איך אני לא אדאג?
הבן שלי גוייס לתובלה והוא לא מעונין. ביקש קב"ן לא קיבל עשה ניפקדות, באו אלינו הרס"פ וסמ"פ. הסמ"פ הבטיח שהוא לא יעלה להגה עד שיראה קב"ן ההבטחות נעשו גם מולי ומול בעלי. הסכים הילד וחזר לבסיס אולם הוכרח לעלות להגה והוא אמר שהוא לא יכול. הוא לא אמר לא רוצה ועלה למשפט על סרוב פקודה.במשפט הוא אמר למג"ד שהובטח לו .... אולם הרס"פ הכחיש ובנוסף כשהבן שלי אמר שיש לו דפיקות לב מהירות כשהוא על ההגה והידיים מאוד מזיעות לו המג"ד אמר לו כל עוד הלב דופק בפנים אתה עולה להגה כשידפוק בחוץ נדבר.כשיצא מהכלא לאחר 21 יום סופח חזרה לתובלה הילד ניקלט ויום למחרת יצא הביתה והחל בניפקדות כשאמרתי לו לחזור לבסיס העדיף הילד לעשות עריקות כי אז הוא כבר לא שייך ליחידה אלה למ"צ וכשהגיע לעריקות שלשום הסגיר את עצמו לכלא.הילד מיואש ומפוחד לאור העובדה שמשקרים לו ושמיתיחסים בזילזול מוחלט וחוסר אכפטיות. דרך אגב יש לבני הקלטה שבה הסמ"פ אומר שהרס"פ נזכר שהבטיח לו לא לעלות על ההגה עד שיראה קב"ן ושהוא מתבייש ממנו ומאיתנו ההורים ולכן לא בא אלינו בניפקדות השניה. לפני שהבן שלי הסגיר עצמו לכלא נסע ליחידה דיבר עם המג"ד ששפט אותו השמיע לו את ההקלטה ומה שהוא אמר רק שזה לא קביל.ושאחרי הכלא הוא יחזור ליחידה. הילד אמר שאם יקבל צו סיפוח חזרה לאותה יחידה הוא לא מתפנה מהכלא ושהוא יעלה למשאית רק בשקית של גופה.הילד מפחד לחזור לבסיס עם מפקדים כאלה. אני לא שלחתי את הבן שלי לצה"ל כדי שיקבל דכאון או שיושפל.אני אובדת עצות ומאוד מאוד דואגת.הילד אמר למג"ד לא אכפת לי להישאר בתובלה אבל לא משאית אם יש תפקיד סבבה אם לא אז תשחרר אותי לשיבוץ מחדש. אני לא מבינה ריבון העולמים למה לעשות בכוונה למה להקשות על החיילים המסכנים האלה שרוצים לשרת והמערכת הצהלית היא זו שדואגת שהם ישתחררו למה? ורק חומר למחשבה איך רוצים אחר כך שלא יהיו משתמטים מצה"ל? איך קורה שכל חייל רביעי משתחרר מצה"ל מסיבות אלה ואחרות העיקר לא לשרת. אני אישית כאימא כמה שזה עצוב הגעתי למסקנה שלא אכפת לי שהילד ישתחרר העיקר שיהיה בריא בנפשו ובגופו. אשמח לקבל חוות דעת והמלצות תודה
הבן שלי גוייס לתובלה והוא לא מעונין. ביקש קב"ן לא קיבל עשה ניפקדות, באו אלינו הרס"פ וסמ"פ. הסמ"פ הבטיח שהוא לא יעלה להגה עד שיראה קב"ן ההבטחות נעשו גם מולי ומול בעלי. הסכים הילד וחזר לבסיס אולם הוכרח לעלות להגה והוא אמר שהוא לא יכול. הוא לא אמר לא רוצה ועלה למשפט על סרוב פקודה.במשפט הוא אמר למג"ד שהובטח לו .... אולם הרס"פ הכחיש ובנוסף כשהבן שלי אמר שיש לו דפיקות לב מהירות כשהוא על ההגה והידיים מאוד מזיעות לו המג"ד אמר לו כל עוד הלב דופק בפנים אתה עולה להגה כשידפוק בחוץ נדבר.כשיצא מהכלא לאחר 21 יום סופח חזרה לתובלה הילד ניקלט ויום למחרת יצא הביתה והחל בניפקדות כשאמרתי לו לחזור לבסיס העדיף הילד לעשות עריקות כי אז הוא כבר לא שייך ליחידה אלה למ"צ וכשהגיע לעריקות שלשום הסגיר את עצמו לכלא.הילד מיואש ומפוחד לאור העובדה שמשקרים לו ושמיתיחסים בזילזול מוחלט וחוסר אכפטיות. דרך אגב יש לבני הקלטה שבה הסמ"פ אומר שהרס"פ נזכר שהבטיח לו לא לעלות על ההגה עד שיראה קב"ן ושהוא מתבייש ממנו ומאיתנו ההורים ולכן לא בא אלינו בניפקדות השניה. לפני שהבן שלי הסגיר עצמו לכלא נסע ליחידה דיבר עם המג"ד ששפט אותו השמיע לו את ההקלטה ומה שהוא אמר רק שזה לא קביל.ושאחרי הכלא הוא יחזור ליחידה. הילד אמר שאם יקבל צו סיפוח חזרה לאותה יחידה הוא לא מתפנה מהכלא ושהוא יעלה למשאית רק בשקית של גופה.הילד מפחד לחזור לבסיס עם מפקדים כאלה. אני לא שלחתי את הבן שלי לצה"ל כדי שיקבל דכאון או שיושפל.אני אובדת עצות ומאוד מאוד דואגת.הילד אמר למג"ד לא אכפת לי להישאר בתובלה אבל לא משאית אם יש תפקיד סבבה אם לא אז תשחרר אותי לשיבוץ מחדש. אני לא מבינה ריבון העולמים למה לעשות בכוונה למה להקשות על החיילים המסכנים האלה שרוצים לשרת והמערכת הצהלית היא זו שדואגת שהם ישתחררו למה? ורק חומר למחשבה איך רוצים אחר כך שלא יהיו משתמטים מצה"ל? איך קורה שכל חייל רביעי משתחרר מצה"ל מסיבות אלה ואחרות העיקר לא לשרת. אני אישית כאימא כמה שזה עצוב הגעתי למסקנה שלא אכפת לי שהילד ישתחרר העיקר שיהיה בריא בנפשו ובגופו. אשמח לקבל חוות דעת והמלצות תודה
