אורחת קבועה6
New member
איך אלמד להכיל את הכאב?
אני כל כך סובלת... מאז ההתקלות איתך ברחוב לא מזמן, אני נזכרת שהיית כל כך קר ומנוכר.... כאילו זה חלף על ידך...אני מתה להיות במקום שלך...שיהיה לי טוב בלעדייך... כל כך כואב לי שבחרת לחיות בלעדיי....שטוב לך בלעדיי..שאתה לא רוצה שנחזור
זה משתקף בשפת גוף שלך, בהודעות.......... אני כל כך עצובה.. ומיוסרת... בוכה.. נמאס לי לבכות... וזה לא בשליטתי...כל כך מתגעגעת אלינו..לאינטימיות בינינו..לרגעים רק שלנו.. לאהבה שלך אליי...לחום שלך אליי....למבט האוהב והמלטף...לקנאה שחשת כלפיי, שהתחלפה בזרות,ניכור... כאילו מעולם לא היינו יחד. כאילן לא עברנו מאומה לאחר השנים שהיינו בני זוג.
" הרבה ממך נשאר" - למרות שהלכת,הרבה ממך נשאר, האוטו הישן, אבל סוחב את הרגשות, אולי אחרי שכבר אשכח ממך, יהיו לו קל יותר בעליות "
אני מניח את הקניות,כמו שהיית אז מגיע, על סףפ שקיעת השמש, החלפת את מקומה..כמעט נשברתי, ואת האמ שלא הצלחתי לישון, רציי לשמוע את הקול שלך היום....זה קצת חסר לי..והשתגעתי ממחשבות של אהבה, לא אמרו לי כמה זה מסוכן... אבל בהסכ בסדר, הכרי מישהו אחר, שהצל שלו הוא אתה, והחיוך שלו מזכיר לי א שלך, ואה כל הזמן חוזר להסיר לי א השמש\, את לא שואלת אם אפשר, למרות שאתה הלכת...הרבה ממך נשאר. ויש לי חלום שאת יושבת לידי בסלון,,ומחבקת..איך התפתלתי מכאבים של אהבה.." שנהפכים ממש לפיזיים...נמאס לי מהמועקה הזו שנסחבת איתי במהלך היום..בעודך בעולם אחר, לא להאמין שעברה כבר שנה... למרו שאתה הלכת, הרבה ממך נשאר....
כל כך כואב לי..אני כל כך מתגעגעת אלינו...לאינטימיות..לאמונה שלך בי..למי שהייתי כשהייתי איתך..אתה כבר בעולם אחר, המשכת הלאה, כמו שצריך...זה עובר לידך..גם אם חסרה לך לעיתים, זה לא ברמה שלי אתה חסר, אלא אצלך זה מופיע כזיכון ישן ומתוק..
איך אתה כל כך חזק? איך אין לך את הצורך לשלוח לי הודעה? איך נתת אותי לאחר , בעצם העזיבה שלך, והשארתי עם מישהו אחר... לאן נעלם הבן זוג המתוק שאהב אותי כל כך? איך אהבה נעלמת פתאןפ? איך אפשר להכיל פרידה כזו, מבלי שהיא תרסק אותי? איך אפשר להיפטר מהמועקה האינסופי? איך אפשר לשאת כאב בצורה בריאה?
אני כל כך מתגעגעת אלינו...אתה לא יודע כמה...אלו היו השנים המאושרים בחיי..הארת את עולמי בעצם נוכחותך בחיי...הציפייה לראות אותך והעיוורון,..,. הצלחתי להוציא ממך חום, למרות הקשיחו שאה משדר... כל כך מקנאה בחוזק שלך... אתה הפחת ומתפתח..מוכן להכיר מישהי אחרת.. אני מקווה שאחזיק מעמד כשאראה תמונות שלך איתה... אחת שתתפוס את מקומי, שלא שלי יותר.. אמרת שתפקידי לא להרגיע אותי.. זה כל כך מעליב.. אתה לא שם למילים שלך?? זה דבר מאוד מעליב... השלמות עם הפרידה שאתה מרגיש.. הידיעה שרק אני יכולה לעזור לעצמי.. וזה קשה כל כך..להתניע, גם אם אחכ יור טוב, ויכולה להנות מדברים,ולמדי שלא הכל זו אהבה רומנטית, ויש עוד כל כך הרבה בחיים..כואב לי שמצמצמצ עצמי... שצריכה בכוח לקום...לצאת עם מועקה שלא נגמרת..לבכו ולא לדעת מה לעשות מרוב געגועים.. אלינו...פשוט אלינו..נכון הלוואי ויהיה אחר, שאוהב כמוך.. גם אם קשר יור בריא ובוגר, לעולם לא נחזור.וגם אם היינו, זה לעולם לא היה אותו דבר. לעולם לא יהיה לי שוב את מה שהיה לנו. נכון כנראה שהאחר יהיה שונה, אבל אף אחד לא יכול לקחת את מה שהיה בנינו, את הכימיה והאהבה הרבה שחשנו האחד כלפי השניה, הניצוץ בעיניים שלך שכבה ונעלם....
תצא ממחשבותי בבקשה..זה אובססיבי ולא בריא..פרידה זה כואב אבל לא סוף העולם,אני מרגישה שלא שולטת בכך..מתעגעת למגע שלך בי, לחום שהרגשתי, למי שהייתי כשהייתי איתך. הייתי מוכנה לוותר על כל הגברים למענך. היינו קשורים אחד לשני כמו בחבל, לטענתך. איך אתה ציפית שבין לילה, אשכח אותך... שביום אחד הפסקת לדבר איתי בטענה שזה למען שנינו..יודעת שלא ידעת איך להיפרד..שזה הקשר הראשון..אבל עדיין אכזרי כל כך..לא שלח הודעה אחת מעולם, הנתקת הדפת אותי בכל הכוח.........................איך החופ,האכפתיות,הקנאה,האהבה,שלך אליי, התחלפו בניכור,זרות,חנק,שחרור,קור<?? ואיך אתה מצפה שאשכח אותך באחת?
כל כך סבלתי.... לעיתים מצטערת שהכרתי אותך..למרות שזה היה שווה כל רגע.. אפילו שסובלת והרגשות עוצמתיים..אבל זה לטוב ולרע..כשאוהב מעניקה את כל כולי ועד הסוף...רוצה לזכור אותך כזיכרון מתוק...לזכור שהייתה לנו תקופה יפה , התבגרנו יחד וא זה אף אחד לא יוכל לקחת לנו.. מגעגע אלייך, מיד אתגעגע,תמיד ארצה לחזור..מתה שתתחרט,שתבין שאתה לא יכול לתת אותי לאחר..הלוואי ויהיה לי טוב כל כך, שלא אתגעגע לך יותר..שלא יהיה לי אכפת יותר...הפער הזה שבין לילה הפכת לאחר..הפער ביני לבינך שאתה המשכת בחייך...אני זקוקה לך כל כך, לאמונה שלך בי.. שתדרבן אותי..כולם אוהבים להרגיש אהובים... שתעניק לי מעצמך... ההרגשה שבחרת להיות איתי, מכל הנשים בעולם... זו הרגשה של קבלה , של להרגיש אהובה..אף אחד לא יכול לקחת אותנו" ותמיד אתגעגע אלינו...לאינטימיות שלנו..אניזקוקה לך כל כך... לגאווה שלך בי כשהצלחתי להתמודד עם מכשולים..לעידוד שלך.. אלייך...לחיבוק חם... ואוהב, ודואג.. לכך שתדאג לי, שתצפה לראותי, שיהיה לך כיף איתי... ללילות שהיינו ישנים יחד ושוכבים..למגע שלך בי.. שאף אחד אחר לא יכול לשחזר זאת.. כי זה אומנם יהיה מגע אחר, אבל לא אותו דבר. אין עוד מישהו שהוא בדיוק כמוך. אקס הוא אקס מסיבה מסוימת. אני מתגעגעת אלינו כל כך...אתה חסר לי..בדברים שמצליחה והייתי רצה לספר לך, רוצה לחלוק איתך את החוויות.... הייתי מאושרת כל כך, וגם אתה.
זקוקה לך כשאני רבה עם אמא, ואתה נתת לי מפתח לבית שמסמל מפתח לליבך... התחושה שאתה מלווה אותי, שאני יודעת שאתה שלי, גם אם אתה לא פיזית איתי ,זו מן עננה כזו ,הילה כזו שעד שמתראים מרגישים שיש לנו אחד את השני. מתגעגע לעצות החכמות שלך, להתייעץ איתך, ....זקוקה לך ..לרגעים שהרשתי לי לגור בביתך למשך שבועות והצעת לי זאת..לכך שכל פעם שהיינו ישנים יחד והסתובבת מצד לצד מתוך שינה.. נישקת אותי...זה רק אמר לי שזה אינסטינקט... ומרגש אותי כל כך להיזכר בזה... ביום ששכבנו אחרי חצי שנה.. ואמרת לי והרגשתי שהיה לך כיפף ואפילו התרגשת ורעדת והייתי בשוק שהגבת כך... אבל לסיום אמרת- טוב, עכשיו נזכור אותנו ואת הפרידה בצורה יותר טובה..
זקוקה לך כל כך..מגעגעת אלייך..לנוכחות שלך בחיי.. לנפש שלך.. אתה מושלם בעיניי, היתרונו עולים על החסרונות בהרבה, קיבלתי אותך כמו שאתה,כי אני אוהבת אותך. איך אכיל את זה שתהיה לך חברה חדשה? שתרגיש אליה דברים? את העובדה שאה לא רוצה לחזור אליי, לא מרגיש צורך לשלוח לי הודעות...ואם תראה אותי עם אחר.. תהיה לך צביטה בלב אבל בזה זה נגמר... קשה לי כל כך..אתה חסר לי..החיבוק החם ממך..המגע המקסים הזה.. אל השפה שלנו..שרק אנחנו היינו מבינים..והכי קיטציים שיש.......אלינו...
וזה לא יהיה יותר לעולם.
אלוהים,תעשה שלא אתייסר יותר
יודעת שלמען ימים טובים יותר, אצטרך לשאת את הרעים.
אני כל כך סובלת... מאז ההתקלות איתך ברחוב לא מזמן, אני נזכרת שהיית כל כך קר ומנוכר.... כאילו זה חלף על ידך...אני מתה להיות במקום שלך...שיהיה לי טוב בלעדייך... כל כך כואב לי שבחרת לחיות בלעדיי....שטוב לך בלעדיי..שאתה לא רוצה שנחזור
זה משתקף בשפת גוף שלך, בהודעות.......... אני כל כך עצובה.. ומיוסרת... בוכה.. נמאס לי לבכות... וזה לא בשליטתי...כל כך מתגעגעת אלינו..לאינטימיות בינינו..לרגעים רק שלנו.. לאהבה שלך אליי...לחום שלך אליי....למבט האוהב והמלטף...לקנאה שחשת כלפיי, שהתחלפה בזרות,ניכור... כאילו מעולם לא היינו יחד. כאילן לא עברנו מאומה לאחר השנים שהיינו בני זוג.
" הרבה ממך נשאר" - למרות שהלכת,הרבה ממך נשאר, האוטו הישן, אבל סוחב את הרגשות, אולי אחרי שכבר אשכח ממך, יהיו לו קל יותר בעליות "
אני מניח את הקניות,כמו שהיית אז מגיע, על סףפ שקיעת השמש, החלפת את מקומה..כמעט נשברתי, ואת האמ שלא הצלחתי לישון, רציי לשמוע את הקול שלך היום....זה קצת חסר לי..והשתגעתי ממחשבות של אהבה, לא אמרו לי כמה זה מסוכן... אבל בהסכ בסדר, הכרי מישהו אחר, שהצל שלו הוא אתה, והחיוך שלו מזכיר לי א שלך, ואה כל הזמן חוזר להסיר לי א השמש\, את לא שואלת אם אפשר, למרות שאתה הלכת...הרבה ממך נשאר. ויש לי חלום שאת יושבת לידי בסלון,,ומחבקת..איך התפתלתי מכאבים של אהבה.." שנהפכים ממש לפיזיים...נמאס לי מהמועקה הזו שנסחבת איתי במהלך היום..בעודך בעולם אחר, לא להאמין שעברה כבר שנה... למרו שאתה הלכת, הרבה ממך נשאר....
כל כך כואב לי..אני כל כך מתגעגעת אלינו...לאינטימיות..לאמונה שלך בי..למי שהייתי כשהייתי איתך..אתה כבר בעולם אחר, המשכת הלאה, כמו שצריך...זה עובר לידך..גם אם חסרה לך לעיתים, זה לא ברמה שלי אתה חסר, אלא אצלך זה מופיע כזיכון ישן ומתוק..
איך אתה כל כך חזק? איך אין לך את הצורך לשלוח לי הודעה? איך נתת אותי לאחר , בעצם העזיבה שלך, והשארתי עם מישהו אחר... לאן נעלם הבן זוג המתוק שאהב אותי כל כך? איך אהבה נעלמת פתאןפ? איך אפשר להכיל פרידה כזו, מבלי שהיא תרסק אותי? איך אפשר להיפטר מהמועקה האינסופי? איך אפשר לשאת כאב בצורה בריאה?
אני כל כך מתגעגעת אלינו...אתה לא יודע כמה...אלו היו השנים המאושרים בחיי..הארת את עולמי בעצם נוכחותך בחיי...הציפייה לראות אותך והעיוורון,..,. הצלחתי להוציא ממך חום, למרות הקשיחו שאה משדר... כל כך מקנאה בחוזק שלך... אתה הפחת ומתפתח..מוכן להכיר מישהי אחרת.. אני מקווה שאחזיק מעמד כשאראה תמונות שלך איתה... אחת שתתפוס את מקומי, שלא שלי יותר.. אמרת שתפקידי לא להרגיע אותי.. זה כל כך מעליב.. אתה לא שם למילים שלך?? זה דבר מאוד מעליב... השלמות עם הפרידה שאתה מרגיש.. הידיעה שרק אני יכולה לעזור לעצמי.. וזה קשה כל כך..להתניע, גם אם אחכ יור טוב, ויכולה להנות מדברים,ולמדי שלא הכל זו אהבה רומנטית, ויש עוד כל כך הרבה בחיים..כואב לי שמצמצמצ עצמי... שצריכה בכוח לקום...לצאת עם מועקה שלא נגמרת..לבכו ולא לדעת מה לעשות מרוב געגועים.. אלינו...פשוט אלינו..נכון הלוואי ויהיה אחר, שאוהב כמוך.. גם אם קשר יור בריא ובוגר, לעולם לא נחזור.וגם אם היינו, זה לעולם לא היה אותו דבר. לעולם לא יהיה לי שוב את מה שהיה לנו. נכון כנראה שהאחר יהיה שונה, אבל אף אחד לא יכול לקחת את מה שהיה בנינו, את הכימיה והאהבה הרבה שחשנו האחד כלפי השניה, הניצוץ בעיניים שלך שכבה ונעלם....
תצא ממחשבותי בבקשה..זה אובססיבי ולא בריא..פרידה זה כואב אבל לא סוף העולם,אני מרגישה שלא שולטת בכך..מתעגעת למגע שלך בי, לחום שהרגשתי, למי שהייתי כשהייתי איתך. הייתי מוכנה לוותר על כל הגברים למענך. היינו קשורים אחד לשני כמו בחבל, לטענתך. איך אתה ציפית שבין לילה, אשכח אותך... שביום אחד הפסקת לדבר איתי בטענה שזה למען שנינו..יודעת שלא ידעת איך להיפרד..שזה הקשר הראשון..אבל עדיין אכזרי כל כך..לא שלח הודעה אחת מעולם, הנתקת הדפת אותי בכל הכוח.........................איך החופ,האכפתיות,הקנאה,האהבה,שלך אליי, התחלפו בניכור,זרות,חנק,שחרור,קור<?? ואיך אתה מצפה שאשכח אותך באחת?
כל כך סבלתי.... לעיתים מצטערת שהכרתי אותך..למרות שזה היה שווה כל רגע.. אפילו שסובלת והרגשות עוצמתיים..אבל זה לטוב ולרע..כשאוהב מעניקה את כל כולי ועד הסוף...רוצה לזכור אותך כזיכרון מתוק...לזכור שהייתה לנו תקופה יפה , התבגרנו יחד וא זה אף אחד לא יוכל לקחת לנו.. מגעגע אלייך, מיד אתגעגע,תמיד ארצה לחזור..מתה שתתחרט,שתבין שאתה לא יכול לתת אותי לאחר..הלוואי ויהיה לי טוב כל כך, שלא אתגעגע לך יותר..שלא יהיה לי אכפת יותר...הפער הזה שבין לילה הפכת לאחר..הפער ביני לבינך שאתה המשכת בחייך...אני זקוקה לך כל כך, לאמונה שלך בי.. שתדרבן אותי..כולם אוהבים להרגיש אהובים... שתעניק לי מעצמך... ההרגשה שבחרת להיות איתי, מכל הנשים בעולם... זו הרגשה של קבלה , של להרגיש אהובה..אף אחד לא יכול לקחת אותנו" ותמיד אתגעגע אלינו...לאינטימיות שלנו..אניזקוקה לך כל כך... לגאווה שלך בי כשהצלחתי להתמודד עם מכשולים..לעידוד שלך.. אלייך...לחיבוק חם... ואוהב, ודואג.. לכך שתדאג לי, שתצפה לראותי, שיהיה לך כיף איתי... ללילות שהיינו ישנים יחד ושוכבים..למגע שלך בי.. שאף אחד אחר לא יכול לשחזר זאת.. כי זה אומנם יהיה מגע אחר, אבל לא אותו דבר. אין עוד מישהו שהוא בדיוק כמוך. אקס הוא אקס מסיבה מסוימת. אני מתגעגעת אלינו כל כך...אתה חסר לי..בדברים שמצליחה והייתי רצה לספר לך, רוצה לחלוק איתך את החוויות.... הייתי מאושרת כל כך, וגם אתה.
זקוקה לך כשאני רבה עם אמא, ואתה נתת לי מפתח לבית שמסמל מפתח לליבך... התחושה שאתה מלווה אותי, שאני יודעת שאתה שלי, גם אם אתה לא פיזית איתי ,זו מן עננה כזו ,הילה כזו שעד שמתראים מרגישים שיש לנו אחד את השני. מתגעגע לעצות החכמות שלך, להתייעץ איתך, ....זקוקה לך ..לרגעים שהרשתי לי לגור בביתך למשך שבועות והצעת לי זאת..לכך שכל פעם שהיינו ישנים יחד והסתובבת מצד לצד מתוך שינה.. נישקת אותי...זה רק אמר לי שזה אינסטינקט... ומרגש אותי כל כך להיזכר בזה... ביום ששכבנו אחרי חצי שנה.. ואמרת לי והרגשתי שהיה לך כיפף ואפילו התרגשת ורעדת והייתי בשוק שהגבת כך... אבל לסיום אמרת- טוב, עכשיו נזכור אותנו ואת הפרידה בצורה יותר טובה..
זקוקה לך כל כך..מגעגעת אלייך..לנוכחות שלך בחיי.. לנפש שלך.. אתה מושלם בעיניי, היתרונו עולים על החסרונות בהרבה, קיבלתי אותך כמו שאתה,כי אני אוהבת אותך. איך אכיל את זה שתהיה לך חברה חדשה? שתרגיש אליה דברים? את העובדה שאה לא רוצה לחזור אליי, לא מרגיש צורך לשלוח לי הודעות...ואם תראה אותי עם אחר.. תהיה לך צביטה בלב אבל בזה זה נגמר... קשה לי כל כך..אתה חסר לי..החיבוק החם ממך..המגע המקסים הזה.. אל השפה שלנו..שרק אנחנו היינו מבינים..והכי קיטציים שיש.......אלינו...
וזה לא יהיה יותר לעולם.
אלוהים,תעשה שלא אתייסר יותר
יודעת שלמען ימים טובים יותר, אצטרך לשאת את הרעים.
