איך אני יכול לצאת מהמערכת הזאת שנקראת צבא
אני כבר לא מסוגל אני כבר שנה ו8 בצבא ואני פשוט לא מסוגל אני התגייסתי בתור בן יחיד כג'ובניק ב02.04.08 ואני לא יכולתי לסבול את זה, הרי התגייסתי בשביל ...(אתם לבד מבינים המצב במדינה עם הפלסטינים) . ויתרתי על הבן היחיד בשביל ליהיות לוחם במדינה הזאת! אבל בחיל האויר עשו לי צרות עם זה לא שיחררו אותי העלימו לי טפסים בקיצור ברחתי להם! 80 יום עריקות בבית משפט הסברתי את עצמי תמכו בי כמובן נתנו לי 37 יום בכלא, ושלחו אותי לחיל ההנדסה ב23.03.09 כן אחרי כמעט שנה עוד פעם טירונות... אבל לא נורא בכל זאת רציתי ליהיות לוחם אז זה המחיר אבל בזמן הטירונות ניפגעתי בברך עם חשש לקרע בסחוס. כמובן לא הסתכנו העיפו אותי למפקדה ביקשתי ליהיות מדריך קרב מגע ואחרי שהם הוציאו לי את הנשמה במשך חודשיים הוציאו אותי כמובן ביגלל ניסיון רב ליפני הצבא סיימתי בהצלחה . אבל אז כמו תמיד כשהכל ניראה טוב משהו משתבש! בבית כמובן אבא שלי מחזיק עסק והכל ניפקד וההורים פשוט חייבים שאני יהיה בבית אמא שלי בוכה לי כל הזמן ואני ביכלל במצב לא טוב. פניתי לקצינה שלי וביקשתי לראות קב"ן שיחקו אותי משך שבועיים עד שפשוט לא התחלתי להוציא גימלים ועכשיו מנסים לצאת איתי למלחמה בבסיס המצב מאוד מתוח עד לזה שאני פשוט לא יודע מה לעשות הבעיות בבית ובצבא הורגות אותי אני בחיים לא יפגע בעצמי! אבל אין לי בעיה פשוט להתחיל להוריד ת'ראשים לתינוקות האלה שקוראים לעצמם קצינים ושהם מרשים לעצמם הכל ולדבר איך שהם רוצים פשוט המצב כזה שאני מרגיש לא רק זילזול מהם אלה גם יריקה בפנים! אני כבר לא מסוגל לתפוס את עצמי בידיים אני פשוט מפחד לחזור לבסיס כי אני כמו פצצה מתקתקת משו קטן יזוז ויש סיכוי גדול שאני יתפרץ ואף אחד כבר לא יעצור אותי ובכלל ביגלל הצבא הכל נידפק לי אני בחובות אני בקושי רואה את החברים שלי אני לא יוצא לבלות לא כלום ביגלל המסגרת הזאת נינעלתי בתוך עצמי וזהו...אין לי כבר חיים פשוט אני מחוק אני מעשן בכמויות כמעט אף פעם אין לי תאבון הדבר היחיד שיש לי בראש זה פשוט לבוא יום אחד יפה לבסיס ולשים כיסא בראש לכל אחד ואחת שאני לא יאהב ת'תגובה שלו\ה בצבא הזה לדעתי סבלתי מכולם מספיק והם חיים עם זה טוב הקצינים הילדים האלה בני 19 20 חושבים שהם ילמדו אותי לחיות ועוד יגידו לי לסגור את הפה אני לא מסוגל יותר לעמוד בזה זה יגמר רע. גם ככה ליפני הגיוס עוד בלשכת גיוס לא רצו לגייס אותי הקב"ן אמר שאני מסוכן לסובבים אותי (גם כי אני בעל פתיל קצר וגם כי יש לי הרבה עבירות אלימות במשטרה) וגם מפקדת לשכת הגיוס אמרה לי שאין לי מה לחפש בצבא וצחקה עליי כשאמרתי לה שאני רוצה ליהיות לוחם כמובן הייתי מורעל בכל זאת זה כמו סוג של רישיון להרוג אבל זה היה יותר מכוונה של להחזיר לערבים על כל הסבל שהם גורמים לנו במדינה. והיום כשאני ניזכר במילים האלה עוד יותר קשה לי כי אני בעצמי הכנסתיאת עצמי לבוץ הזה ואני כבר לא יכול אני לא יודע מה אני צריך לעשות אבל עם אני לא ימצא דרך אמיתית וטובה או לצאת מהצבא או פשוט לקבל תנאים של רק לעשות V ובעצם לא באמת ליהיות בצבא כמו 5 9 יומיות
אני כבר לא מסוגל אני כבר שנה ו8 בצבא ואני פשוט לא מסוגל אני התגייסתי בתור בן יחיד כג'ובניק ב02.04.08 ואני לא יכולתי לסבול את זה, הרי התגייסתי בשביל ...(אתם לבד מבינים המצב במדינה עם הפלסטינים) . ויתרתי על הבן היחיד בשביל ליהיות לוחם במדינה הזאת! אבל בחיל האויר עשו לי צרות עם זה לא שיחררו אותי העלימו לי טפסים בקיצור ברחתי להם! 80 יום עריקות בבית משפט הסברתי את עצמי תמכו בי כמובן נתנו לי 37 יום בכלא, ושלחו אותי לחיל ההנדסה ב23.03.09 כן אחרי כמעט שנה עוד פעם טירונות... אבל לא נורא בכל זאת רציתי ליהיות לוחם אז זה המחיר אבל בזמן הטירונות ניפגעתי בברך עם חשש לקרע בסחוס. כמובן לא הסתכנו העיפו אותי למפקדה ביקשתי ליהיות מדריך קרב מגע ואחרי שהם הוציאו לי את הנשמה במשך חודשיים הוציאו אותי כמובן ביגלל ניסיון רב ליפני הצבא סיימתי בהצלחה . אבל אז כמו תמיד כשהכל ניראה טוב משהו משתבש! בבית כמובן אבא שלי מחזיק עסק והכל ניפקד וההורים פשוט חייבים שאני יהיה בבית אמא שלי בוכה לי כל הזמן ואני ביכלל במצב לא טוב. פניתי לקצינה שלי וביקשתי לראות קב"ן שיחקו אותי משך שבועיים עד שפשוט לא התחלתי להוציא גימלים ועכשיו מנסים לצאת איתי למלחמה בבסיס המצב מאוד מתוח עד לזה שאני פשוט לא יודע מה לעשות הבעיות בבית ובצבא הורגות אותי אני בחיים לא יפגע בעצמי! אבל אין לי בעיה פשוט להתחיל להוריד ת'ראשים לתינוקות האלה שקוראים לעצמם קצינים ושהם מרשים לעצמם הכל ולדבר איך שהם רוצים פשוט המצב כזה שאני מרגיש לא רק זילזול מהם אלה גם יריקה בפנים! אני כבר לא מסוגל לתפוס את עצמי בידיים אני פשוט מפחד לחזור לבסיס כי אני כמו פצצה מתקתקת משו קטן יזוז ויש סיכוי גדול שאני יתפרץ ואף אחד כבר לא יעצור אותי ובכלל ביגלל הצבא הכל נידפק לי אני בחובות אני בקושי רואה את החברים שלי אני לא יוצא לבלות לא כלום ביגלל המסגרת הזאת נינעלתי בתוך עצמי וזהו...אין לי כבר חיים פשוט אני מחוק אני מעשן בכמויות כמעט אף פעם אין לי תאבון הדבר היחיד שיש לי בראש זה פשוט לבוא יום אחד יפה לבסיס ולשים כיסא בראש לכל אחד ואחת שאני לא יאהב ת'תגובה שלו\ה בצבא הזה לדעתי סבלתי מכולם מספיק והם חיים עם זה טוב הקצינים הילדים האלה בני 19 20 חושבים שהם ילמדו אותי לחיות ועוד יגידו לי לסגור את הפה אני לא מסוגל יותר לעמוד בזה זה יגמר רע. גם ככה ליפני הגיוס עוד בלשכת גיוס לא רצו לגייס אותי הקב"ן אמר שאני מסוכן לסובבים אותי (גם כי אני בעל פתיל קצר וגם כי יש לי הרבה עבירות אלימות במשטרה) וגם מפקדת לשכת הגיוס אמרה לי שאין לי מה לחפש בצבא וצחקה עליי כשאמרתי לה שאני רוצה ליהיות לוחם כמובן הייתי מורעל בכל זאת זה כמו סוג של רישיון להרוג אבל זה היה יותר מכוונה של להחזיר לערבים על כל הסבל שהם גורמים לנו במדינה. והיום כשאני ניזכר במילים האלה עוד יותר קשה לי כי אני בעצמי הכנסתיאת עצמי לבוץ הזה ואני כבר לא יכול אני לא יודע מה אני צריך לעשות אבל עם אני לא ימצא דרך אמיתית וטובה או לצאת מהצבא או פשוט לקבל תנאים של רק לעשות V ובעצם לא באמת ליהיות בצבא כמו 5 9 יומיות
