אייל - טיפולים בגן- יום עם ההורים
היי הצטרפתי היום (בתיאום מראש) לטיפולים של אייל בגן. זו הזדמנות לראות וגם לדבר על הדברים שקורים ושאלות. בשנה שעברה כשעשיתי זאת עם שלי, היא בתחילה שיתפה פעולה קצת אך בהמשך זה היה פשוט סיוט לשתינו. קיויתי שלאייל לא יהיה כך ואכן היה ממש נחמד. בשעה 09:15 התלחנו עם ריפוי בדיבור כשהמרפאה בדיבור מדגימה לי איך היא מעסה את הפנים שלו כדי לגרות את השרירים הרפויים. היא נתנה לו גם מכשיר של מבשרת שיניים חשמלית, אך עליה היא שמה מקל עם ספוגית כדי לגרות את איזור הפה. בתחילת השנה אייל לא כל כך רצה להכניס, אך עכשיו כשמכניס רואים שהגוף רוצה וצריך את המגע והעיסוי. זה מתבטא בכל הגוף שיש לו כנראה צורך במגע חזק (יש לו כנראה היפוסנסטיביות לפי המרפאה בעיסוק). אני בבית מרגישה שהוא מאוד נהנה ממגע שלי ובמגע בידיים שלי בתנועות עיסוי, הוא ממש מתמוגג ועוצם עיניים בהנאה. בהמשך היא שחקה איתו בלוטו(הוא אמר את השם של החפץ שבתמונה ושם במקום), ב- playmobile בבובה, בכבשה ובחתולה (היה גם ספסל). הוא מתבטא הרבה אבל אך רק בהברה אחרונה כמעט (הוא בן שנתיים וחצי). לפעמים הוא מכניס הברה לפני אחרונה כשזה למשל בצליל של האות א' למשל : לעבור - הוא אומר עבור. נפל - הוא אומר אפל. הוא לא מחבר 2 מילים, אפילו לא רק הברה אחרונה לש כל אחת מהן. היא ספרה את הסיפור של איפה פינוקי. הוא היה שותף בסיפור בעניין החיפוש(הרים את הנייר במקום הנכון) וענה לשאלה אם הוא שם (למשל בארון) או לא. הוא כבר אומר בראש בהנהון תשובה של כן. אח"כ עברנו לריפוי בעיסוק. שם ראיתי אותו מתנדנד על כרית בצורת גליל שהיא נדנדה תלויה מהתקרה. הוא מאוד נהנה וצחק. באותה הזדמנות דיברנו שהצחוק שלו לפעמים מוגזם (לא במקום) ויתכן שזה גם כן סימן לרגישות. היא ציינה שהוא ימני דומיננטי וציינתי בפניה שבעבר ואולי קצת היום ביד שמאל הוא כמעט ולא היה נעזר בעבר. היום הוא משתמש בה יותר. היא מאוד היפוטונית כמו שאר הגוף. דיברנו שיש המון קושי של שיווי משקל ותנועה וסטיבולרית. יש אומנם שיפור אך זה דורש המון עבודה עדיין. היא גלגלה אותו בתוך גליל ודי מהר הוא רצה להפסיק למורת שהוא היה היוזם הפעם. על הנדנה הוא נדרש לתפוס שקית קטנה של חול מבד ולקלוע לתוך גליל, מה שאילץ אותו לשמור על שיווי משקל תוך כדי התנדנדות. היא הראתה לי איך הוא מטפס בסולם שהשלבים רחבים לבד, מה שלא קורה בבית בגינה כי השלבים הם עם שטח פנים יותר קטן (מין צינורות כאלו). מה שציינה זה שצריך המון עבודה ופעילות, כי הוא מאוד היפוטוני. דיברנו בקצרה מאוד על עניין המגע. זה היה מאוד קצר ויתכן ואחזור פעם נוספת לגן, או שאשאל הרבה במחברת הקשר. לא הייתי מספיק בכושר, אני מאוד מקוררת (שפעת) , אך דחינו את הפגישה מספיק זמן והיה חבל להפסיד משני הכיוונים. כמובן שעכשיו אני יותר משוכנעת שהגענו למקום הנכון (לגן המסוים הזה). אני מרגישה שזה היה מועיל, אך היה חסר זמן.
היי הצטרפתי היום (בתיאום מראש) לטיפולים של אייל בגן. זו הזדמנות לראות וגם לדבר על הדברים שקורים ושאלות. בשנה שעברה כשעשיתי זאת עם שלי, היא בתחילה שיתפה פעולה קצת אך בהמשך זה היה פשוט סיוט לשתינו. קיויתי שלאייל לא יהיה כך ואכן היה ממש נחמד. בשעה 09:15 התלחנו עם ריפוי בדיבור כשהמרפאה בדיבור מדגימה לי איך היא מעסה את הפנים שלו כדי לגרות את השרירים הרפויים. היא נתנה לו גם מכשיר של מבשרת שיניים חשמלית, אך עליה היא שמה מקל עם ספוגית כדי לגרות את איזור הפה. בתחילת השנה אייל לא כל כך רצה להכניס, אך עכשיו כשמכניס רואים שהגוף רוצה וצריך את המגע והעיסוי. זה מתבטא בכל הגוף שיש לו כנראה צורך במגע חזק (יש לו כנראה היפוסנסטיביות לפי המרפאה בעיסוק). אני בבית מרגישה שהוא מאוד נהנה ממגע שלי ובמגע בידיים שלי בתנועות עיסוי, הוא ממש מתמוגג ועוצם עיניים בהנאה. בהמשך היא שחקה איתו בלוטו(הוא אמר את השם של החפץ שבתמונה ושם במקום), ב- playmobile בבובה, בכבשה ובחתולה (היה גם ספסל). הוא מתבטא הרבה אבל אך רק בהברה אחרונה כמעט (הוא בן שנתיים וחצי). לפעמים הוא מכניס הברה לפני אחרונה כשזה למשל בצליל של האות א' למשל : לעבור - הוא אומר עבור. נפל - הוא אומר אפל. הוא לא מחבר 2 מילים, אפילו לא רק הברה אחרונה לש כל אחת מהן. היא ספרה את הסיפור של איפה פינוקי. הוא היה שותף בסיפור בעניין החיפוש(הרים את הנייר במקום הנכון) וענה לשאלה אם הוא שם (למשל בארון) או לא. הוא כבר אומר בראש בהנהון תשובה של כן. אח"כ עברנו לריפוי בעיסוק. שם ראיתי אותו מתנדנד על כרית בצורת גליל שהיא נדנדה תלויה מהתקרה. הוא מאוד נהנה וצחק. באותה הזדמנות דיברנו שהצחוק שלו לפעמים מוגזם (לא במקום) ויתכן שזה גם כן סימן לרגישות. היא ציינה שהוא ימני דומיננטי וציינתי בפניה שבעבר ואולי קצת היום ביד שמאל הוא כמעט ולא היה נעזר בעבר. היום הוא משתמש בה יותר. היא מאוד היפוטונית כמו שאר הגוף. דיברנו שיש המון קושי של שיווי משקל ותנועה וסטיבולרית. יש אומנם שיפור אך זה דורש המון עבודה עדיין. היא גלגלה אותו בתוך גליל ודי מהר הוא רצה להפסיק למורת שהוא היה היוזם הפעם. על הנדנה הוא נדרש לתפוס שקית קטנה של חול מבד ולקלוע לתוך גליל, מה שאילץ אותו לשמור על שיווי משקל תוך כדי התנדנדות. היא הראתה לי איך הוא מטפס בסולם שהשלבים רחבים לבד, מה שלא קורה בבית בגינה כי השלבים הם עם שטח פנים יותר קטן (מין צינורות כאלו). מה שציינה זה שצריך המון עבודה ופעילות, כי הוא מאוד היפוטוני. דיברנו בקצרה מאוד על עניין המגע. זה היה מאוד קצר ויתכן ואחזור פעם נוספת לגן, או שאשאל הרבה במחברת הקשר. לא הייתי מספיק בכושר, אני מאוד מקוררת (שפעת) , אך דחינו את הפגישה מספיק זמן והיה חבל להפסיד משני הכיוונים. כמובן שעכשיו אני יותר משוכנעת שהגענו למקום הנכון (לגן המסוים הזה). אני מרגישה שזה היה מועיל, אך היה חסר זמן.