פנינה ושלושת הדובים
New member
איך אפשר להתחיל מחדש?
אני הולכת לשפוך קצת את הלב אז אל תשימו לב לפרץ הרגשות והטעויות (אם יהיו) אז ככה: כשהתגרשתי, ערכנו ביננו הסכם גירושים כשלא מעורב בו שום עו"ד והחתימות היו שלנו ושל עדים (אחד מהצד שלי, אחד שלו) בקיצור, האדון לא ממש טורח לעמוד בהסכם, אם זה ימי הביקורים, שבתות הוא לא לקח אותם אף פעם ולמעט איזה יום או יומיים בחופש הגדול, הם אף פעם לא ישנו. גם את המזונות הוא נותן לי בתשלומים, פורס אותם על כל החודש כשבהסכם כתוב עד ה20 לכל חודש עליו לשלם. בקיצור, האדון חזר לרווקותו, יוצא עם מישהי ובשובע הבא מתחתנים (באולם, עם חינה וכל הנילווה, כאילו זו לו הפעם הראשונה שמתחתן) אז יפה, הוא שיקם את החיים ואני לא יכולה אפילו לצאת בערב לבלות, בטח שלא בשבתות, כי הוא החליט שאני לא צריכה להתקדם הלאה (מילים שלו מלפני כמה חודשים) מה גם שהוא נהיה קדוש יותר מהאפיפיור ואי אפשר בכלל לדבר איתו, כאילו אני זו שאשמה במצב. בקיצור, הוא לוקח אותם מתי שבא לו, מחזיר מתי שבא לו באותו ערב ולפעמים כשהם מתקשרים אליו הוא אורמ שלא יכול לבוא ובאותו יום הם מהאכזבה שלהם ממנו, עושים לי את המוות. מעבר לזה שמאז שהוא סיפר להם שהוא מתחתן, הבת האמצעית שלי חזרה להרטיב במכנסיים, אחרי שנתיים שלא הרטיבה אפילו פעם אחת. או שכשהם חוזרים משם, הם מאוד אלימים אחד כלפי השני וכל דבר גורם להם לבכי. ישבתי הבוקר וכתבתי לו מכתב (שעוד לא נשלח) ואמרתי לו שייבחר בין שתי אופציות, או שיעמוד בהסכמים וייקח אותם בימים ובשעות שקבענו בהסכם או שלא יקח אותם בכלל ויהרוס להם את השיגרה (אי אפשר לשלוח אותם לחוגים או לחברות אף פעם, כי אני אף פעם לא יודעת מתי הוא יבוא) הוספתי שם גם שניגמר, אין יותר נחמדות מצידי, יותר מידיי ויתרתי עד היום והגיע הזמן להילחם על גורלם של הילדים שלי, שאותו לא ממש מעניינים ושאם יהיה צורך אני אפנה לבית משפט ואפתח את התיק ואת ההסכמים הצרה היא שמרוב שרציתי להיפטר ממנו, רק שילך כבר, ויתרתי על הרבה דברים, כולל על הבית, ואפילו הסכמתי להתדיין ברבנות ולא דרך בית משפט לענייני משפחה והיום אני משלמת את המחיר, הכבד יש לציין. אני רוצה לשקם לי ולילדים את החיים, אבל על פניו, לא נראה שזה אפשרי כל עוד הוא לא משתף פעולה. טוב, זהו, הייתי חייבת להוציא קיטור (התקשרה אליי חברה מקודם שבכלל לא מעורבת בעניינים ולרוע מזלה זה היה בדיוק בדקה שהגעתי לנקודת הרתיחה ושפכתי אצלה את כל מה שהיה על ליבי) סליחה על האורך ותודה למי שהגיע עד כן
אני הולכת לשפוך קצת את הלב אז אל תשימו לב לפרץ הרגשות והטעויות (אם יהיו) אז ככה: כשהתגרשתי, ערכנו ביננו הסכם גירושים כשלא מעורב בו שום עו"ד והחתימות היו שלנו ושל עדים (אחד מהצד שלי, אחד שלו) בקיצור, האדון לא ממש טורח לעמוד בהסכם, אם זה ימי הביקורים, שבתות הוא לא לקח אותם אף פעם ולמעט איזה יום או יומיים בחופש הגדול, הם אף פעם לא ישנו. גם את המזונות הוא נותן לי בתשלומים, פורס אותם על כל החודש כשבהסכם כתוב עד ה20 לכל חודש עליו לשלם. בקיצור, האדון חזר לרווקותו, יוצא עם מישהי ובשובע הבא מתחתנים (באולם, עם חינה וכל הנילווה, כאילו זו לו הפעם הראשונה שמתחתן) אז יפה, הוא שיקם את החיים ואני לא יכולה אפילו לצאת בערב לבלות, בטח שלא בשבתות, כי הוא החליט שאני לא צריכה להתקדם הלאה (מילים שלו מלפני כמה חודשים) מה גם שהוא נהיה קדוש יותר מהאפיפיור ואי אפשר בכלל לדבר איתו, כאילו אני זו שאשמה במצב. בקיצור, הוא לוקח אותם מתי שבא לו, מחזיר מתי שבא לו באותו ערב ולפעמים כשהם מתקשרים אליו הוא אורמ שלא יכול לבוא ובאותו יום הם מהאכזבה שלהם ממנו, עושים לי את המוות. מעבר לזה שמאז שהוא סיפר להם שהוא מתחתן, הבת האמצעית שלי חזרה להרטיב במכנסיים, אחרי שנתיים שלא הרטיבה אפילו פעם אחת. או שכשהם חוזרים משם, הם מאוד אלימים אחד כלפי השני וכל דבר גורם להם לבכי. ישבתי הבוקר וכתבתי לו מכתב (שעוד לא נשלח) ואמרתי לו שייבחר בין שתי אופציות, או שיעמוד בהסכמים וייקח אותם בימים ובשעות שקבענו בהסכם או שלא יקח אותם בכלל ויהרוס להם את השיגרה (אי אפשר לשלוח אותם לחוגים או לחברות אף פעם, כי אני אף פעם לא יודעת מתי הוא יבוא) הוספתי שם גם שניגמר, אין יותר נחמדות מצידי, יותר מידיי ויתרתי עד היום והגיע הזמן להילחם על גורלם של הילדים שלי, שאותו לא ממש מעניינים ושאם יהיה צורך אני אפנה לבית משפט ואפתח את התיק ואת ההסכמים הצרה היא שמרוב שרציתי להיפטר ממנו, רק שילך כבר, ויתרתי על הרבה דברים, כולל על הבית, ואפילו הסכמתי להתדיין ברבנות ולא דרך בית משפט לענייני משפחה והיום אני משלמת את המחיר, הכבד יש לציין. אני רוצה לשקם לי ולילדים את החיים, אבל על פניו, לא נראה שזה אפשרי כל עוד הוא לא משתף פעולה. טוב, זהו, הייתי חייבת להוציא קיטור (התקשרה אליי חברה מקודם שבכלל לא מעורבת בעניינים ולרוע מזלה זה היה בדיוק בדקה שהגעתי לנקודת הרתיחה ושפכתי אצלה את כל מה שהיה על ליבי) סליחה על האורך ותודה למי שהגיע עד כן
