אני רוצה לראות אותך...
שומע את The Number of the Beast או Seventh Son of a Seventh Son וממשיך לדבר ככה על מיידן... באשר להיותם, כביכול, חיקוי: כן חמוד, מה אני אגיד לך, פריסט ויוריה היו *מאוד* מקוריים ובכלל לא הושפעו מוזיקלית מלהקות אחרות... זו פשוט מאוד הצורה שבה הדברים עובדים: אדם שומע מוזיקה מסויימת, מתלהב, מחליט שגם הוא רוצה, מקים להקה ואז או שהם ממשיכים בקו הזה עד הסוף, או שהם מוסיפים את הטאץ' האישי שלהם ויוצרים משהו חדש. איירון מיידן, לדעתי האישית, משתייכים יותר לסוג הלהקות האחרון, ובתכל'ס, לקרוא להם חיקוי לא מעיד על דבר מלבד בורותך הגדולה במוזיקה של הלהקה הנהדרת הזו, שאמנם אינה אייקון בריטי בעיניי כמו קווין או פינק פלויד, אבל כבודה במקומה מונח בלי ספק.