איך אפשר לשכוח?

[א כזב ה]

איך אפשר לשכוח?

תמיד ביקשתי לשכוח לשים את העבר באיזו קופסא ולהשליח לים , אך נראה שהים והגלים מחזירים לי את הקופסא פתוחה כל הזמן , ביחד מחזירים כאב והזיכרונות מתחילים לשוטט בחוץ באוויר ואני אותם אחד אחד מנסה להחזיר לקופסא , רודפת אחרי הראשון רצה ברחובות מחפשת בגורטאות ואז תופסת וקושרות במילים על הדפים הלבנים ומניחה בתוך קופסא ונועלת. חוזרת למסע בחוץ למצוא עוד אחד שכאשר אני לא מחפשת מתנפל עלי ומציק לי , משחק איתי "קוקו, אני פה" ונעלם כשאני מתייחסת אליו הוא מתחיל לברוח לי לתוך הסימטאות ואני בחושך מוצאת עצמי עדין ברחובות משוטטת ורודת אחריו ועוד אחד תופסת ומוציאה על הדף הלבן ומכניסה בחזרה לקופסא. וככה אחד אחד , מתענה על כל אחד במרדף ובכתיבה. אך הפעם אני לא אשליח את הקופסא לים, הפעם אשמור אותה אצלי וכך רק כשארצה אפתח ואזכר ואולי לפעמים הזיכרונות השתחררו מעט ואני אתן להם את המקום שהם רוצים ואחזיר בחזרה אולי אוסיף פרטים כיוון שהזיכרונות קצת יתבהרו, כי עכשיו בחושך אני משוטט במרדף אחריהם. אי אפשר לשכוח , אפשר ללמוד לחיות עם הזיכרון , לעלות אותו לרמה מודעת , לא להתכחש , לא לומר לו "לך" כשהוא בא , אלא להתמודד איתו, למרות הפחדים. וכנראה אני בשלב של ההתמודדות וזה קשה ומפחיד כי בימים האחרונים אני עוברת את זה לבד אבל כשרקפת תחזור אולי יהיה קל יותר . א כזב ה

 

[צוות מקום]

אי אפשר לשכוח אחרי שכבר זוכרים

לפחות לא חלקים גדולים ממה שזוכרים. מובן הצורך שלך שהכל פשוט ייעלם, אבל זה לא יקרה. ללמוד לחיות עם הזיכרון - גם זו משימה לא פשוטה וקודם צריך להפוך אותו לזיכרון רגיל, ולא למשהו שפולש לתודעתך כשאת הכי פחות מצפה לו. אבל הביטי בו כשהוא מגיע, באומץ, כי עכשיו את כבר אחרי. אל תשכחי, שרדת את זה ואת אחרי.