה צפויה ומסוג מאוד מסויים, שאלי רק את המדריכה שלך, כך תדעי בדיוק מה תקבלי בחזרה. כשאת שואלת כאן, את מקבלת כלמיני תשובות, ומה שמאתגר הוא לראות מה אפשר לקחת מכל אחת. כשמישהו מבקש עזרה ברחוב, אחד מביא מים, אחד מראה כיוון, אחד מחבק ואחד עוזר לקום מהכסא. מי מהם עזר יותר?