איך אני מבררת עם עצמי מה אני רוצה?

hodayoyo

New member
איך אני מבררת עם עצמי מה אני רוצה?

המון פעמים אני צריכה להחליט משהו, בין אם החלטה רגעית לבין משהו שאני צריכה לחשוב עליו, אבל בשני המקרים אני פשוט לא יודעת מה אני רוצה. בשום תחום... לימודים, מבחינה חברתית, אפילו אם אני רוצה לקנות משהו. אני לא החלטית כי אני לא יודעת איך לברר עם עצמי מה אני רוצה. אני יושבת וחושבת ומנסה להגיע לתשובות ברורות עם עצמי ולהחליט מה אני רוצה וכלום. איך אני עושה את זה? אני מרגישה כאילו אני משקרת לעצמי כשאני חושבת, כאילו שלא נוח לי עם האמת אז אני משנה אותה איכשהו. נמאס לי מזה.
 

TheBeast

New member
ליהיא לפיד רשמה על זה לפני שבוע-שבועיים..

ואחרי חיפושים ארוכים, הנה היא. גם אני סובל מאותה בעייה, אבל לרוב אני מטיל את האחריות על מישהו אחר. לא מבחינת נוחות לדעתי, אלא מבחינת הרצון שלי שהרצון של האחר יעשה לפני שלי. מתוסבך? אכן
 

TheBeast

New member
ליהיא לפיד רשמה על זה לפני שבוע-שבועיים..

ואחרי חיפושים ארוכים, הנה היא. גם אני סובל מאותה בעייה, אבל לרוב אני מטיל את האחריות על מישהו אחר. לא מבחינת נוחות לדעתי, אלא מבחינת הרצון שלי שהרצון של האחר יעשה לפני שלי. מתוסבך? אכן
 

hodayoyo

New member
זה באמת חכם מה שליהיא לפיד כתבה

אבל הבעיה היא לא כשצריך להחליט בין א' לב', אלא כשאני צריכה להציב לעצמי מטרה ולהחליט שאני פועלת ומתאמצת להגיע אליה, או כשאני צריכה להחליט משהו מאפס. ולגבי הדרך שלך, גם היא לא רלוונטית למה שכתבתי (או שכן ופשוט לא הבנתי אותך?).
 

Elsewhere

New member
גם להחליט על משהו מאפס

זוהי החלטה שבין א' לבין ב'. לבצע את הדבר, או לא? אני יודע שזה נשמע מטופש, אבל לאחרונה מצאתי את עצמי עושה המון רשימות בעד ונגד כשלא הצלחתי להגיע להחלטה. זה עוזר, באמת. אני מאוד מבין אותך בקטע הזה של חוסר היכולת להחליט משהו, או לדבוק בהחלטה כלשהי. אני חווה את זה לא מעט. אם אמצא פתרון כלשהו, אודיע לך. אם תמצאי, תודיעי לי?
לבינתיים.
 

hodayoyo

New member
גם אני עושה רשימות בעד ונגד

עשיתי את זה אם לצאת למסע לפולין או לא. זה דיי שונה כשצריך להחליט לעשות משהו ולדבוק במטרה, כי זה לא כמו החלטה רגעית של לקנות משהו, אלא משהו שצריך להתמיד בו.
לא רק לבנתיים
 
יש תרגיל

בדימוי "אני עתידי". נסי לדמות את עצמך 5 שנים מעכשיו, ואחר כך 10... תרגיל אחר הוא לדמות שאת בת 80 וכותבת לעצמך עכשיו מכתב. מה היית כותבת?
 

hodayoyo

New member
זהו, שאני לא רואה עתיד../images/Emo60.gif

עד לא מזמן לא הצלחתי לראות את עצמי אחרי כיתה י"ב. אז עכשיו אני רואה את עצמי בשנה שאחרי בשירות לאומי (אין ממש ברירה, זה כבר כמעט כאן), אבל מעבר לזה אני עדיין לא רואה... אני לא רואה את עצמי עוד שנתיים, אז איך אני אראה 5? 10??
 
זה מה שחשבתי

מה קרה לדמיון שלך? את לא יכולה לתאר לעצמך את עצמך בכל מיני סיטואציות? הרי מדובר רק בתרגיל מטנאלי לא איזו הצהרת כוונות שלפני חתימה על הסכם מחייב. מאוד חשוב להיות יכולה לדמיין את עצמך בעתיד בכל מיני סיטואציות. יכולת ההדמייה הזו זה הסימולטור שלך לחיים. נצלי אותו!
 
אפשר להדחף?

כי גם אני, פחות או יותר, במצב של הודיה- אם אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני רוצה שהחיים שלי יראו עוד שנה, שנתיים, חמש, עשר וכו' - איך אני אוכל לדמיין אותם?
 
חייבים לדעת כדי לדמיין?

רמז: לא ממש. לא ביקשתי לנבא, לא ביקשתי שתתחייבו עכשיו שכל מה שעובר לכם בראש גם יתממש... ביקשתי לדמיין. נגיד את עושה לעצמך סימולציה בראש של סטודנטית, של מדענית, של מגלה ארצות, של אמא צעירה, של שחקנית, של מארגנת מסיבות, של שף, של רופאה, של... לא משנה מה. את ממשיכה את הדמיון ומנסה לראות בעיני רוחך 'יום בחייה של סירופ כשוטרת'... ממש להיכנס לפרטים - הקימה בבוקר, ההתכוננות לעבודה, ההגעה, מה את עושה, אילו טיפוסים את פוגשת וכו' וכו'. וככה כשאת מדמיינת את גם שמה לב לאיך שאת מרגישה כשאת חווה את הסימולציה ואת התפקידים הללו. אם במקרה נדלק לך חיוך ואת מרגישה שתפקיד מסויים הוא משהו שמאוד מתחבר אליך - את כבר במקום אחר ממה שתחלת את הסימולציה, ויש נקודות של תקווה ש-כן יש שם בחוץ אי אילו דברים שתשמחי לעשות.
 

TheBeast

New member
הו, לא, הדרך שלי היא לא טובה כל כך ../images/Emo6.gif

אני מקווה שקיבלת איזה-שהוא כיוון לעת עתה..
 
למעלה