איך אנשים כאלה שורדים ? ומדוע ?

nimro

New member
איך אנשים כאלה שורדים ? ומדוע ?

נתקלתי באישה שכבר 12 שנה יושבת בביתה , צופה בטלוויזיה רוב הזמן או ישנה רוב הזמן . לא עובדת או מחפשת עבודה , חולנית ומסתגרת בביתה לעיתים אפילו שלושה שבועות . בוכה שאין לה ואין לה , אבל כל הזמן מבקשת עזרה מאנשים טובים / טיפשים , כי הרי כל ישראל חברים , אז היא מנצלת אותם . תביאו לי מזון , תעשו לי טובה , תצבעו לי את הבית וכדומה . היא יכולה לשבת בבית וכל העולם יבוא לעזרתה . איפה הצדק ? אני לא אעשה כלום , אתבטל לי כל היום ואנשים ישרתו אותי .עד מתי חברתנו תהיה תמימה ותבין שלא לכל נזקק מגיע . יש כאלה שמנצלים את המערכת וגורמים לאנשים שבאמת צריכים לקבל פחות. המערכת כל כך משומנת ומדושנת שלא איכפת מעוד חבילת מזון. אני נגעל ממנה ומהאנשים שעוזרים לה . בא לי להקיא !!!!
 
העוזר והנעזר

ברוך הבא לפורום
אתה מתאר מקרה של אישה שזקוקה (מבחירתה) לעזרה, ואנשים שעוזרים לה. העניין הוא, שהסתכלת רק על צד אחד של המטבע. הצד של האישה. ומה עם העוזרים? אני חושבת שגם לאדם שעוזר למישהו - יש צורך לעזור. הוא יוצא נשכר מהסיטואציה. הרי ידוע שמתנדבים תמיד אומרים שהתמורה שהם מקבלים היא מעל ומעבר לכל משכורת. אם עזרת פעם למישהו, אפילו לעיוור שרוצה לחצות את הכביש, בוודאי הרגשת איזו התרוממות רוח קלה, באותו רגע. אולי זה ההבדל בין מערכת מדושנת - שהיא אינה אנושית, אלא אוסף כללים וחוקים, לבין אנשים פרטיים - שמורכבים מצרכים ורגשות. כל זה עולה לי מתוך מה שכתבת כרגע. אף פעם באמת לא יצא לי לחשוב למה המערכת לא מצליחה היכן שאנשים פרטיים מצליחים. מעניין.
 
המערכת מגושמת, מסורבלת, בירוקרטית

יש בה המון חוקים ונהלים ופרוצדורות, הפקידות והעובדות סוציאליות של המערכת שחוקות, עייפות, עושות עבודה קשה ושוחקת במשך המון שנים, לא מתוגמלות מספיק, יש גם שחיתויות, יש גם אנשים שדופקים על השולחנות אז משתיקים אותם קודם, הטחנות טוחנות לאט. וזה סיוט סיוט סיוט למי שבאמת עוזר. אנשים פרטיים וגם ארגונים פרטיים, מצליחים איפה שהמערכת נכשלת כי מניע אותם צורך אמיתי לעזור. גם העו"ס המסורה ביותר במערכת לא תוכל להישאר אדישה למראה אדם שסובל, אבל הן לא יוצאות בדר"כ מהמשרד = מגדל השן שלהן. הן בונות חומות מגן מסביבן, כי מי יכול להתמודד עם מצוקות כבדות וכואבות יום יום במשך שנים? מי שמכיר את המערכת יודע להגיד שאפשר למצוא בתוכה פנינים קטנות של אנשים טובים. בדר"כ אלו שעדיין לא שחוקים ועייפים. אבל זה נדיר. רוצה לספר משהו על אנשים ומה שהם מסוגלים - יש ארגון אחד מדהים שעוזר לנפגעי טרור, שקוראים לו "ארגון משפחה אחת". זו עמותה שהוקמה ע"י משפחת בלסברג - אבא, אמא ושבעת ילדיהם. משפחה ירושלמית שבה אחת הילדות חגגה בת-מצווה מספר ימים לאחר הפיגוע במסעדת סבארו. הוריה הזמינו את קרובי המשפחה הרבים שהיו להם בחו"ל זמן רב מראש, אבל הם ביטלו את הביקור בעקבות הפיגוע ושלחו צ'קים ומתנות גדולות במיוחד. הילדה בת ה-12, החליטה לקחת את כל המתנות שקיבלה לכבוד האירוע, ולתרום אותן לנפגעים של הפיגוע. בעזרת הוריה הוקמה העמותה ומתוך מתנות הבת-מצווה הוקמה הקרן הראשונה לסיוע לנפגעי טרור. הקרובים המזועזעים בחו"ל שמעו ונרתמו, והיום אין נפגע טרור בארץ שלא מכיר את הארגון שעושה נפלאות למענם.
 

BellA עלמה

New member
אממ

- אני מכירה עובדות סוציאליות שכן עושות ביקורי בית דבר שני יש את אירגון נטל שגם הם עושים עבודת קודש
 
אכן גם ארגון נטל הוא מדהים

אבל גם הוא פרטי- התארגנות של פסיכולוגים שרצו לעשות מעשה ולתת מהידע שלהם לנפגעי טרור. הממסד זה בראש ובראשונה ביטוח לאומי, וגם משרדים ממשלתיים כמו משרד הרווחה, משרד השיכון, רשויות ממשלתיות שונות. כל הגורמים שאמורים לעזור לאזרחים משלמי מיסים שנמצאים במצוקה. ברור שיש עו"ס שעושות ביקורי בית, אם זה במסגרת חובת התפקיד שלהם. תאמיני לי שאני יודעת על מה אני מדברת, נלחמתי במשך שלוש שנים באטימות של הממסד, לפעמים לא להאמין כמה אנשים בתפקידים רגישים כאלו יכולים להיות קירות. זה היה מאוד לא פשוט. דוגמא? רק אחת מתוך מליון שיש לי - בחורה צעירה בשנות העשרים שלה, שנשרפה בפיגוע בכוויות קשות כמעט בכל חלקי גופה, היתה זכאית למזגן מהביטוח הלאומי, כי חליפות הלחץ והכוויות עצמן נורא שורפות כל הזמן. המזג הותקן בבית ההורים שלה, כי היא חזרה לשם אחרי הפיגוע להחלים. במשך החודשים היא עשתה עבודת שיקום מדהימה עם עצמה למרות הפציעה הקשה, ורצתה לעבור להתגורר לבד, לחזור לחיים שלה כסטודנטית ולחלק אותם בין הדירה שגרה בה ובין ההורים שלה. היא היתה זקוקה למזגן והביטוח הלאומי לא הסכים לספק לה עוד מזגן. במשך חודשים עזרנו לה להיאבק על המזגן המזורגג הזה, שום דבר לא עזר. בסוף אדם פרטי שהגענו אליו בדרך לא דרך, הזדעזע מהאטימות ותרם לה 5000 ש"ח לרכישת מזגן. וזה כאמור טיפה אחת בים.
 
תאמין לי שאין לך מה לקנא

האנשים האלה שעוזרים לה בו זמנית גם מאוד מרחמים עליה, ומבחינתי רחמים זה הדבר הכי נורא שאפשר לעשות למישהו...
 

BellA עלמה

New member
האם אין לה עובדת סוציאלית

שיכולה לפתח לה תוכנית שיקום כדי שתוכל לצאת לאצמעות. האם אתם יכולים להתיעץ עם לשקת הרווחה?
 

אופירA

New member
מנהל
זו בחירה לגיטימית

גם אם גורמת לבחילות. יש אנשים שנוח להם בכך, ולי אין זכות לומר להם איך לחיות, כל עוד הם שורדים. מדוע? כי יש להם חופש בחירה וזכויות דמוקרטיות. אני מכירה אשה בת 50 שמנה כמו הר, שאינה מעוניינת לעבוד (מתפרנסת מרכוש), אינה מבינה מדוע היא עולה במשקל ובריאותה מתדרדרת נוראות, אינה מבינה מדוע אינה מוצאת בעל. דעותיה שונות ומשונות לגבי החיים, אבל מאוד הגיוניות בעיניה היא. יש לה כמה חברות שמאד מעריכות אותה ואת אישיותה. היא טיפוס אסרטיבי עם המון ביטחון עצמי. היא זקוקה להרבה עזרה, מבקשת אותה לרוב ומקבלת אותה מאנשים האוהבים לעזור לה. אני מקבלת את זכותה (וזכותם) לכבוד, למרות שאני בורחת ממנה כמו מאש ומכבדת אותה מאד מרחוק. אבל הכי הרבה אני מאושרת לישון בלילה נקייה מנתוני האישיות והמצפון שלה ושל החברות שלה.
 
למעלה