איך אני מקבל את אלוקים.
הקדמה קצרצרה: שלום, אני חדש בפורום, קוראים לי ארתור ואני רואה שאני ארצה להשתקע פה, יש פה שיחות מעניינות מאוד ואני חושב שאוכל לתרום מעט ממה שאני חושב שאני יודע. נתחיל בהבהרה פשוטה... אני, בא מנקודת מבט של פילוסופיה סינית אותה אני לומד כבר מספר שנים ומנסה לחיות לפיה... ומה שאנשים מנסים לקרוא לו אלוקים (כמובן לא עם ה´, כדי לא לפגוע במספר אנשים שכן מאמינים בו) נתפס אצלי בתור מצב ולא בתור יישות דמויית אדם, אני אסביר: אלוקים נתפס אצל רוב האנשים המאמינים בו בתור יישות דמויית אדם (כנ"ל) בגלל סיבות משונות של חוסר דמיון והעובדה שנאמר בבראשית (א, 26): "ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותינו...", או בגלל דימויים מהתנ"ך שגורסים כי אלוקים מדבר ועושה ורואה ושומע וכו´. לפי התפיסה שלי, אלוקים, כמו שהפילוסופיה הסינית תופסת "אותו" היא סדר ארועים שקורים בצורה כרונולוגית וכל ארוע, חפץ ורגש, משפיעים אחד על השני. כשאדם אומר משהו לאלוהים או מקשיב לו, הוא בעצם עורך שיחה עצמית, כגון התלבטות בין עצמית על סוגיה כלשהי, לדוגמה: כשנאמר (בראשית י"ב, 1): "ויאמר יהוה אל-אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך..." זוהי בעצם התלבטות של אברם (אברהם) בינו לבין עצמו: ללכת, לא ללכת, לאן ללכת וכו´ (פירושו של רש"י). מקווה שהבהרתי את עצמי מספיק. אשמח לענות על מה שאוכל. ארתור.
הקדמה קצרצרה: שלום, אני חדש בפורום, קוראים לי ארתור ואני רואה שאני ארצה להשתקע פה, יש פה שיחות מעניינות מאוד ואני חושב שאוכל לתרום מעט ממה שאני חושב שאני יודע. נתחיל בהבהרה פשוטה... אני, בא מנקודת מבט של פילוסופיה סינית אותה אני לומד כבר מספר שנים ומנסה לחיות לפיה... ומה שאנשים מנסים לקרוא לו אלוקים (כמובן לא עם ה´, כדי לא לפגוע במספר אנשים שכן מאמינים בו) נתפס אצלי בתור מצב ולא בתור יישות דמויית אדם, אני אסביר: אלוקים נתפס אצל רוב האנשים המאמינים בו בתור יישות דמויית אדם (כנ"ל) בגלל סיבות משונות של חוסר דמיון והעובדה שנאמר בבראשית (א, 26): "ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותינו...", או בגלל דימויים מהתנ"ך שגורסים כי אלוקים מדבר ועושה ורואה ושומע וכו´. לפי התפיסה שלי, אלוקים, כמו שהפילוסופיה הסינית תופסת "אותו" היא סדר ארועים שקורים בצורה כרונולוגית וכל ארוע, חפץ ורגש, משפיעים אחד על השני. כשאדם אומר משהו לאלוהים או מקשיב לו, הוא בעצם עורך שיחה עצמית, כגון התלבטות בין עצמית על סוגיה כלשהי, לדוגמה: כשנאמר (בראשית י"ב, 1): "ויאמר יהוה אל-אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך..." זוהי בעצם התלבטות של אברם (אברהם) בינו לבין עצמו: ללכת, לא ללכת, לאן ללכת וכו´ (פירושו של רש"י). מקווה שהבהרתי את עצמי מספיק. אשמח לענות על מה שאוכל. ארתור.