איך אתם מתמודדים?

פופי2009

New member
איך אתם מתמודדים?

הבן שלי בן 4.
כל היום דבוק אליי. לא מוצא מה לעשות מלבד להדבק אליי ולהתערב במעשיי ובמעשיהם של אחרים.
אה, וגם לטפס ולמצוא דרכי טיפוס כדי לגעת בדברים שהוא יודע שאסור לו לגעת.
אני מוצאת את עצמי לא יכולה ללכת אתו (למעני ולמען האחים שלו) לבתים של אחרים, כי גם שם הוא פותח את המקרר, מוציא דברים, מדליק את בר המים כל הזמן, מדליק ומכבה מכשירים,... ויש לי עוד תינוקת שצמודה אליי מפאת גילה הצעיר וחרדת הנטישה שלה.
יש גם עוד 2 אחים, גדולים יותר. אחד מהם אוטיסט, בעיקר מעסיק את עצמו, אבל למשל מלכלך את כל השירותים כשעושה שם פיפי ואני חייבת לנקות אחריו כל פעם שהוא הולך, וגם לא ממש רוחץ ידיים/ מקנח את האף וכד', אז עוקבתצ אחריו כדי לא לטנף סביבינו.

במקביל משתגעת אתו גם כשאנחנו בבית.
כל הזמן צריך לזכור לשים דברים במקום שלא יגיע אליהם, לנעול דלתות כדי שלא ייכנס לשם, לפתוח מדי פעם לאחים, לזכור לבדוקשסיימו ואפשר לנעול,...
אין לזה סוף.
ממש מלחמת התשה.
הוא מציק לאחים שלו כל הזמן, לוקח מה שחשוב להם, הורס, זורק, מנסה לשחק אתם, ואני רוב הזמן לא פנויה לנסות לתווך, למרות שגם כשאני פנויה, יש לו קושי גדול בהבנת השפה אז לא תמיד זה מצליח.
לא מדבר דרך אגב.
פרקתי קצת...
 
את לא כתבת האם את עובדת?

אני נמצאת רוב הזמן בעבודה..
המצב שלי פחות קשה משלך... אבל עדיין קשה.
יש לי ילדה בת 6 ועוד תאומים בני 3.10 שניהם מאובחנים בספקטרום .על אחד מהם לא כל כך רואים אוטיזם. אבל על השני כן. הוא אוהב להרביץ לכולם
. מושך בשער. או מתקרב ונותן מכות עם הראש שלו
וזה כואב.
אי אפשר להשאיר אותו עם האחים בלי השגחה. בגלל שהוא מציק ומרביץ. הוא פיזית יותר חלש מאחיו ואחותו אבל הם לא מחזירים לו והוא משתלט.... אם אנו (אמא או אבא) כועסים עליו, אז הוא מתחיל להרביץ לעצמו - או מרביץ עם הידים לראשו או עם הראש במשהו אחר.

כרגע יש לי בעיה עם עצמי יותר...כי יש לי קושי לקבל אותו איך שהוא
למרות שאני כמובן מאוד אוהבת אותו..
 

פופי2009

New member
הקושי לקבל אותו מוכר

היתה לי תקופה מאד קשה בעניין הזה.
לא הצלחתי בכלל לקבל אותו. לא היתה לי טיפת סבלנות עבורו.
עכשיו אני קצת מצליחה לצאת מזה. יש ימים שקשה. מאד.
ויש ימים שאני מצליחה נהדר, אבל נופלת שדודה על המיטה בערב.
כרגע אני לא עובדת בשכר, ואנחנו בכלל בחינוך ביתי...
האמת שנראה לי שהיה לי הרבה יותר קשה להיות אתו רק כמה שעות ביום, אחרי שהיה כל היום במוסד חינוכי ועברו עליו מליון דברים שאין לי מושג עליהם,
ולהתמודד עם ההשלכות שלהם,
מאשר פשוט להיות אתו כל היום (מלבד כמה שעות בשבוע של בייביסיטר שמוציאה אותו, אבל לא באופן קבוע, ומדובר באמת רק בכ 4 שעות בשבוע-שבועיים).
קשה לי גם עם זה שהוא לא מדבר ולא יכול לשתף אם קרה לו דבר נורא שהיה לו קשה להתמודד אתו, ואני חוששת מאד שיפגעו בו ללא הכרה, כי... הוא לא יכול לספר!
 
הקושי לקבל את הילד

אין ספק שהקושי הזה קיים והכי לגיטימי.
קשה כל כך להתמודד עם ילד כזה, ולהכיר בכך שזה הילד שלך, איתו צריך להתמודד כל יום, ולהגן על אחיו מפניו.

הקושי הזה הוא הדבר החשוב ביותר שבו עליך לטפל. כל עוד קיים הקושי הזה, כל ההתנהלות היום יומית קשה שבעתיים.

כל פעולה שנעשית, כל התנהגות חריגה שקוראת, מכאיבה הרבה יותר כשאין קבלה, ודורשת הרבה הרבה יותר אנרגיה.

דאגי לעצמך, לכי למשהו שיעזור לך לעבור את התהליך של הקבלה, את האבל על הילד עליו חלמת, ואז תוכלי למצוא גם רגעי אושר ושמחה, תוכלי ללמוד לראות גם את היופי והקסם בילד המיוחד שלך.

אותה שעה בשבוע, שנראית כזמן שאין לך להשקיע בעצמך, תאפשר לך לנצל את הזמן כל כך הרבה יותר טוב, כך שבסופו של דבר אותה שעה תחסוך לך זמן. ואפילו חשוב יותר, ההשקעה שלך בעצמך, תיתן לך את האנרגיה להשקיע בכל שאר הדברים שאת רוצה לעשות
 

אורית256

New member


מכירה את המצב, גם אצלינו דומה, אני מנסה לעבוד על עצמי, על ההכלה שלי ולנסות להבין את הילד וזה לפעמים עוזר, שולחת לך חיזוקים
 

פופי2009

New member
כן... המון עבודה עצמית.

כשאני במיטבי זה עוד בסדר.
אם אני חלילה חולה, או טיפה חלשה (או לא ישנתי טוב בלילה בגלל התינוקת או דברים שהייתי צריכה להספיק),
זה פשוט נורא
 

SMADAR55

New member
ניתן לבקש מהעיריה חונך / סומך. זה בפירוש מיועד לסייע

להורים ולתת להם קצת זמן לנשום. החונך מגיע לשחק עם הילד בתדירות קבועה.
מעולם לא ניצלתי זאת אך שמעתי מהורים אחרים שזה עוזר- מישהו שמגיע הבייתה בימים קבועים ומשחק עם הילד/ יוצא איתו קצת החוצה לשחק.
 

3מרגו

New member
מרווחה

הייתה לי סומכת משם.לפעילות משותפת בלבד(לבקשת הגן).
לא אהבתי שנכנסים אלי בתדירות קבועה.
וממש בלי טובות מרווחה...
 

פופי2009

New member
אין מצב שבעולם שאפנה לרווחה

גם אם אאלץ להסתובב לבושה בסחבות ואהיה רעבה לפת לחם.
אין מצב.
וזה לא בגלל סיפורי הזוועה של הילדים וההורים שהם הרסו ודרסו,
אלא בגלל עו"סים שעובדים שם, שאני מכירה אישית, שעשו עוול גדול למשפחות, בתום לב, מתוך הנחות שגויות,
והם אפילו לא רואים את זה!
ברור שעבודתם קשה והתנאים לא תנאים וכו' וכו'.
זו עוד סיבה בשבילי לא לפנות אליהם.
 

3מרגו

New member
את צודקת

אני לא הסכמתי להמשיך איתה עוד שנה.נשמתי לרווחה...עוד רווחה...
 

TikvaBonneh

New member
את יכולה להגיש בקשה לעובדת זרה שתגור איתכם

יאשרו לך כי יש לך ילד מוכר בביטוח לאומי כנכה.
 

פופי2009

New member
ממי מבקשים את זה?

מה שמקבלים זה האישור להעסיק עובד/ת זר/ה?
מן הסתם הם לא ישלמו את שכרו/ה, נכון?
 

TikvaBonneh

New member
אישור לעובדת זרה מקבלים מרשות האוכלוסין וההגירה

ולא, הם לא משלמים את שכרה. אבל זה בד"כ זה מאפשר לאם לעבוד יותר שעות ולהרויח יותר כסף.
 

פופי2009

New member
הייתי כל כך שמחה לשמוע סיפורים מעודדים

על ילדים שהיו כך בגיל 4 וגדלו להיות אנשים עצמאיים.
מקיימים חברויות זה כבר בונוס.
כל חלומותיי הם שיהיו עצמאיים ולא יזדקקו למבוגר שישמור עליהם כל הזמן
 
למעלה