מאוד תלוי
לצערי כבר אין לי חותן/חותנת, הם גם נפטרו במצב שלא הצריך התלבטות כמו שתיארת, אז אני יכולה להתיחס רק למצב של הורי, שאם יגיע היום שבו הם יהיו נזקקים, ואני ואחי נצטרך להחליט מה עושים. ראשית, כל עוד הם בדעה צלולה, צריך לשאול אותם מה הם מעדיפים - לכל דרך יש יתרונות וחסרונות. אמא שלי למשל אמרה לנו לפני שנים שהיא ממש משתוקקת לגור בדיור מוגן, גם כדי לא להיות לנטל וגם כדי להנות מהפינוקים ששם. סבתא שלי לא היתה מוכנה לשמוע על כך, אבל כשנאלצה לעבור לבית אבות, כבר אי אפשר היה להחזיר אותה לביקורים בבית מרב שהיה לה טוב שם.
הדבר הכי חשוב לדעתי הוא לזכור שהילדים שלנו ינהגו בנו לפחות כמו שאנו נדאג לזקנינו. אם נזלזל ברצונות שלהם, או נסייע להם בפנים חמוצות, זה מה שהם ילמדו לעשות. לכן, אנחנו חייבים לגלות סוג של הכרת הטוב כלפי זקנינו, למרות שהם לא חפים מטעיות או יש להם אופי לא משהו, עצם העובדה שהם גידלו אותנו או את בן הזוג שלנו, מזכה אותם בכבוד. לא אמרתי שזה קל, אבל לטווח הארוך זה נראה לי שווה את זה.