שאני מופרעת כבר הבנתם, כנראה, אז
בטח לא תופתעו מדברי: אני אוהבת שווקים. שווקים, על ריחותיהם, צבעיהם, האנשים שמאכלסים אותם, המוכרים, הם אחד ממקורות ההשראה שלי לארוחות ספציפיות, ולרעיונות למנות בכלל. לכן, אני עושה הרבה window shopping לפני ארוחות, בעיקר של מרכיבים שעוד לא ניסיתי, וכמובן כדי לראות מה באיכות טובה. סיבוב טוב בשוק עושה לי את היום, ולגלות ירקות או פירות חדשים (ולחזור איתם הביתה, כמובן), תמיד מרגש אותי. דברים דומים קורים לי ליד גבינות, לחמים, דגים ופירות ים. כשמדגדגות לי האצבעות, אני מבינה שיש כאן משהו שצריך לקנות ולבשל. גם אני מחלקת את התגובה לשניים: ביום יום, רוב הארוחות שלי מאולתרות לחלוטין.אני תמיד מחזיקה בבית מרכיבים טובים בסיסיים - שמנים, חומצים, קמחים, ירקות בסיסיים, עשבי תיבול טריים, תבלינים טובים, דגים, עוף ובקר. משם מאוד קל לאלתר לפי המצב רוח של אותו יום. תמיד יש לי בבית בצל יבש, שום יבש ותפו"א רב - שימושיים. לארוחות מתוכננות מראש, כשיש ארוע חגיגי או סתם ארוחת שבת לחברים - אני תמיד פותחת ספרים, מחברות, אינטרנט. כשמדובר בארוחות מורכבות, התכנון מאוד קפדני, הלו"ז בנוי מראש לפני שבכלל יצאתי לקניות. בארוחות פשוטות יותר - אני מרשה לעצמי לאלתר על בסיס מתכונים שכבר ניסיתי. ניסיון הוא מרכיב קריטי במידת האלתור/הצמדות למתכון. ככל שאני מנוסה יותר במנות שאותן אני מכינה - אני מרשה לעצמי לאלתר יותר, ולהיפך. בהרכבת ארוחה ספציפית אני מחליטה קודם על קונספט - מה אני רוצה שהארוחה תגרום לסועדים להרגיש ולחוות. לפי זה אני מחליטה על מספר המנות, גודלן, והרכבן. אני מנסה להחמיא לחומרי הגלם שלי על ידי יצירת שילובים שמוציאים מהם את המיטב. אני אף פעם לא מפחדת מפשטות. יש גבול לכמות המידע שהחושים שלנו מסוגלים לעבד, ולכן אני מעדיפה מספר טעמים דומיננטיים, ומספר קטן של טעמים תומכים. תמיד אני מתחשבת בהעדפות של הסועדים. וכמובן - במגבלות והחוזקות שלי במטבח. כל אלה נכונים לגבי בישול. באפיה - אין כמעט אילתור אמיתי אצלי, כי כאן קשה הרבה יותר לאלתר ולקלוע. זהו. זו ההלכה. המעשה מודגם בארוחה שלי.
