אייך זה שכולנו לבד?

[כולם אוהבים את ישראל]

אייך זה שכולנו לבד? ../images/Emo38.gif

אביב שר בסוף הדיסק ממנו מורי "כולנו לבד " כולנו גוססים אייך הז שכולנו לבד אם מה שניראה לי שרובינו לא לבד,,, רובינו מסתובבים בחבורות ואיין הרגשת לבד אז היתכן שאנחנו לבד אם אנחנו ביחד? ומה הכוונה שאנחנו גוססים בעודנו צעירים? למישהו יש הסברים? בשבילי,,,,

 

[מורדת בדמעות]

ממ

אנלא נוהגת בדרך כלל לנסות ולפרש בטח שלא בכתב ובטח שלא פה.. אבל, כשהוא שר "כולנו גוססים" זה תמיד נשמע לי מקביל ל"חיים זה רק תור לפגישה עם המוות".. זאת אומרת, שבנאדם בעצם מתחיל את תהליך הגסיסה שלו ברגע שהוא נולד.

 

[לילה טוב לך ליאור]

זה כל הקונספט של האלבום...בדיוק

בכלל האלבום הזה מדהים אותי כל פעם מחדש...זה הדיסק כל כך משמעותי עבורי

 

[לילה טוב לך ליאור]

יצאתי רוסיה.

 

[R h o n e]

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח הפלת אותי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[כולם אוהבים את ישראל]

זה כאילו ספירה לאחור התחילה

מהיום שאתה נולד הספירה לאחור התחילה כמה שזה נכון ומצמרר

 

[TairAtias]

ישראל

המון פעם כשאני עם "חבורה" אני מרגיש הרבה יותר לבד מאשר כשאני עם עצמי

 

[כולם אוהבים את ישראל]

מיליוני אנשים לבד,,,,

ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה שלא נקפא שלא נמות שלא נשתגע (החברים של נטאשה)

בשביל זה יש חברים,,,

 

[Hosh17]

הנה משהו שכתבתי לפני כמה חודשים...עיניין דומה

יכול להיות שישראל ואנשים כמוהו במיוחד יבינו.. מבינה אותך ישראל. אתה לא יודע כמה. כתבתי את זה כשהייתי בכינרת... כתיבה אולי קצת רדודה אבל כמו שאמרתי רק אנשים מסויימים יאכלו להרגיש מילה במילה מה שכתוב כאן באיזשהו שלב בחייך אתה מבין שאתה עומד לבד מול העולם גם אם יש סביבך אנשים שצועקים צוחקים או נותנים חיבוק כשרע ואם אין את הקירבה הפיזית אתה תגלה את הבדידות עוד לפני אבל זו לא בדידות רגילה של לשבת בחדר ולהביט בתזוזות של הקיר זו ההבנה של החיים שבמלחמה שלך אתה לבד, ואל המוות שלך תלך לבד אתה אדם זר וקטן שנולד למשפחה זרה שמורכבת מאנשים זרים, שלפני שפגשו אחד בשני הם לא דמיינו אותך כמו שאתה, והדבר היחיד שמחבר אתכם זה קשר דם אתה אדם זר וקטן שנזרק אל תוך עולם מתוכנן ומתוזמן אבל כשאתה מגיע אל השביל האפור אתה מקבל מכה ונעלם נעלם לתוך בית קטן של אנשים שגילו את הפחד ולא מתביישים לפחד אותו שגילו את האהבה , שגילו את החמלה ולא מתביישים לרחם אל הדלת האפורה הזאת קל להגיע מכל מיני שבילים של החיים על הדלת כתוב בגדול ברוכים הבאים לעולם הדיכאון לא כולם רוצים לצאת מהבית כי מאמינים שפגשו באמת פנים מול פנים ומוכנים להתיידד איתה ולחקור אותה אחרים מצליחים לצאת מהבית ויכולים לחיות את חייהם בלי חיפוש אחר משמעויות החיים אך מועדים ליפול בקלות ואלה שלא יצאו מהבית כנראה שאיבדו את עצמם באחד החדרים לנצח

 

[TairAtias]

וואו.

 

[כולם אוהבים את ישראל]

סיפור חיים HOSH ../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

מזדהה, מכיר, מוקיר,,,, כולנו עשויים אבק של חיים ואהבה ולכולנו דברים משותפים דומים, ביחוד בנושאים האלה , תודה על השיתוף, ישראל

 

[hagzi]

את כותבת כה יפה!!!../images/Emo29.gif

העלת לי דמעה מימים רחוקים

(יצאתי פיוטית

)

 

[לילה טוב לך ליאור]

ישראל זה קטע

גם אני היום שמעתי את ממנטו מורי וחשבתי על זה. מה שחשבתי אגב היה שונה...חשבתי שבשיר האחרון אביב נשמע ממש משוחרר פתאום ...אבל אתה יודע...אנחנו קוראים לזה חופש...."אולי חופש גדול שתכף..."

 

[כולם אוהבים את ישראל]

שאלתי את עצמי אם אביב חש, ../images/Emo12.gif

בדידות מתי שהוא כתב את זה לכל אדם רגעי בדידות עיניין אותי לדעת אם אביב חש רגעי בדידות שכתב את זה או שזה רק הזדהות עם כלל או מישהו, כלשהו איפה שהוא,,, מעניין,,,

 

[SHiRA110]

../images/Emo142.gifאני חושבת ש..

שזו בדידות מתוך הבנה שבעצם כולם יכולים למות יום אחד. אנחנו בעצם לבד. אין שום דבר שלא יכול ללכת מתישהו. אין שום דבר שאנחנו יכולים להאחז בו חיים שלמים. האנשים הכי-הכי יקרים לנו הולכים. ומשאירים אותנו "לבד". האנשים שאנחנו הכי הכי נאחזים בהם, אלה שהכי תומכים בנו, אלה שמחזיקים ומחזקים אותנו, הולכים. ואנחנו נותרים לבד, בלי שום דבר להאחז בו. ואז נופל האסימון שבעצם אנחנו לבד. שום דבר לא ישאר לנצח, חוץ מעצמנו, שנשאר לנצח שלנו. ככה נראה לי בכל אופן. (האלבום נכתב אחרי שסבתא שלו מתה.) אני בהחלט חושבת שהוא הרגיש בדידות.

 

[כולם אוהבים את ישראל]

../images/Emo18.gifתודה

תודה על ההסבר הפורה והמעניין ,,, זה באמת ככה ברגע שאנשים שהולכים לנו הולכים שלא נדע אנחנו נשארים לבד ואם לא נמלא את החלל הזה אנחנו אבודים ,,,, וגם העובדה הפשוטה שאנחנו מתים טפו טפו לא עלינו אנחנו מתים לבד ברוב הפעמים