איך... איך..... איך......
טוב כמו לא מעט פה בפורום אני בעיקר קוראת וממעטת לכתוב. אבל עדיין בסוף אם לא נכתוב או נמות מבושה (כמו המעשנים) או סתם אני אוכל את עצמי על שאני בלי תשובות ומחפשת את עצמי וטובעת במרה של עצמי.
המעט חברות שלי ומכריי טוענים שאני אדם חברותי ונחמד, ואכן אני כזו - לפחות משתדלת. אבל, וכאן מתחיל אבל ארוך במיוחד:
בילדותי עברתי התעללות מינית, וזו הסיבה שבעתייה התקשתיי למצוא, לא הצלחתי לתת באנשים אמון ובגברים בפרט. לא מזמן סיימתי לקחת חלק מקבוצת תמיכה לנפגעות תמיכה מינית, שעשתה לי טוב. אבל הקבוצה הסתיימה וסופים לא כ"כ עושים לי טוב.
די נמאס לי מלהיות "נחמדה" ו"חברותית", מלנסות ולהתאכזב למצוא חברים ולהתבדא כל פעם מחדש.
אני לא בחורה קונבנציונלים, באמת שלא, וזו לא קלישאה. אני אוהבת לטייל (בארץ עם תרמיל על הגב), נגרות, צילום, סרטים (ולא סרטי פוצי מוצי). אני כן נראת טוב, משקיעה בעצמי.
אני לא הולכת עם שמלות/חצאיות ולא רואה בהן הלבוש האולטימטיבי הנשי (בילדותי כן הלכתי עם חצאיות כך שזה לא קשור לעברי), אני לא מתאפרת.
אז מה לדעתכם אני עוד אצטרך לעשות?
טוב כמו לא מעט פה בפורום אני בעיקר קוראת וממעטת לכתוב. אבל עדיין בסוף אם לא נכתוב או נמות מבושה (כמו המעשנים) או סתם אני אוכל את עצמי על שאני בלי תשובות ומחפשת את עצמי וטובעת במרה של עצמי.
המעט חברות שלי ומכריי טוענים שאני אדם חברותי ונחמד, ואכן אני כזו - לפחות משתדלת. אבל, וכאן מתחיל אבל ארוך במיוחד:
בילדותי עברתי התעללות מינית, וזו הסיבה שבעתייה התקשתיי למצוא, לא הצלחתי לתת באנשים אמון ובגברים בפרט. לא מזמן סיימתי לקחת חלק מקבוצת תמיכה לנפגעות תמיכה מינית, שעשתה לי טוב. אבל הקבוצה הסתיימה וסופים לא כ"כ עושים לי טוב.
די נמאס לי מלהיות "נחמדה" ו"חברותית", מלנסות ולהתאכזב למצוא חברים ולהתבדא כל פעם מחדש.
אני לא בחורה קונבנציונלים, באמת שלא, וזו לא קלישאה. אני אוהבת לטייל (בארץ עם תרמיל על הגב), נגרות, צילום, סרטים (ולא סרטי פוצי מוצי). אני כן נראת טוב, משקיעה בעצמי.
אני לא הולכת עם שמלות/חצאיות ולא רואה בהן הלבוש האולטימטיבי הנשי (בילדותי כן הלכתי עם חצאיות כך שזה לא קשור לעברי), אני לא מתאפרת.
אז מה לדעתכם אני עוד אצטרך לעשות?
