איך אומרים למישהו שזה לא...?
התחלתי להתכתב עם בחור במסנג'ר, דיברנו המון מצלמה/תמונות השיחה זרמה מצויין. עברנו לטלפון, גם שם השיחה זרמה מצויין הוא נשמע מאוד נחמד ומצחיק א-ב-ל (תמיד יש אבל לא?) יש לי הרגשה חזקה שהוא לא בשבילי. אנחנו באים ממנטליות אחרת לגמרי, למרות שאנחנו באותו גיל אנחנו נמצאים בשלבים די שונים בחיים ובכלל לא נראה לי שיש לנו הרבה במשותף. אני נמצאת בשלב בחיים בו אני מתקדמת מבחינה לימודית, שנה שעברה השלמתי בגרויות, השנה אני עושה פסיכומטרי בתקווה בשנה הבאה להתחיל בלימודים אקדמאיים. הוא לעומת זאת כבר שנה וחצי לא עושה כלום עם עצמו לא עובד/לומד ואין לו תוכניות כאלה. מצד אחד אני יכולה להבין את זה כי גם לי היתה תקופה ארוכה כזו של בילבול שלא עשיתי עם עצמי כלום אבל אצלו זה יותר נשמע כמו דרך חיים. הוא גם הביע מן זילזול שכזה (כאילו בצחוק) על למה אני לומדת ומה הלימודים יתנו לי. בקיצור הבנתי שהוא לא בשבילי... העניין הוא שאיכשהו נגררתי איתו בשיחה ויצא שקבענו שבשבוע הבא ניפגש, ועכשיו שאני חושבת על זה אני לא מעוניינת בכך. בקיצור השאלה היא איך אני אומרת לו את זה.
התחלתי להתכתב עם בחור במסנג'ר, דיברנו המון מצלמה/תמונות השיחה זרמה מצויין. עברנו לטלפון, גם שם השיחה זרמה מצויין הוא נשמע מאוד נחמד ומצחיק א-ב-ל (תמיד יש אבל לא?) יש לי הרגשה חזקה שהוא לא בשבילי. אנחנו באים ממנטליות אחרת לגמרי, למרות שאנחנו באותו גיל אנחנו נמצאים בשלבים די שונים בחיים ובכלל לא נראה לי שיש לנו הרבה במשותף. אני נמצאת בשלב בחיים בו אני מתקדמת מבחינה לימודית, שנה שעברה השלמתי בגרויות, השנה אני עושה פסיכומטרי בתקווה בשנה הבאה להתחיל בלימודים אקדמאיים. הוא לעומת זאת כבר שנה וחצי לא עושה כלום עם עצמו לא עובד/לומד ואין לו תוכניות כאלה. מצד אחד אני יכולה להבין את זה כי גם לי היתה תקופה ארוכה כזו של בילבול שלא עשיתי עם עצמי כלום אבל אצלו זה יותר נשמע כמו דרך חיים. הוא גם הביע מן זילזול שכזה (כאילו בצחוק) על למה אני לומדת ומה הלימודים יתנו לי. בקיצור הבנתי שהוא לא בשבילי... העניין הוא שאיכשהו נגררתי איתו בשיחה ויצא שקבענו שבשבוע הבא ניפגש, ועכשיו שאני חושבת על זה אני לא מעוניינת בכך. בקיצור השאלה היא איך אני אומרת לו את זה.