זה חלק מהחיים. פרידה ממקומות עבודה, ממסגרות בית ספריות ועוד. עשו לנו פעם בתיכון לפני הגיוס "סדנת מעברים". לא ממש עזר, אבל האשמה היא במדריכים שלא ידעו להעביר את התכנים כמו שצריך.מאוד אהבתי את עובדת ההשמה שטיפלה בי פעם, והייתי מאוד עצוב כשנפרדנו. לא נורא.
כל הזמן נפתחות ונסגרות לנו דלתות. כל פסיכולוג יגיד לך שאין ברירה אלא להיפרד ממסגרות ומאנשים. אם תכחיש את זה, ההתמודדות תהיה קשה שבעתיים. ואני אומר את זה כשונא פרידות.זה לא חלק מהחיים. את עובדת ההשמה אהבתי מאוד והיה לי מאוד עצוב שלא רצתה לשמור קשר.
אתה לא היחיד בעולם שהקשר בינו לבין אנשים חשובים נותק. לפעמים הוא פשוט מתנתק מעצמו, ביוזמת אחד הצדדים או שניהם ולעיתים בנסיבות ביולוגיות. אני מתגעגע לסבתות שלי, לדוד שלי ולחתול שלי- אבל זוהי דרכו של עולם. חובה להשלים עם זה, אחרת נמשיך לחיות בדמיון.אסביר שוב שאותה אישה מסוימת הייתה אדם חשוב לי במיוחד, ולכן הצטערתי במיוחד שלא רצתה לשמור אתי על קשר.
סבתא מצד אמא מסרטן, סבתא מצד אבא מאיזשהי מחלה תורשתית והדוד מאירוע מוחי. הסבתא הראשונה ב-2003, שנה אחרי הסבתא השנייה. הדוד היה מת חי אחרי שני אירועים מוחיים מ-2006 ובשנת 2014 נפטר.מה קרה לסבתות ולדוד שלך? האם מתו חלילה וממה?
לפחות נפטרה בגיל 91 והאריכה ימים.עצוב. אני מקווה שלא סבלה מדי מהסרטן, סרטן יכול לגרום כאבים איומים. אני מעולם לא נתקלתי במישהו במצב צמח מת חי, אבל להיות עם אחד כזה בוודאי חוויה קשה מאוד.
ואכן זה כך, איש לא חי לנצח. גם לי יהיה "תאריך תפוגה" בסוף, לכולנו.. יש אגדה שלפיה השועל שכנע את שלמה המלך שלא לחיות לנצח.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.