איך אתם מתמודדים עם החגים המתקרבים?...

[על שביל ארוך]

איך אתם מתמודדים עם החגים המתקרבים?...

 

[יוסלה14]

החגים המתקרבים

מעלים בי רעד בכל הגוף ולא רוצה לחשוב עליהם כלל למרות שזה עוד כמה ימים

 

[יורם צדיק]

גם יום השנה למלחמת יום הכיפורים

מתקרב

 

[יוסלה14]

תודה לך יורם נחבד איך שכחתי

על האיזכור המצמרר:6,10,73 יום שבת 1400צהריים לוהטים

 

[על שביל ארוך]

מה קרה בשעה הזו?

 

[יוסלה14]

בשעה הזו פרצה מלחמת יום הכיפורים

ואני כבר חתול זקן בשטח טרם התרגלתי לטראומה

 

[על שביל ארוך]

 

[יוסלה14]

תודה על חיבוק הנחמה

הייתי מחבק בהתאם אך אני ביישן ומכמני גוף אישה גורמים לי להסמיק באפן מוגזם

 

[על שביל ארוך]

זה חיבוק וירטואלי...

 

[יוסלה14]

מה זה משנה, הלב שמח מזה

בת אדם יקרה

 

[על שביל ארוך]

לגמרי...

 

[קטנית בפסח]

אוי, החגים

ראש השנה אצל משפחה של בן הזוג, ואני מאוד אוהבת אותם אבל אוך, אנשים ורעש וכל זה.
יום כיפור בבית, עם אוכל ומחשב

יום טוב ראשון של סוכות אצל ההורים הדתיים שלי... מה שאומר שנדרש ממני להעמיד פנים שאכפת לי מהדת

&nbsp
אני מנסה לא לחשוב על זה.

 

[על שביל ארוך]

גם ההורים שלי דתיים והם לא יודעים בכלל שאני לא שומרת שבת ועוד דברים (מעדיפה להסתיר), וזה הרבה מהבעסה... לשמור שלושה ימים (ראש השנה) מלבד קצת גלישה באינטרנט דרך האייפון בסתר מתחת לשמיכה...

להיות תקועה אצלם שלושה ימים רצופים

וזה לא הכל, אני לא אוהבת להיות אצלם הרבה בכל אופן - כי היה לי לא טוב לגדול שם וחוץ מזה שאני לא מתחברת לדת וזה מציק לי כל החפירות והמנהגים, אין לי גם מיטה משלי שם, תמיד אני צריכה לחפש את הכרית שלי ואת הכפכפים שלי שזרוקים אי שם...
הבית של ההורים שלי מטונף ומבולגן ואני חולת סדר וניקיון, הבית קטן ואין פרטיות...
אני צריכה להתלבש כמו דוסית...
אחים שלי מציקים לי... קוראים לי שמנה וחולת נפש...

גם יש ת'קטעים של חתונה וילדים שמצפים כבר שאני אתחתן ואלד ילדים ואני צריכה להסתיר את זה שאני לא מעוניינת בכלל בשני אלה, אחרת אני אספוג הטרדה מצד אמא שלי, קיטורים ושטיפות מוח... קשה לי שאני כל-כך שונה מהם ושאם הם ידעו זה יכאב להם והם יהיו עצובים כאילו מי ישמע במה מדובר...

גם כשאני הולכת אליהם אני אוכלת הרבה שטויות ודברים משמינים ואח"כ אוכלת את הלב על זה...

 

[קטנית בפסח]

אוי

היציאה מארון הקודם בפני ההורים שלי הייתה ממש קשה והם המשיכו לחיות בהכחשה עוד הרבה זמן, ודוגרי זה לא ממש עזר לי כי כשאני אצלם הם מצפים ממני לשמור ולהתלבש כמו דוסית, וכמובן שהחדר שלי הפך למחסן עם מיטה בתוכו...
גם לי היה קשה לגדול שם (וואו, שתינו דתל"שיות עם הורים גרועים :-O )... הם עשו לי רע בכל כך הרבה צורות...
הייתי מזמינה אותך אלינו לראש השנה, אבל אנחנו לא נהיה בבית... תרצי לבוא אלינו ליום כיפור? אפשר לארגן את הפרטים במסרים... יום כיפור אצלנו זה יום של מחשבים ואוכל

 

[על שביל ארוך]

תודה לך מקסימה על ההזמנה

אבל עוד יותר קשה לי להיות אצל אנשים זרים...

אין לי הרבה חברות ואני לא מקבלת הרבה הזמנות, אבל כשמזמינים אני מתחמקת ומוותרת כי אני מלאה בחששות... קשה לי גם חברתית וקשה לי עם אנשים...
ואני מעדיפה מקום מוכר...

מותר לי לשאול מי זה "אלינו"?

 

[קטנית בפסח]

אלינו

זה אליי ולבן הזוג שלי

 

[על שביל ארוך]

שוב תודה על ההזמנה

אחד החששות שלי הוא מה אני אעשה כשיהיה לי בנזוג קבוע ואני ארצה לגור איתו?...
יש גם את הקושי הנפשי, אבל יש גם את הקושי של איך עושים את זה כשיש הורים דתיים?...

הרי מבחינתם מדובר בסוף העולם... באמת שאני לא רוצה לעשות להם רע...

אבל אני גם לא רוצה לעשות שטויות כמו להתחתן בשביל שהם יהיו רגועים ומרוצים...

אבל כשנגיע לגשר...
כרגע אני בלי בן זוג...

 

[קטנית בפסח]

אני כבר מזמן

לא שמה על מה שמבחינתם הוא "סוף העולם". מה שאני עושה בחיים הפרטיים שלי לא משפיע עליהם בשום צורה, ואין שום סיבה שאחיה את חיי איך שהם רוצים שאחיה. אחרת הייתי צמה ביום כיפור ושומרת שבת ונמנעת מעיקור החתולה שלי...

 

[על שביל ארוך]

אני שונאת חגים...

וייצא לי להיות די הרבה אצל ההורים בחגים וממש ממש אין לי כוח לזה...
מצד שני - זה לא אטרקציה להיות לבד בחג...

זה מלחיץ אותי מאוד ומבאס...

גם יצא לי לעבוד פחות בגלל החג וכך גם המשכורת תהיה מצומצמת אחרי 2 חודשים ללא משכורת והרבה בזבוזים מיותרים...