איך אפשר?

[ha4]

איך אפשר?

אבא שלי חולה סרטן כבר 3 שנים ועכשיו הוא הגיע להתדרדרות ונותרו לו עוד ימים ספורים אני לא יודעת איך מתמודדים עם דבר כזה! אני בת חמש עשרה ואני לא יודעת איך אפשר.. אני מפחדת שהוא ימות ואני דואגת לשאר המשפחה.... עם המחלה שלו כבר התמודדנו 3 שנים אבל עכשיו שזה הסוף ולא הסוף כמו שקיווינו אני חושבת על מה עושים הלאה? איך ממשיכים לחיות חיים נורמאליים? ואיך לכל הרוחות אני אמורה לראות את אבא שלי גוסס ולא לעשות כלום פשוט לראות אותו מת.... כל אחד בא אליי ואומר שיהיה בסדר... אבל אני יודעת שלא יהיה וזה ממש מעצבן כי כל אדם שבא ולא יודע מה להגיד אומר יהיה בסדר... וזה רק מדכא... אני לא מצפה לתשובה אני רק מצפה שיקשיבו ויזדהו אבל עד שבנאדם לא עובר את זה הוא לא יודע איך זה ... אני מרגישה שאני נחנקת אני לא יכולה יותר זה כאילו 3 שנים אבא שלי נעלם והוא יותר לא יחזור... איך אני אמורה לקלוט את זה? ולעכל את זה? זה אבא שלי לכל הרוחות והשדים ואני רואה אותו מת מול העיניים שלי בלי לעשות כלום!

 

[תמר 26]

הודעה כ"כ ...../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

אני רוצה להגיב, אבל מלבד

אני לא יכולה לתת הרבה יותר, לא הייתי במצבך. ואפילו שהייתי רוצה אני לא יכולה להגיד לך שיהיה בסדר, כי זה לא בסדר כשאנו מאבדים מישהו קרוב ואהוב, אנו עוברים רעידת אדמה בפנים. תנסי להיות עם אבא בימים האחרונים לנחם לחבק להקשיב לו אולי להקליט אותו שישאר לימים שאחרי, לשתוק,לבכות גם ביחד, לשאול אותו על הזכרונות שלו מהילדות... כל דבר שהוא היה רוצה שישאר איתך ממנו בהמשך. אלה הם רגעים נדירים ויקרים וכדאי שיהיו מלאים באהבה בקבלה בהשלמה ובביחד שלך ושאר המשפחה. תנסי (זה בטוח קשה) להניח כרגע למרירות ולעצב שיבואו אח"כ, ולהיות כמה שיותר איתו ובשבילו. מקווה שיהיו לכם הכוחות ושתעברו את זה ביחד עם הרבה אהבה ושולחת עוד כמה

 

[ha4]

תודה רבה

קודם כל תודה ענקית !!!!! אני מאוד צריכה את החיבוקים הקטנים,החמים והאוהבים... בקשר לדבר השני אני לא יכולה להיות איתו בימים האלה כי הוא מאושפז ויש לו צהבת והוא מונשם וישן כל הזמן... מה שמקשה עוד יותר... אני מנסה להיות חזקה כמה שאפשר אבל אני פשוט לא יכולה... אני עדיין לא מאמינה שזה קורה..... בכל מקרה תודה על התמיכה ואת יודעת שאת הבנאדם הראשון שלא יהיה טוב (שזה אחד הדברים הטובים ביותר ששמעתי עד עכשיו...) ...

ענקי גם לך ומקווה שלא יהיו לך צרות כאלה!!!!

 

[ornusha]

../images/Emo24.gif

למרות שעברתי דבר נורא דומה, אני לא יודעת מה להגיד כדי לגרום לך להרגיש טוב יותר. בעצם אין דבר שיגרום לך להרגיש ככה... אבא שלי נפטר לפני כמעט חודשיים אחרי שהוא היה חולה בערך שנתיים. חיים נורמלים אין לך ברירה להמשיך לחיות משתי סיבות עיקריות: את צעירה והכל לפנייך וזה מה שאבא שלך רוצה בשבילך. אבא שלך לא רוצה שתפסיקי לחיות ותהיה בדכאונות. את הבת שלו, הוא רוצה את הטוב ביותר בשבילך... מה שאני יכולה להציע לך הוא להיות איתו כמה שיותר. נכון, הוא בבית חולים ורב הזמן ישן, אך תהיה בטוחה שהוא שומע. תספרי לו חוויות ורגשות. תנצלי את הזמן הנותר להגיד לו דברים שאף פעם לא העזת להגיד ורצית, ובעצם לעשות מה שאת מרגישה. אם את מרגישה שאת צריכה להגיד משהו, תגידי אל תחשבני, זה הזמן שלך ושלו. תזכרי, תגידי כל מה שעל הלב כדי שאחר כך לא תרגישי שלא מיצית הכל (למרות שתמיד מרגישים ככה). שולחת לך המון חיבוקים וחיזוקים, ולמרות שהכל נראה שחור, בסוף באמת יהיה טוב...

 

[ha4]

תודה!

רציתי להגיד לך תודה! עזרת לי מאוד והקשבתי בעצתך ובעצות של רבים והלכתי וזה עשה לי קצת טוב על הלב.... למרות שהיה לי מאוד קשה ובכיתי המון עדיין כשבאתי לשם ואמרתי לו הכל וראיתי חיוך קטן על הפנים שלו התמלאתי אושר כי עדיין ראיתי שמה איפה שהוא את אבא שלי.... רציתי לשאול אותך בנוסף מאיפה את אוספת את הכוחות להמשיך הלאה? ואיך את מתמודדת עם זה? כי עכשיו שאני חושבת על זה אני לא מצליחה לראות את עצמי מנהלת חיים נורמאליים זה נראה לי ממש קשה, ומכיוון שאת עוברת את אותו התהליך ושהעצה שנתת לי עזרה מאוד רציתי לדעת איך את מצליחה? תודה, ha4

 

[ornusha]

../images/Emo92.gif

מאיפה אני אוספת את הכוחות? אני לא יודעת... פשוט הגעתי למצב שאין לי הרבה שליטה עליו ומה שנותר לי זה פשוט לקבל אותו. ולקבל אותו זה אומר לחיות חיים נורמלים (למרות שהם לא). באיזשהו מקום בתת מודע שלי אני אומרת לעצמי שעכשיו יותר טוב לו. הוא כבר לא סובל. אבל אנחנו שנשארנו פה, לנו לא טוב, לנו קשה. ואיכשהו מבין הכל אני מצליחה להמשיך. הכי חשוב- אל תרחמי על עצמך. בהמשך אפילו תתפלאי לגלות כמה כח יש לך, רק שמגיעים למצבים קשים מגלים שבתוך תוכנו אנחנו מאוד חזקים. פשוט, עם כל הקושי שבדבר, תחזרי לשגרה, תעטפי את עצמך באנשים טובים שאוהבים אותך (רק ברגעים כאלו מגלים מי אלה באמת, שזה לעצמו מאוד עצוב), תעשי דברים שטובים לך והעיקר תקשיבי לליבך. ושוב, אני לא יודעת איך אני מצליחה, זה פשוט קורה...

 

[ha4]

ornusha!

היום בשעה 4 בבוקר אבא שלי נפטר מהמחלה.... את צודקת גם אני לא יודעת מאיפה אני אוספת א הכוחות האלה כרגע אבל אני יודעת שעכשיו הוא כבר לא סובל ואת האמת ז מש שחשוב לי עכשיו..... אני אוהבת אותו כל כך ואני מקווה שיהיה לו טוב כי כשראיתי אותו אתמול ראיתי עד כמה הוא סובל ובגלל זה אני חושבת שזה עדיף... תודה על הכל, הדר

 

[אלת הקשת בענן]

חם ואהבה

חמודה,יקרה וסובלת, אני יודעת שזה לא ממש מנחם, אבל דעי בתוכך שאביך יגיע למקום טוב יותר, ללא סבל,הוא יפגוש את האור הגדול שם אין מחלות וכאב וסבל. והוא תמיד יהיה איתך, כי אין משמעות לגוף הגשמי והחולה -העיקר שיהיה עם רוחך ונשמתך. שבי איתו על אף הצהבת ועל אף שהוא מונשם- הוא יודע ושומע אותך ותאמיני לי שאין דבר שהוא רוצה יותר מאשר החיבוק שלך ולשמוע את קולך מספרת לו דברים גם אם הוא לא מגיב. אני אומרת את זה מנסיוןאישי זה יעזור גם לו וגם לך- שלא תצטערי אחרי זה שלא אמרת לו כמה את אוהבת אותו ושנשארו דברים פתוחים, שבי לידו עם כל הקושי געי בו נשקי אותו הוא מרגיש ושומע ותאמיני לי הוא מאוד בודד שם- אדם צריך להיות מוקף האוהביו לפני שהוא נפרד מעולמנו. מחזקת אותך ושולחת לך כוחות ואהבה

 

[ha4]

תודה../images/Emo140.gif

תודה רבה, רבה על התמיכה והכוח שנתת לי! היום הלכתי אליו ודיברתי איתו ועם כמה שזה היה לי קשה לראות אותו ככה לא יכול לעשות כלום יצאתי מהבית חולים בהרגשה שעשיתי את זה נפרדתי ממנו אמרתי לו הכל והכי חשוב הזכרתי לו עד כמה הוא היה בנאדם טוב!!! בהתחלה זה היה ממש קשה ולא יכולתי להישאר שמה יותר משתי דקות אבל לא היתה לי הרבה ברירה א נכנסתי ואמרתי לו ואפילו ראיתי דמעה... גם עם כל הסמים, הצהבת וההנשמה הוא עדיין פתח עיניים ניסה להגיד משהו הרים גבה וחייך קצת, וזה עשה לי קצת טוב על הלב... אני מודה לך שנתת לי את הכוח ללכת אליו ולהגיד שאין מה לעשות כי זה באמת כמה שזה היה קשה נתן לי את כל הכוחות שבעולם!!

ha4