איך אתם מסבירים לילדים את

[קייצית]

איך אתם מסבירים לילדים את

איך אתם מסבירים לילדים את
הקושי שלנו להכנס להריון ? בתשובה לשאלה איך באים ילדים לעולם, סיימתי הסבר ארוך ומפורט, מלווה בספר שלא מותיר הרבה מקום לשאלות - אבל כמובן יש המון שאלות : "למה לא מצליח לכם?" ו- "בגלל זה את קיבלת זריקות בתוסיק ?" וכהנה שאלות, למרות שבשעתו הכל הוסבר, השאלות חוזרות והן קשות לי. הסברתי לו שאצל אמא ואבא יש דברים שמפריעים לזרע ולביצית ליצור עובר, ולכן אנחנו קיבלנו עזרה שהתבטאה בין היתר בזריקות - הוא מיד ציין שמשהו אצלי מפריע לתהליך (חשוב לו שהבעייה אצלי משום מה - הוא מזדהה עם אבא שלו וזה טבעי...). הוא לא יודע שכרגע אנחנו בהפסקה מהטיפולים אולי לתמיד ובודקים אופציות אחרות. זו הייתה גם הפעם הראשונה שהוא הביע כמיהה לאח קטן (עם דגש על אח ולא אחות). קייצית

 

[אםל2]

היי קייצית!

איך אתם מסבירים לילדים את
הקושי שלנו להכנס להריון ? בתשובה לשאלה איך באים ילדים לעולם, סיימתי הסבר ארוך ומפורט, מלווה בספר שלא מותיר הרבה מקום לשאלות - אבל כמובן יש המון שאלות : "למה לא מצליח לכם?" ו- "בגלל זה את קיבלת זריקות בתוסיק ?" וכהנה שאלות, למרות שבשעתו הכל הוסבר, השאלות חוזרות והן קשות לי. הסברתי לו שאצל אמא ואבא יש דברים שמפריעים לזרע ולביצית ליצור עובר, ולכן אנחנו קיבלנו עזרה שהתבטאה בין היתר בזריקות - הוא מיד ציין שמשהו אצלי מפריע לתהליך (חשוב לו שהבעייה אצלי משום מה - הוא מזדהה עם אבא שלו וזה טבעי...). הוא לא יודע שכרגע אנחנו בהפסקה מהטיפולים אולי לתמיד ובודקים אופציות אחרות. זו הייתה גם הפעם הראשונה שהוא הביע כמיהה לאח קטן (עם דגש על אח ולא אחות). קייצית

היי קייצית!
התגעגענו... בן כמה בנך? אנחנו בכלל לא מספרים לילדים (בני 8 ו 5) על הטיפולים. לעיתים הם שואלים אם ומתי יהיה לנו תינוק ואני עונה שאולי יהיה לנו ואולי לא, והם מסתפקים בזה. אבל הם שניים, ואח נוסף מבחינתם הוא לא צורך אלא "בונוס". אני חושבת שרצוי לא להשלות אותו, וגם לא להשאיר אותו עם יותר מדי שאלות פתוחות. למרות שקשה לך עם השאלות, טוב שהוא שואל ומביע את רגשותיו.

 

[קייצית]

היי לך גם !!!

היי קייצית!
התגעגענו... בן כמה בנך? אנחנו בכלל לא מספרים לילדים (בני 8 ו 5) על הטיפולים. לעיתים הם שואלים אם ומתי יהיה לנו תינוק ואני עונה שאולי יהיה לנו ואולי לא, והם מסתפקים בזה. אבל הם שניים, ואח נוסף מבחינתם הוא לא צורך אלא "בונוס". אני חושבת שרצוי לא להשלות אותו, וגם לא להשאיר אותו עם יותר מדי שאלות פתוחות. למרות שקשה לך עם השאלות, טוב שהוא שואל ומביע את רגשותיו.

היי לך גם !!!
אני פשוט בהפסקה אאאאאאאאארוכה פיזית ומנטלית מהטיפולים לא בטוח שאחזור ביכלל, בודקת אופציות אחרות. בני בן 5.5 ואני גם דוגלת בכך שעדיף שלא ידעו על הטיפולים. אצלי הכל התפוצץ כאשר האחות שהזריקה לי כוריגון בבית קראה לבני מבחוץ ולפני שהספקתי להבין מה קורה קראה לעברו "בוא תעזור לי לעשות ילדים..." אתמול הסברתי לו לאחר הסבר מקיף על איך באים ילדים לעולם שייתכן ונצליח להביא עוד ילד וייתכן ולא, וזה סיפק אותו, רוב ההסבר הוא התייחס לעצמו איך הוא נולד איך הוא היה בבטן וכו'. פתאום היה לי קשה עם ההסבר שאצלנו לא הכל הולך כשורה... וכו' אבל עברתי את זה ולכן עניין אותי לדעת איך אחרים התמודדו. קייצית

 

[רוצה עוד 1]

אנחנו בדיוק עכשיו קוראים ספר

איך אתם מסבירים לילדים את
הקושי שלנו להכנס להריון ? בתשובה לשאלה איך באים ילדים לעולם, סיימתי הסבר ארוך ומפורט, מלווה בספר שלא מותיר הרבה מקום לשאלות - אבל כמובן יש המון שאלות : "למה לא מצליח לכם?" ו- "בגלל זה את קיבלת זריקות בתוסיק ?" וכהנה שאלות, למרות שבשעתו הכל הוסבר, השאלות חוזרות והן קשות לי. הסברתי לו שאצל אמא ואבא יש דברים שמפריעים לזרע ולביצית ליצור עובר, ולכן אנחנו קיבלנו עזרה שהתבטאה בין היתר בזריקות - הוא מיד ציין שמשהו אצלי מפריע לתהליך (חשוב לו שהבעייה אצלי משום מה - הוא מזדהה עם אבא שלו וזה טבעי...). הוא לא יודע שכרגע אנחנו בהפסקה מהטיפולים אולי לתמיד ובודקים אופציות אחרות. זו הייתה גם הפעם הראשונה שהוא הביע כמיהה לאח קטן (עם דגש על אח ולא אחות). קייצית

אנחנו בדיוק עכשיו קוראים ספר
שמסביר איך באים תינוקות לעולם ("זה לא סוד") וכל ההסברים המפורטים על המפגש של הזרע עם הביצית מאוד משעשעים אותי. לשמחתי, הדס לא יודעת על הטיפולים ואני ממש מעדיפה שבשלב זה גם לא תדע. בכל פעם שאני נזכרת בסיפור האחות ה-%$#@#@%^& בא לי לחנוק אותה מחדש! אני בהחלט יכולה להבין את הקושי שלך עם שאלותיו של בנך, אבל תזכרי שאילולא היה כל כך נבון, לא היו השאלות האלה מופיעות. דווקא בגלל שהוא שואל כל כך הרבה, כדאי אולי קצת להרחיב, כי זה כנראה מטריד אותו יותר ממה שנראה על פני השטח. ההזדהות עם אבא גם לי נשמעת טבעית ואולי כדאי להעביר לו מסר כללי שה"אשמה" נופלת על שניכם באותה המידה, מבלי להרחיב ולהתעקש על הנקודה. מעניין שהוא הביע לראשונה רצון שיהיה לו אח. זה נשמע כמו שינוי והתפתחות, כי זכור לי בעבר שהוא הביע לא אחת את העדפתו להשאר בן יחיד. אולי אפשר להציג בפניו באופן כללי ולא מחייב גם את האופציות האחרות ל"הבאת ילד" למשפחה? טוב לראות אותך כאן. התגעגעתי.

 

[קייצית]

זה הספר ! זה הספר../images/Emo63.gif !

אנחנו בדיוק עכשיו קוראים ספר
שמסביר איך באים תינוקות לעולם ("זה לא סוד") וכל ההסברים המפורטים על המפגש של הזרע עם הביצית מאוד משעשעים אותי. לשמחתי, הדס לא יודעת על הטיפולים ואני ממש מעדיפה שבשלב זה גם לא תדע. בכל פעם שאני נזכרת בסיפור האחות ה-%$#@#@%^& בא לי לחנוק אותה מחדש! אני בהחלט יכולה להבין את הקושי שלך עם שאלותיו של בנך, אבל תזכרי שאילולא היה כל כך נבון, לא היו השאלות האלה מופיעות. דווקא בגלל שהוא שואל כל כך הרבה, כדאי אולי קצת להרחיב, כי זה כנראה מטריד אותו יותר ממה שנראה על פני השטח. ההזדהות עם אבא גם לי נשמעת טבעית ואולי כדאי להעביר לו מסר כללי שה"אשמה" נופלת על שניכם באותה המידה, מבלי להרחיב ולהתעקש על הנקודה. מעניין שהוא הביע לראשונה רצון שיהיה לו אח. זה נשמע כמו שינוי והתפתחות, כי זכור לי בעבר שהוא הביע לא אחת את העדפתו להשאר בן יחיד. אולי אפשר להציג בפניו באופן כללי ולא מחייב גם את האופציות האחרות ל"הבאת ילד" למשפחה? טוב לראות אותך כאן. התגעגעתי.

זה הספר ! זה הספר

!
איזה קטע רוצה, אנחנו מקריאות להם את אותו הספר...(משום מה זה מרגש אותי). תודה על דבריך החמים כתמיד, כל הכבוד לך שאת זוכרת ! גם אני התגעגעתי, פשוט הרגשתי לא שייכת מכיוון שאני מתרחקת והולכת מהטיפולים ופחות מרגישה שיש לי מה לתרום לשתף ולעזור. בהוקרה קייצית

 

[רוצה עוד 1]

בדקתי את כל הספרים בנושא

זה הספר ! זה הספר

!
איזה קטע רוצה, אנחנו מקריאות להם את אותו הספר...(משום מה זה מרגש אותי). תודה על דבריך החמים כתמיד, כל הכבוד לך שאת זוכרת ! גם אני התגעגעתי, פשוט הרגשתי לא שייכת מכיוון שאני מתרחקת והולכת מהטיפולים ופחות מרגישה שיש לי מה לתרום לשתף ולעזור. בהוקרה קייצית

בדקתי את כל הספרים בנושא
שיכולתי למצוא וזה מצא חן בעיני יותר מהאחרים. הדס כבר קיבלה מזמן את ה"שטיק" על זה שאבא מעביר זרע לביצית של אמא ועד לאחרונה ההסבר הזה סיפק אותה. עכשיו היא הגיעה לשלב שהיא רצתה להבין בדיוק איך זה קורה, אז הגיע הזמן לספר שמתאים לרמה שלה, שמסביר הכל בלי כחל וסרק. קייצית, יש לך זווית יחודית ושונה על הנושא של "הורים בטיפולים" ותרומתך לפורום מאוד חשובה בעיני. וגם למחשבות ותהיות על אופציות אלטרנטיביות יש בהחלט מקום כאן. ואני חשבתי שבתור קייצית, סתם נכנסת לך לשנת חורף

 

[mali29]

סליחה..... השתגעתם?????????

בדקתי את כל הספרים בנושא
שיכולתי למצוא וזה מצא חן בעיני יותר מהאחרים. הדס כבר קיבלה מזמן את ה"שטיק" על זה שאבא מעביר זרע לביצית של אמא ועד לאחרונה ההסבר הזה סיפק אותה. עכשיו היא הגיעה לשלב שהיא רצתה להבין בדיוק איך זה קורה, אז הגיע הזמן לספר שמתאים לרמה שלה, שמסביר הכל בלי כחל וסרק. קייצית, יש לך זווית יחודית ושונה על הנושא של "הורים בטיפולים" ותרומתך לפורום מאוד חשובה בעיני. וגם למחשבות ותהיות על אופציות אלטרנטיביות יש בהחלט מקום כאן. ואני חשבתי שבתור קייצית, סתם נכנסת לך לשנת חורף

סליחה..... השתגעתם?????????
לספר לילדים בגיל כזה איך באים תינוקות לעולם??????? אני פשוט המומה. כנראה שאני מגיעה כמה דורות לפני כן. אני לא מתכוונת לספר להם איך מגיעים תינוקות לעולם בטח לא לפני גיל 14, 15 (הגיל בו נודע לי איך מגיעים תינוקות לעולם) ולעולם לעולם ילדים לא צריכים לדעת על הטיפולים הללו. כך לדעתי.

 

[קייצית]

ממש לא../images/Emo13.gif אני לעולם לא אשכח

סליחה..... השתגעתם?????????
לספר לילדים בגיל כזה איך באים תינוקות לעולם??????? אני פשוט המומה. כנראה שאני מגיעה כמה דורות לפני כן. אני לא מתכוונת לספר להם איך מגיעים תינוקות לעולם בטח לא לפני גיל 14, 15 (הגיל בו נודע לי איך מגיעים תינוקות לעולם) ולעולם לעולם ילדים לא צריכים לדעת על הטיפולים הללו. כך לדעתי.

ממש לא

אני לעולם לא אשכח
איך אני גיליתי בגיל 5.5 איך באים ילדים לעולם מחבר בן 8 בצורה המכוערת והמבלבלת ביותר בעולם, לעולם לא אשכח איזה הלם חטפתי ואיך ששאלתי את אימי היא רק אשרה שזה נכון בלי שום הסבר מתקן, בלי כלום !!! אם לא ישמעו מאתנו ישמעו ממישהו אחר, וחבל. קייצית

 

[ריניני]

קייצית (ארווווווך נוווורא)

איך אתם מסבירים לילדים את
הקושי שלנו להכנס להריון ? בתשובה לשאלה איך באים ילדים לעולם, סיימתי הסבר ארוך ומפורט, מלווה בספר שלא מותיר הרבה מקום לשאלות - אבל כמובן יש המון שאלות : "למה לא מצליח לכם?" ו- "בגלל זה את קיבלת זריקות בתוסיק ?" וכהנה שאלות, למרות שבשעתו הכל הוסבר, השאלות חוזרות והן קשות לי. הסברתי לו שאצל אמא ואבא יש דברים שמפריעים לזרע ולביצית ליצור עובר, ולכן אנחנו קיבלנו עזרה שהתבטאה בין היתר בזריקות - הוא מיד ציין שמשהו אצלי מפריע לתהליך (חשוב לו שהבעייה אצלי משום מה - הוא מזדהה עם אבא שלו וזה טבעי...). הוא לא יודע שכרגע אנחנו בהפסקה מהטיפולים אולי לתמיד ובודקים אופציות אחרות. זו הייתה גם הפעם הראשונה שהוא הביע כמיהה לאח קטן (עם דגש על אח ולא אחות). קייצית

קייצית (ארווווווך נוווורא)
קודם כל - גם אני התגעגעתי אליך (וגם אני עוד מציצה כאן..), ומודה לך (עוד פעם) על עצות הרוזמרין נגד כינים מפורום אחר. רוצה להתייחס קצת לנושא שהעלית. קודם כל, נשמע שטוב שעשיתם את הדיבור הזה, טוב שהיה מקום להעלות שאלות שבטח מסתובבות בראש כבר הרבה זמן. נדמה לי שלתת להן מקום ביום-יום זה עדיף בהרבה על להרחיק אותן לתחום האסור בדיבור, ואם ככה נולדות עוד שאלות ומתעוררים עניינים נוספים, גם זה בסדר. נראה לי שבאמת תוכלו בהמשך לדבר גם על אופציות נוספות להרחבת משפחה, ממש לא חייבים בשיחה אחת להציף אותו בכל המידע. פרה-פרה. אצלנו זה עובד קצת אחרת. זה התחיל מזה שפעם, כשהייתי בהריון עם שירקי, אחרי שאיבדתי תאומים בלידה מוקדמת, קראתי את הספר "אחות ליבי" (סוחט-דמעות הודי מקסים), שם שתי חברות בהריון ואחת מאבדת את התינוקת. השניה מספרת מינקות לתינוקה את הסיפור על החברה-אחות שהיתה לו, שעכשיו היא מלאך קטן (או משהו כזה, לא קראתי מאז ולא זוכרת בדיוק). האפשרות הזאת לתת מקום גם למה שאין מההתחלה שבתה את ליבי, וחשבתי שגם אני אמצא מההתחלה דרך לספר לבת שלי את סיפור הולדתה, ולשלב בו את מה שאיבדנו, את התהליך שעברנו ואת האושר הגדול שלנו מהיותה, ממנה. ובאמת, מגיל די צעיר התחלתי לספר לה את "הסיפור של שירקי", והוא הפך לאחד הסיפורים האהובים עליה ביותר, מלהיטי הטרום-שינה שלנו. בסיפור מסופר איך היכרנו, התאהבנו, התחתנו, החלטנו שרוצים ילדים, אבא שם זרע בבטן של אמא (עוד לא ירדנו לפרטים..) וזה לא עבד, הלכנו לרופאים, עשו לנו בדיקות (אמרו להגיד "אה", הקשיבו לנשימות - הזדמנות לעבד קצת גם את הצרה הזאת, כי היא ממש שונאת שעושים לה את זה), אמרו שיש בעיה, עשו טיפול (מזכירים זריקות, לא ניתוחים), לא הצליח ולא הצליח ופעם אחת כן הצליח, היו תאומים, נולדו מוקדם מדי ולא יכלו לחיות (בניסוחים יותר עדינים..), היינו עצובים, ניסינו עוד פעם, היתה ילדה אחת, בהתחלה קטנה כמו נמלה, אחר כך כמו צימוק וזית ואפרוח וגור חתולים, ובסוף, בדיוק בזמן, גדלה להיות שירי שלנו (לפעמים, כשיש סבלנות, יש גם יותר פירוט על עניין הלידה ואיך אבא אמר שזה כלום והלך לישון, בהזדמנויות אחרות מדגישים איך גדלה מאז וכמה למדה לעשות וכו'). לפעמים היא מבקשת שנספר גם את הסיפורים של ילד אחר, חבר שלה, ושם אני מספרת על זה שאבא ל. שם את הזרע בבטן של אמא א. ומיד היתה בהריון. כשחזרנו לטיפולים היא די מהר עשתה את החיבור בין זה שאמא עושה בדיקת דם (היתה פעם אחת שנאלצתי לקחת אותה איתי) וטיפול רפואי לבין "הסיפור של שירקי", ובשיחה סיפרתי שבאמת אנחנו רוצים לעשות עוד ילד ועושים טיפולים. גם עכשיו, בהריון, די מהר שיתפנו אותה. היא הרגישה שקורים דברים ושאנחנו עסוקים במשהו, הרגישה בעייפות הגדולה שלי והגיבה לא טוב (גם בבית, גם בגן). התייעצנו קצת, החלטנו לספר, ואחרי שדיברנו דברים השתפרו מאד מאד. אז מה אני מנסה להגיד בכל הסיפור הארוך הזה - שלתחושתי, לפחות אצלנו, הדבר הנכון הוא לתת מקום לבעיה ולטיפולים כחלק מהיום-יום שלנו ושל המשפחה שלנו, לא להרחיק אותם או להעלים. דווקא הנוכחות הטבעית והמוכרת של עובדת הקושי להיכנס להריון והדרך להתמודד איתו, עושה את הדיבור - כשהוא רלוונטי - פשוט יותר. זהו, אלו שני הפַּני שלי. ולמי שהגיע עד כאן - מחיאות כפיים!

 

[קייצית]

איזה כיף שאת עוד מציצה כאן

קייצית (ארווווווך נוווורא)
קודם כל - גם אני התגעגעתי אליך (וגם אני עוד מציצה כאן..), ומודה לך (עוד פעם) על עצות הרוזמרין נגד כינים מפורום אחר. רוצה להתייחס קצת לנושא שהעלית. קודם כל, נשמע שטוב שעשיתם את הדיבור הזה, טוב שהיה מקום להעלות שאלות שבטח מסתובבות בראש כבר הרבה זמן. נדמה לי שלתת להן מקום ביום-יום זה עדיף בהרבה על להרחיק אותן לתחום האסור בדיבור, ואם ככה נולדות עוד שאלות ומתעוררים עניינים נוספים, גם זה בסדר. נראה לי שבאמת תוכלו בהמשך לדבר גם על אופציות נוספות להרחבת משפחה, ממש לא חייבים בשיחה אחת להציף אותו בכל המידע. פרה-פרה. אצלנו זה עובד קצת אחרת. זה התחיל מזה שפעם, כשהייתי בהריון עם שירקי, אחרי שאיבדתי תאומים בלידה מוקדמת, קראתי את הספר "אחות ליבי" (סוחט-דמעות הודי מקסים), שם שתי חברות בהריון ואחת מאבדת את התינוקת. השניה מספרת מינקות לתינוקה את הסיפור על החברה-אחות שהיתה לו, שעכשיו היא מלאך קטן (או משהו כזה, לא קראתי מאז ולא זוכרת בדיוק). האפשרות הזאת לתת מקום גם למה שאין מההתחלה שבתה את ליבי, וחשבתי שגם אני אמצא מההתחלה דרך לספר לבת שלי את סיפור הולדתה, ולשלב בו את מה שאיבדנו, את התהליך שעברנו ואת האושר הגדול שלנו מהיותה, ממנה. ובאמת, מגיל די צעיר התחלתי לספר לה את "הסיפור של שירקי", והוא הפך לאחד הסיפורים האהובים עליה ביותר, מלהיטי הטרום-שינה שלנו. בסיפור מסופר איך היכרנו, התאהבנו, התחתנו, החלטנו שרוצים ילדים, אבא שם זרע בבטן של אמא (עוד לא ירדנו לפרטים..) וזה לא עבד, הלכנו לרופאים, עשו לנו בדיקות (אמרו להגיד "אה", הקשיבו לנשימות - הזדמנות לעבד קצת גם את הצרה הזאת, כי היא ממש שונאת שעושים לה את זה), אמרו שיש בעיה, עשו טיפול (מזכירים זריקות, לא ניתוחים), לא הצליח ולא הצליח ופעם אחת כן הצליח, היו תאומים, נולדו מוקדם מדי ולא יכלו לחיות (בניסוחים יותר עדינים..), היינו עצובים, ניסינו עוד פעם, היתה ילדה אחת, בהתחלה קטנה כמו נמלה, אחר כך כמו צימוק וזית ואפרוח וגור חתולים, ובסוף, בדיוק בזמן, גדלה להיות שירי שלנו (לפעמים, כשיש סבלנות, יש גם יותר פירוט על עניין הלידה ואיך אבא אמר שזה כלום והלך לישון, בהזדמנויות אחרות מדגישים איך גדלה מאז וכמה למדה לעשות וכו'). לפעמים היא מבקשת שנספר גם את הסיפורים של ילד אחר, חבר שלה, ושם אני מספרת על זה שאבא ל. שם את הזרע בבטן של אמא א. ומיד היתה בהריון. כשחזרנו לטיפולים היא די מהר עשתה את החיבור בין זה שאמא עושה בדיקת דם (היתה פעם אחת שנאלצתי לקחת אותה איתי) וטיפול רפואי לבין "הסיפור של שירקי", ובשיחה סיפרתי שבאמת אנחנו רוצים לעשות עוד ילד ועושים טיפולים. גם עכשיו, בהריון, די מהר שיתפנו אותה. היא הרגישה שקורים דברים ושאנחנו עסוקים במשהו, הרגישה בעייפות הגדולה שלי והגיבה לא טוב (גם בבית, גם בגן). התייעצנו קצת, החלטנו לספר, ואחרי שדיברנו דברים השתפרו מאד מאד. אז מה אני מנסה להגיד בכל הסיפור הארוך הזה - שלתחושתי, לפחות אצלנו, הדבר הנכון הוא לתת מקום לבעיה ולטיפולים כחלק מהיום-יום שלנו ושל המשפחה שלנו, לא להרחיק אותם או להעלים. דווקא הנוכחות הטבעית והמוכרת של עובדת הקושי להיכנס להריון והדרך להתמודד איתו, עושה את הדיבור - כשהוא רלוונטי - פשוט יותר. זהו, אלו שני הפַּני שלי. ולמי שהגיע עד כאן - מחיאות כפיים!

איזה כיף שאת עוד מציצה כאן
כיף לקרוא אותך (והגעתי עד הסוף בקלות !!), ולראות אותך כאן. הוספת לי המון עם מה שכתבת, אני חושבת שכשאנחנו מתקשרים עם ילדינו ממקום אמיתי ושלם - הרבה יותר קשה לטעות. אהבתי מאוד את "הסיפור של שירקי". הילדים שלנו מרגישים ויודעים יותר ממה שאנחנו לעיתים נותנים להם קרדיט - הפער הזה שבין מה שהם יודעים למה שאנחנו משדרים יכול להיות גם בעייתי. כשאני חושבת על זה אני בטוחה שבני ידע משהו על הטיפולים לפני שהאחות ההיא אמרה את מה שאמרה, וזה פשוט השלים לו את התמונה והכריח אותי להתמודד עם משהו שהיה שם מזמן. שלך קייצית

 

[העין ה 3]

אני בהלם מהאחות!!!

איך אתם מסבירים לילדים את
הקושי שלנו להכנס להריון ? בתשובה לשאלה איך באים ילדים לעולם, סיימתי הסבר ארוך ומפורט, מלווה בספר שלא מותיר הרבה מקום לשאלות - אבל כמובן יש המון שאלות : "למה לא מצליח לכם?" ו- "בגלל זה את קיבלת זריקות בתוסיק ?" וכהנה שאלות, למרות שבשעתו הכל הוסבר, השאלות חוזרות והן קשות לי. הסברתי לו שאצל אמא ואבא יש דברים שמפריעים לזרע ולביצית ליצור עובר, ולכן אנחנו קיבלנו עזרה שהתבטאה בין היתר בזריקות - הוא מיד ציין שמשהו אצלי מפריע לתהליך (חשוב לו שהבעייה אצלי משום מה - הוא מזדהה עם אבא שלו וזה טבעי...). הוא לא יודע שכרגע אנחנו בהפסקה מהטיפולים אולי לתמיד ובודקים אופציות אחרות. זו הייתה גם הפעם הראשונה שהוא הביע כמיהה לאח קטן (עם דגש על אח ולא אחות). קייצית

אני בהלם מהאחות!!!
לא יודעת מה הקשר שלך איתה אבל לא הייתי שותקת. לא שאני אומרת להתלונן עליה אבל לפחות להגיד לה את דעתך על מה שעשתה. מצד שני זה בטח היה מזמן אז זה כבר לא רלוונטי. הבן שלי בן 15.5 וגם אנחנו חשבנו שעדיף לא לשתף אותו. באופן כללי הוא יודע, אבל לא בכל טיפול ספציפי, על מנת לא ליצור אצלו ציפיות ואכזבות. אבל גם לנו היה סיפור עם אחות "נחמדה" שהתקשרה מהמעבדה ולפני שהספיקה לברר עם מי היא מדברת היא הודיעה לו שיש לנו הפריה אחת, ושאנחנו מוזמנים לבוא להחזרה בעוד יומיים. תכננתי להגיד רק לה שזה לא בסדר, אבל בסופו של דבר לא התאפקתי ואמרתי לאחראית שלה. ומה אם זה היה בן-דוד או שכן שבמקרה ענה לטלפון? ורדה

 

[3נורית3]

לא סיפרנו עדיין

איך אתם מסבירים לילדים את
הקושי שלנו להכנס להריון ? בתשובה לשאלה איך באים ילדים לעולם, סיימתי הסבר ארוך ומפורט, מלווה בספר שלא מותיר הרבה מקום לשאלות - אבל כמובן יש המון שאלות : "למה לא מצליח לכם?" ו- "בגלל זה את קיבלת זריקות בתוסיק ?" וכהנה שאלות, למרות שבשעתו הכל הוסבר, השאלות חוזרות והן קשות לי. הסברתי לו שאצל אמא ואבא יש דברים שמפריעים לזרע ולביצית ליצור עובר, ולכן אנחנו קיבלנו עזרה שהתבטאה בין היתר בזריקות - הוא מיד ציין שמשהו אצלי מפריע לתהליך (חשוב לו שהבעייה אצלי משום מה - הוא מזדהה עם אבא שלו וזה טבעי...). הוא לא יודע שכרגע אנחנו בהפסקה מהטיפולים אולי לתמיד ובודקים אופציות אחרות. זו הייתה גם הפעם הראשונה שהוא הביע כמיהה לאח קטן (עם דגש על אח ולא אחות). קייצית

לא סיפרנו עדיין
הבת שלי בת 3, ומכיוון שאנחנו לא רוצים שהסביבה תדע על הקשיים, אז גם הבת שלי "ממודרת", מה גם שאני לא רוצה להעמיס עליה נושא כ"כ כאוב בינתיים. אני יודעת שהדברים מחלחלים אליה בדרך כזו או אחרת, אבל מעדיפה עדיין לא לשים את זה במילים. עצה קטנה - חיית מחמד יכולה לפעמים לעזור. אני יודעת שאין מה להשוות, אבל מאז שאימצנו כלבה הבת שלי הפסיקה לבקש אחים (מה שהיה פשוט קורע לב עבורי).

 

[מאיו]

אני לא אספר עד שהוא לא ישאל

איך אתם מסבירים לילדים את
הקושי שלנו להכנס להריון ? בתשובה לשאלה איך באים ילדים לעולם, סיימתי הסבר ארוך ומפורט, מלווה בספר שלא מותיר הרבה מקום לשאלות - אבל כמובן יש המון שאלות : "למה לא מצליח לכם?" ו- "בגלל זה את קיבלת זריקות בתוסיק ?" וכהנה שאלות, למרות שבשעתו הכל הוסבר, השאלות חוזרות והן קשות לי. הסברתי לו שאצל אמא ואבא יש דברים שמפריעים לזרע ולביצית ליצור עובר, ולכן אנחנו קיבלנו עזרה שהתבטאה בין היתר בזריקות - הוא מיד ציין שמשהו אצלי מפריע לתהליך (חשוב לו שהבעייה אצלי משום מה - הוא מזדהה עם אבא שלו וזה טבעי...). הוא לא יודע שכרגע אנחנו בהפסקה מהטיפולים אולי לתמיד ובודקים אופציות אחרות. זו הייתה גם הפעם הראשונה שהוא הביע כמיהה לאח קטן (עם דגש על אח ולא אחות). קייצית

אני לא אספר עד שהוא לא ישאל
אני מתכוונת לספר לאור (בן 3 ) את עובדות החיים, ברגע שזה יגיע ממנו. אני חושבת שזה לא יועיל לספר לו. זה לא שהוא ילד מאומץ או מפונדקאות, שיש אפשרות שישפיע על חייו איך שהוא. אם יום אחד זה יעלה אני אומר שהיה לנו קצת קשה להיכנס להריון ובסוף הצלחנו. כמובן שאני לא מתכוונת לשתף אותו בטיפולים הקרובים. מה גם שהוא מאד צעיר ולא ישאל בעצמו.