איך אתם מתמודדים עם הלבד בינתיים?

איך אתם מתמודדים עם הלבד בינתיים?

ערב טוב לכולם. זה הרי לא קל למצוא , והחיפוש מתיש , ולוקח זמן, ובנתיים אנחנו חיים לבד, החיים לבד יכולים להמשך חודשים ואף שנים, זה יכול לקרות בגיל 22 או 35 או בכל גיל. התקופה הזאת של לבד יכולה למצוא אותנו בכל שלב בחיים ובכל גיל, זה הרי לא בחירה, זה קורה, זה יכול לקרות לנו כשאנחנו סטודנטים או כשאנחנו עובדים, כשאנחנו עוד גרים אצל ההורים או גרים לבד, כשבדיוק יש לנו עולם חברתי עשיר או כשאנחנו בדיוק בבנית עולם חברתי חדש , כי הזמן פיזר את רוב החברים שלנו לכל מיני כיוונים, השאלה היא מה מצב האנרגיות שלנו, זה יכול לקרות לנו כשאנחנו בראש של בילויים ולקרוע את העיר ויכולים לנצל עד תום את החופש הזה לקרוע את העיר או בתקופות יותר שקטות רגשית , אחת האופציות, אחד הדברים שיכולים לקרות לנו זה האופציה של "הדיכאון השקט" שאתאר את הסימפטומים שלו כאן. מישהו מזדהה? הדיכאון השקט: בעיה שיש להרבה, אגב בגירסה אחרת קצת יש את זה גם לנשואיםשחוקים/לא באושר ויש גירסה שלישית של התופעה לגרושים, זה נקרא comfteblly numb או "הדיכאון השקט" . האנשים עם הבעיה הזאת, והם רבים, הם מתפקדים יופי בעבודה, בלימודים, במעט שהם יוצאים, טיולים, מסיבות , חוגים, אף אחד לא מנחש שיש להם בעיה ,בשיחה הם לא נשמעים לך עצובים בכלל ובודאי שהם לא בטיפול והם מתפקדים בשיא המרץ,,,אבל חלק לא מבוטל מהאנרגיות שלהם אבדו איפהשהו , מתישהו, לא ברור גם להם מתי בדיוק זה קרה , הם רוצים להכיר, רוצים לצאת, רוצים זוגיות, רוצים שיהיה להם טוב, רוצים הכל, אבל מתקשים להאמין שיצליח להם, בגלל אוסף אכזבות שקצת הכריע אותם בסוף, יש איזה נוחיות בחיים הפונקציונלים, הרגועים, פה ושם יוצאים עם חברים/חברות, קפיצה חד או דו שנתית ללונדון או לפאריס לסוף שבוע, אחד עושה סקי, שני צולל בסיני, החיים טובים, לכאורה, בבית יש מכונת קפה , מחשב משוכלל ביותר עם החיבור המהיר ביותר בעולם לאינטרנט, 123 ערוצים של זבל בטלויזיה, 234 ספרים על המדף, 3-4 ספרים פתוחים מפוזרים בחדר, 345 דיסקים ו 456 סרטי dvd. לא קר למרות שחורף , התנור דולק, כיף להפגש עם חברים, אבל לא קריטי , כיף בכל מקרה , מינוי להולמס פלייס, גם בבית לבד כיף, הכי הכי מפחיד , לחשוב שהכיף השקט והדיכאון השקט הם מאד קרובים, עד כדי טישטוש מוחלט ביניהם , בשבת נפגשים עם המשפחה ומשחקים עם הילדים של האח/האחות, אז אפילו ילדים שאת/ משחק איתם יש בחיים שלך... באמצע השבוע עם קצת וורקוהוליות נשארים בעבודה עד 7 , לא ממהרים הביתה , עוברים בקניון לסיבוב , יוצאים עם חולצה חדשה או דיסק מהמם, בדיקה שבועית מה חדש באוזן השלישית מה יש , לפנוים מותר לפנק את עצמם בכסף שנחסך מתקציב החיתולים שלא צריך, את/ה כבר לא יודע בעצם אם רע לך או טוב לך, אתה סובל ונהנה בו זמנית מאורח החיים הזה ובכל מקרה בספק אם יציאה מזה זה במילא "תלוי בגורמים שאינם בשליטתך", אז wtf להיות בדיכי בנוסף לכל, עוד שעה מעבירים בפורום, לקרוא ולהגיב , לקרוא קצת בפורום זוגיות או להתגרש על ים דמעות של מישהו ולקבל פרספקטיבה , זה לא שהם כולם כל כך נהנים מהחיים ואני סובל, חלקם במילכוד של אומללות שאין להם יכולת כלכלית או רגשית לצאת ממנו והם אשכרה סובלים, ובליינד דייט יכול כל כך לדכא, אז מה , עדיף לקרוא ספר של פול אוסטר , נמצא סרט טוב לשבת בצהרים + קפה עם חברה בארקפה , או דה קופי אנד בינס, נתכנן ביחד קפיצה לניו יורק , נזמין כרטיסים לבלו נוט , נשמע ג'אז מעולה בזמן שהנשואים האלה בלריב ולמרר את החיים, טוב האמת שלחלק מהם ממש ממש טוב והמון אהבה , אבל אני לא אשם/מה במצבי ובמילא זה לא תלוי בי, גדול עלי, ככה זה הדיכאון השקט, אז לא הצלחתי להחליט, טוב לי בחיים או שאני מרמה את עצמי, זה יקח עוד שעתיים לחשוב על זה ולהגיע למסקנה ועד אז זה יהיה מאוחר מידי לצאת הערב, חוץ מזה שתי חברות במסנגר, ואולי נכנס לרבע שעה לצאט, נראה מי שם הערב , פינק פלויד או היהודים ברקע, עבדתי קשה השבוע, זה מה זה כיף לראות csi ב 11 בלילה ואז לישון מ 12 וחצי עד 12 בצהרים, ואז יש שמש חורפית, שמש חורפית מחממת את העצמות, זה לא תחליף סביר לבת זוג שתמם אותי? אה, לא, סליחה לא ידעתי שזה לא אותו הדבר, אל תשכחי לחייך הרבה , לקרוא את ההודעות המשעשות בפורומים, השנונות ביותר ולהצחיק את עצמך, ברגעים ממש קשים אפשר לראות את יגאל שילון כדי לצחוק כמה שזה דבילי, ברור, לא לשכוח לראות את הבורגנים ולהזדהות , למרות שזה עצוב ברמות קשות, כולם אומרים שהחיים שלך מושלמים חוץ מזה שאת/ה לבד ובטוח שזה יפתר בקרוב , אני יכול להמשיך עוד ועוד ועוד , אבל אני מניח שהבנת את הפרינציפ, תאור הלך הרוח של הדיכאון השקט..
 

AnkSunAmun

New member
ריגשת אותי!

אומנם אני לא בתת 22 ולא 35.. כולה 19.. רואה את ההורים פעם בשבועיים .. שאר הזמן מעבירה בין משמרת, מטבח או סתם עבודות רס"ר בבסיס. מכירה המון חבר'ה.. יש את החבר'ה מהבית. יש את החברים החדשים מהצבא. אבל אין אהבה. פעם חשבתי שזה לא נורא לחפש.. אולי פעם אמצא מישהו מיוחד. אז באמת פגשתי.. וואלה אחרי חודש וחצי הבנו שאי אפשר לנהל מערכת יחסים בטלפון וכשאני גרה במרכז והוא בצפון הרחוק (ושלא נדבר על זה שהבסיס שלי בנגב) .. ואז נכנס מישהו חדש.. בחיי, בחיים לא ראיתי אותו בבסיס ואני נמצאת שם כבר 4 חודשים.. בסיס קטן שכל אחד מכיר את השני. והתחלנו לדבר.. יש לו ראש טוב.. דיברנו על ספרים (אני מעבירה את השעות הטובות שלי בניהול הספריה הצנועה שלנו) דיברנו על החיים.. כל אחד הלך למשמרותו.. אחרי 8 שעות הבנתי שאני לא יכולה להוציא אותו מהראש שלי.. סופ"ש קר במיוחד העברנו אחד עם השני .. מחובקים, עושים אהבה, חיים , נושמים אחד את השני, מלטפים.. ואז בום.. הבחור תופס רגליים קרות.. אפשר להבין, אפשר לקבל.. ידעתי למה אני נכנסת. וזה לא מתקבל. לא נתפס..למה אני בחורה טובה, אינטליגנטית, מצחיקה, נראית טוב. חמודה וחמימה... למה אני וכל אחת אחרת ממוצעת פחות או יותר סובלת בתחום שנקרא "אהבה".. למה לא מגיע לנו קצת שקט, לא מגיע לנו למצוא את הבחור... לא מבקשת הרבה.. רק שיהיה לצידי בשעות הכי טובות והכי קשות.. שידע להצחיק אותי כשרע לי .. שידע לאוהב אותי כשקר בנשמה.. בחורה צעירה עם חוכמת חיים של זקנה. בחרוה צעירה שמרגישה שאוטוטו היא נובלת. אין לאן לברוח אין איפה להסתתר. מי ברא את האהבה... הדיכאון השקט עדיף הרבה יותר מאשר התנודות של האושר הפתאומיות שבאות בגלים ומתרסקות מאוד מהר...
 

bad girl201

New member
הדרך לאהבה רצופה מכשולים...

ואכזבות. עד כמה שאני מאושרת וטוב לי בחיים כי חבר זה לא הכל, בכל זאת חסרה לי זוגיות בחיים...אני יודעת כבר מה זה להיות בתוך מערכת יחסים ואני יודעת שמערכת יחסים זה לא רק עליות אלא גם מורדות (מניסיון)...א-ב-ל חגיל כמו הוולנטיין הקרוב, ט"ו באב וסילבסטר עושים צביטה קטנה בלב כי בכל זאת כמו שאמרתי- זה חסר...יותר בהרחבה אני מדברת על זה בבלוג שלי שנמצא בקישור http://blog.tapuz.co.il/racheli2005 יהיה מעניין...תהנו
 

SickWarrior

New member
אני נותן תשובה על הכותרת

אני אגיד את האמת , אני בן 18 ולא היה לי קשר רציני אף פעם זה ממש אבל ממש מציק , אני אחרי תיכון כבר 7 חודשים שאני עובד וכנראה שאני אמשיך לעבוד עוד חצי שנה מאחר ודחו לי את הצבא בכל מקרה.. לקום בבוקר ללכת לעבוד עד 20:00 ואז לבוא הביתה חצי מת שכל מה שמחזיק אותי ער זה המחשבות. לא מפסיק לחפש אחר בנות זוג סיפרתי את זה לידידה שלי היא אמרה לי אני אתן לך עצה , תפסיק לחפש הן יבואו לבד ... וזה מה שעשיתי הפסקתי לחפש המשכתי באוטו תסריט יומיומי של עבודה שינה עבודה שינה , ואחרי שבוע וחצי זה התחיל , אולם הכרתי אותן באינטרנט אבל לאט לאט זה הפך למשהו טוב יותר , והינה לא חסר לי עכשיו בנות , אני רק צריך לבחור ולפעול. תפסיק לחפש ותצא עם החברים רגיל אני בטוח שזה יבוא לבד.
 
למעלה