איך אפשר לתת סירופ לילד שלא רוצה?

[אנה חדשה]

איך אפשר לתת סירופ לילד שלא רוצה?

בן 9, קיבל סירופ "לא טעים". כמות גדולה, אי אפשר לבלוע בפעם אחת.
ביקש מים בין שתי מנות, ועדיין היה לו קשה לקבל את המנה השנייה כי זכר את הטעם הרע.
אפשר לעשות הפסקה של כמה דקות ולתת לו משהו שיעביר את הטעם?
אמרתי לא לנשום כי שמעתי שאם לא מריחים אז לא מרגישים את הטעם.
לא יודעת האם זה נכון, בכל מקרה לא זרם איתי.

 

[אורים כהורים]

היי אנה

אני נותנת במזרק (חד פעמי , קונים מבית מרקחת)
וכל פעם לוחצת לתוך הפה כך שיוצא מעט ואז הוא שותה כמה שלוקים של מים להעביר את הטעם ושוב לוקחים מהמזרק, ככה עד שמסתיימת הכמות.

 

[מרעישה בשקט]

מנסה

בלי לדעת מהו הסירופ, אני משערת שאפשר לעשות הפסקה של דקות ספורות בין 2 המנות, אבל לדעתי זו שאלה לרופא/רוקח.
לגבי לא לנשום - זה נכון. תנסי בעצמך לבלוע משקה עם טעם (לא מים) תוך כדי שאת סותמת את הנחיריים בעזרת האצבעות (אצבעות לוחצות משני צידי האף). את הטעם את תרגישי רק אחרי שתשחררי את האף, כשהנוזל כבר בדרך לקיבה.
אפשר לתת לו לנסות את זה קודם כל עם מיץ - ואז כשהוא יבין שבאמת לא מרגישים את הטעם בזמן הבליעה, אולי הוא ירגיש שהוא מסוגל לעשות את זה עם הסירופ.
אפשרות נוספת זה לתת לו לשלוט על מתן התרופה - לשים במזרק ושהוא יזריק לעצמו לפה בקצב שנוח לו.
אם אין התוויה נגד שילוב הסירופ עם שתיה - אפשר לקחת שלוק סירופ ושלוק מים לסירוגין.

הבת שלי צעירה יותר וממש אוהבת תרופות (היא מתבאסת כשאומרים לה שאי אפשר עוד אנטיביוטיקה), אבל במקרים הנדירים שבהם יש סירופ שהיא ממש לא אוהבת, אנחנו מסבירים שהתרופה נועדה לעזור לה להחלים ושפשוט אין ברירה אלא לשתות את הסירופ.
איתה זה עובד, אבל אני לא יודעת אם הסברים כאלה עובדים גם בגיל 9.

 

[אנה חדשה]

אז ככה

אין צורך ביותר מדי הסברים, כי הוא מבין שצריך ובאמת ממש משתדל.
אני כן אומרת לו תוך כדי בשביל לחזק אותו.
אני נותנת במזרק, ואחרי המנה הראשונה, הוא פשוט לא מצליח לפתוח את הפה.
בפעם הקודמת נתתי לו לקחת בעצמו (כי הוא מפחד בלי קשר לטעם).
בגלל שאז הטעם היה סביר, עבר בסדר.
הפעם זה לא עוזר.
לגבי ההפסקה - זה גם צריך להיות משהו שממש מעביר את הטעם. הצעתי שוקולד, והוא סירב בטענה שהפה מלא בטעם רע.
אנסה להדגים עם שתיה מתוקה ולא לנשום. אבל זה עובד גם כשצריך שתי לגימות? הוא לא ייחנק?

 

[מרעישה בשקט]

אני שתיתי ככה כוס שלמה פעם

של משהו ממש דוחה.
אין בעיה לנשום מהפה בין השלוקים. כל עוד האף סתום, לא מרגישים את הטעם. מציעה בחום שתעשי קודם ניסוי בעצמך, כדי שתוכלי לתת לו בטחון.
אני סתמתי את האף עוד לפני שקירבתי את הכוס לפה, כדי לא להריח לפני שאני שותה.
אפשר גם להציע לו לצחצח שיניים מיד לאחר שמסיים לקחת את התרופה, זה אמור לעזור להוציא את שאריות הטעם מהפה.

 

[אנה חדשה]

ננסה, תודה

 

[אורים כהורים]

יש תרופות שאפשר לערבב אותן עם מיץ/ תרכיז פטל

אז זה מקל משמעותית את הטעם.

 

[איןאריותכאלה]

אם הכמות מעל גודל המזרק

אני מעבירה לכוס את הכמות המדודה, לפעמים יותר קל בלגימה גדולה. הבכורה ההססנית שלי (שאלרגית לפניצלין) שותה ל-א-ט את התרופות המגעילות, את הקטנים הצלחתי ללמד לשתות מהר. כולם מעדיפים לשתות בעצמם.