איך אפשר להסביר את התופעה

[Shila0208]

איך אפשר להסביר את התופעה../images/Emo53.gif

שאני סובל ממנה. לא אוהב את המראה שלי(שמזכיר ישראלי), לא מרוצה מהסביבה שבה אני חי מתקשה לצאת בעת חופשותי מהצבא כדי לא להתקל בתורים העקומים בכניסה למועדונים, הייתי מאד שמח אם היינו מדברים כאן בישראל לפחות שפה אירופאית אחת בנוסף לעברית, לא מפסיק לשאול את עצמי ואת הורי מדוע נולדתי דווקא פה, וזה לא קשור לצבא או לבעיות חברתיות ואו כלכליות, זה קשור להרגשה פנימית כבדה שמעיבה מאד על חיי היום יום שלי ואינני מסוגל להשתחרר ממנה. אודה לתשובה מקצועית מבעל מקצוע.החלטתי לא לערב בכך קב"ן כדי שלא ירשמו לי "הפרעות" בתעודת שחרור כי ממילא לא נשאר לי הרבה זמן.

 

[noni2222]

לא יודעת איך מגדירים

אבל במקומך הייתי עושה אחרי הצבא טיול ארוך מאוד, או אפילו לנסות לעבור לגור בארץ אירופאית לתקופה של שנה ואז להחליט מה אתה מעדיף.

 

[talik]

אתה לא צריך ללכת לקב"ן, אבל אני

ממליץ לך לדבר על זה עם חבר טוב, או אפילו עם פסיכולוג לא צבאי. הרבה פעמים אנחנו לא אוהבים את הסביבה כי אנחנו לא מצליחים להסתגל אליה. לפעמים בצדק, למשל אם יש התעללות או התנהגות מוגזמת, אבל הרבה פעמים אנחנו שונאים את הסביבה כי אנחנו לא מרגישים מתאימים ומשתלבים, כשהבעיה לא תמיד בסביבה. תנסה לבדוק: האם מבין חבריך יש כאלה שמתאימים לרצון שלך? (מדברים בצורה מנומסת, אדיבים וכו') האם היית פעם בסביבה, בחו"ל ו/או בארץ בו הרגשת מתאים יותר? לגבי יציאות: למה אתה "חייב" ללכת למועדונים אם אתה לא אוהב אותם? ואם מדובר רק בתורים בכניסה - למה לא להגיע חצי שעה מוקדם יותר ולהכנס כשעדיין אין תור? אין מה לעשות, נולדת פה. עכשיו, יש לך בחירה להשאר או לעזוב. השאלה היא מה הסיבה שבגללה אתה רוצה לעזוב, והאם זה משהו שישתנה כשתעזוב. הרבה פעמים אנחנו חושבים ש"ברגע שאני אעשה ניתוח פלסטי הבטחון העצמי שלי יעלה" וזה לא קורה. ואני חושב שגם כאן זה נכון: אתה חושב שבמקום אחר אתה תהיה אחרת. אבל אם תגור בעיר אירופאית יכול להיות שתגלה שגם שם יש אנשים "מגעילים", שם יש צביעות, גם שם יש תורים בדיסקוטקים והם אפילו נסגרים מוקדם. תמיד אפשר להתלונן. אני כן הייתי מציע לך ללכת לפסיכולוג כשאתה חוזר מהצבא, לפחות לפגישה אחת של ייעוץ, בשביל להבין את הכיוון.

 

[דני לוטן]

תגובה מקסימה לדעתי

השאלה היא האם הבעיה מפריעה לחיים שלך או לא. אם אתה חושב שזו בעיה שמקשב עליך במשהו - אז כדאי להתיעץ. אחרת זה רק יהיה ויכוח עם המטפל. אני בכל מקרה חושב שכמו שנאמר כדאי לבדוק מה בתוכך מפריע לך שיוצא החוצה ביחס לסביבה.

 

[Shila0208]

תודה לכם שעניתם לי ו...../images/Emo100.gif

כן, הנושאים שהעליתי מפריעים לי בחיי היום-יום, אבל בעזרת הורים תומכים חברים פה ושם וכן התחיבויות למסגרת שבה אני מצוי בינתיים (צבא) אני איך שהוא מצליח לשרוד נפשית, אבל פעמים רבות אני נכנס למחשבות שלא עוברות מהר ואני מרגיש רע עם עצמי וכנראה מקרין גם על הסביבה הקרובה. הייתי מאוד רוצה לעבור לגור בארץ אחרת אבל אני מודע לבעיית ניירת או אזרחות זרה שאין לי. היום בצהרים אחרי הרבה זמן שלא יצאתי בימי ו' בצהריים יצאתי עם חברים להסתובב קצת בעיר, ממש לא אהבתי בלשון המעטה את מה שהיה סביבי, טיפוסים צורת דיבור, עישון במקומות ציבוריים, מן חיספוס כזה שאולי קיים בכל מקום אבל בצורה אחרת. טיילתי הרבה בעולם בטרם גיוסי ואף גרתי מספר שנים בחו"ל עקב שליחות של הורי. מה עושים? לפעמים ממש לא בא לי לקום למציאות שבה אני נאלץ לחיות כיום בלי קשר לצבא, עם זה אני כבר עומד לסיים וזה קצת מקל עלי אבל לא פותר את הבעיה.

 

[talik]

אם גרת בעבר בחו"ל ולדעתך מעבר לחו"ל

ישפר את המצב, תוכל לשקול את זה כשתסיים את השירות. אין כ"כ הרבה בעיות עם הניירת, תמיד אפשר להתחיל בתור סטודנט איפשהו. אבל אתה צריך לזכור שרב הסיכויים שתתחיל שם לבד, בלי משפחה וחברים. מה הבעיה בדיוק עם החספוס? זה מפחיד אותך? זה דוחה אותך? אתה לא מרגיש בנוח ליד אנשים כאלה כי אתה מפחד שהם יתקפו אותך? שהם בורים? האם זו רק הסביבה בה אתה גר? אולי אם תשכור דירה בתל אביב או עיר אחרת תרגיש הרבה יותר טוב? אם ההרגשה מכבידה עליך, אני בכל זאת הייתי ממליץ לך ללכת לפסיכולוג או ליועץ. לפעמים בפגישה אחת או מעט פגישות אתה יכול להבין הרבה דברים, ואני מניח שאתה יודע שהיום ללכת לפסיכולוג זו לא בושה אלא להפך - לפעמים זה סטטוס...

תנסה להתביית על מה שאתה כן אוהב בארץ, ולפחות בינתיים לעבד את זה: ללכת למוזיאונים, לאמנויות, להפגש עם אנשים שמתאימים לך - ואם אתה כבר יוצא ב"זמנים" שאתה לא אוהב - ללכת למקומות נחמדים. מקווה שאני עזרתי לך...